לעבוד על האורטופד כדי לקבל פיצוי? לא מומלץ
נפגעי תאונות דרכים רבים סבורים כי כדי לקבל את הפיצוי שבאמת מגיע להם מחברת הביטוח, הם חייבים להגזים בתלונות ולנסות להתל בוועדה הרפואית, לדמות צליעה או לשקר למומחה הרפואי שמונה על ידי ביהמ"ש. מומחה לדיני נזיקין ממליץ לא להתחכם ולא לשקר - אבל כן לעמוד על זכויותיכם מול המומחים
שי (השם המלא שמור במערכת), נפגע לפני כשנתיים בתאונת דרכים. תוך כדי רכיבתו על אופנוע הסוזוקי GSXR 750 שלו, החליק על כתם שמן, ולמזלו סיים את האירוע עם רגל שבורה ושתי צלעות מרוסקות "בלבד".
- החולה שעקץ את המומחה הרפואי, אך הפסיד
- החברה שנרדמה בשמירה ואיפשרה להטעות אותה
- נפגעתם בתאונה? כך תתמודדו עם רופאי הביטוח
הדיון בתיק התביעה שלו הגיע לבית המשפט, שמינה לבקשת הצדדים רופא מומחה, על מנת שייקבע את גובה הנכות שנגרמה לו, ובהתאם לכך, את סכום הפיצוי אותו חברת הביטוח תידרש לשלם. חבריו של שי ייעצו לו "לעשות הצגות" בפני האורטופד ולזייף צליעה קלה, שעשויה להגדיל את אחוזי הנכות שייפסקו לו - ובכך להגדיל את הפיצוי.
שי נכנס לחדרו של הרופא הבודק כשהוא מדדה ולבקשת הרופא, ביצע שורה של תנועות כאלו ואחרות לרבות ניסיון להלך באופן רגיל, שכמובן לאור "צליעתו" לא צלח. שמח וטוב לב, יצא שי מחדרו של הרופא, סגר אחריו את הדלת, ויצא מפתח המרפאה, מהלך הפעם באופן רגיל. אך פרט אחד שי לא ידע - שבפתח מרפאתו של הרופא הותקנה מצלמה נסתרת, שתיעדה אותו יוצא מהמרפאה כאחד האדם, ללא שום קושי או צליעה.
הנפגע סבור כי הרופא המומחה אינו מומחה
המקרה של שי אינו מקרה פרטי. מדי שנה נבדקים אלפי נפגעי תאונות דרכים באמצעות רופאים מומחים שמונו על ידי בית המשפט, או על ידי ועדה של הביטוח הלאומי, תוך שהם מתחזים ויוצרים מצג שווא של מגבלה פיזית כזו או אחרת, במטרה להגדיל את אחוזי נכותם ולמקסם הפיצוי.
תמימותם של הנפגעים פוגשת לרוב את מיומנותו של הרופא המומחה ואת ניסיונו בבדיקות וחוות דעת לבתי משפט, המסייעים לו להבדיל בין ליקוי רפואי אמיתי, לבין בדיה וניסיון להוליכו שולל. מלבד ניסיונו רב השנים, נעזר הרופא גם בשלל אמצעים שמאפשרים לו לקבוע נכונה את אופי והיקף פגיעתו של הנבדק.
בתאונות דרכים, בית המשפט ממנה גורם חיצוני - מומחה רפואי בלתי תלוי ואובייקטיבי - שיספק נתונים שעל פיהם ייקבע גובה אחוזי הנכות. כאשר מדובר בתאונת דרכים בעבודה, נדרש הנפגע להתייצב מול ועדה של המוסד לביטוח לאומי. כאמור, לרשות המומחים עומדים שלל אמצעים על מנת לבחון את אמיתות תלונותיו של הנפגע. להלן חלק מהשיטות:
תרגילים שונים - בדיקה דומה
סביר להניח שהבודק יבקש לבחון את הגבלת התנועות של הנפגע, שמצידו יטה כמובן להראות כי אכן קיימת מגבלה מהותית - וכל נגיעה של הרופא תיצור מיד עיוות בפניו ואף צרחת כאב של הנבדק. בתום הפעולה אותה יבקש הרופא לבצע, יידרש הנבדק לבצע פעולה שונה לגמרי, מבלי שיבין כי בעצם הרופא בודק באמצעותה את אותה ההגבלה. הנבדק ההדיוט, שאינו מבין יותר מדבר באורטופדיה, מבצע את הפעולה, ללא שהוא חושד בכלום. הרופא מצידו יאמת את חשדו כי מדובר בהפרזה בתלונתו של הנפגע, ועשוי להסיק כי לנפגע אין את המגבלה עליה הוא מתלונן.
השרירים מלשינים
כל אורטופד סביר יבקש לבחון את תפקוד השרירים באזור הנטען לפגיעה. וכך למשל, מצב של דלדול שרירים מעל הקרסול מחזק את טענות הנפגע לצליעה שאילו לא כן, והנפגע דורך על הרגל , לא יווצר דלדול שרירים. בפגיעות כף יד למשל, נוטים אורטופדים לבחון את מסוקסות הידיים וניקיונן כדי ללמוד מהן האם הנפגע שב לעבודתו הפיזית. במקרים בהם מדובר בנכות נפשית, הרי שפסיכיאטרים נוטים אף הם לייחס חשיבות לחזות החיצונית, גילוח, איפור וכו' במטרה לחקות אחר אמיתות תלונות הנפגע אודות דפרסיה אחר תאונה (PTSD).
חברת הביטוח מצלמת בסתר
גם אם הצליח הנפגע להערים על הרופא, הוא לא בהכרח יצליח להערים גם על בית המשפט. המומחה קרוב לוודאי יגיע לבית המשפט להיחקר על חוות דעתו, יראה קלטת של הנפגע מתפקד טוב בהרבה מאשר תפקודו אצלו במרפאה ויצטרך לחזור בו מחוות דעתו במידה זו או אחרת.
הרופא המומחה חשוף לתיעוד הרפואי ההיסטורי
"אני החתום מטה, מוותר בזה על הסודיות הרפואית, ומייפה את כוחם של המבקשים ו/או כל אדם אשר יקבע לכך על ידם, ומסמיך אותם לדרוש, לקבל, לעיין ולהעתיק את כל התעודות והמסמכים הרפואיים, ללא יוצא מן הכלל (לרבות תוצאות בדיקות, אבחנות, צילומים וכיו"ב) הנוגעים לי והמצויים בידי כל רופא, איש סיעוד, בית חולים, מרפאה, קופת חולים וכל מוסד אחר". משפטים אלו לקוחים מתוך טופס העונה לשם "ויתור סודיות רפואית" – מסמך שכל נפגע בתאונת דרכים מתבקש לחתום עליו, והמאפשר לחברת הביטוח לבחון את עברו הרפואי.
במהלך הבדיקות, תנסה חברת הביטוח למצוא עדויות על פציעות ומחלות שנגרמו לתובע, קודם לתאונה האמורה, שהם אלה שגרמו לו לכאבים או לנכות המדוברת. כמובן שייתכנו מקרים בהם התאונה החמירה ליקוי קיים, אך גם לכך יש השפעה על גובה הסכום שייפסק. בכל מקרה, כל ביקור במרפאה שתועד במחשבי קופת החולים, צפוי להגיע לידיו של הרופא המומחה.
מכשיר CT - גלאי שקר
לרשות הרופא המומחה עומדים שלל אמצעים טכנולוגים שמסייעים לו לקבוע האם עסקינן בתלונת סרק. וכך למשל, נפגע אשר מתלונן על איבוד תחושה באיבר כלשהו יישלח לבדיקת EMG ,שנועדה לבדוק את תגובת השרירים לגירוי עצבי, והעוזרת במדידת מהירות ההולכה העצבית.באשר לתלונה על כאבים שמקרינים לרגל, הרי שהנבדק עשוי להישלח לבדיקת CT שמייצרת קרני X (רנטגן), בדומה לאלו הנוצרים בצילום רנטגן רגיל. עם זאת, מכשיר ה-CT מסוגל ליצור חתכים של מבנים בגוף ואף לדמות איברים מבלי שיוסתרו על ידי רקמות שכנות. במקרה זה, ללא שיימצא ממצא של פריצת דיסק באמצעות הבדיקה, תלונותיו של הנבדק אודות כאבים המקרינים לרגל ייחשבו כתלונה ללא בסיס.
ואם האורטופד אינו אובייקטיבי?
לאור ניסיונו של הרופא המומחה, מומלץ מאוד שלא לנסות להוליכו שולל - ניסיון כזה יכול ליצור אצלו אנטגוניזם ובכך הנפגע יאבד את אמון הרופא - במקרה הטוב. במקרה הרע, עלול הרופא להביא לידיעת בית המשפט את דבר ניסיון הרמייה, דבר שלבטח לא יתרום למהלך התביעה.
באותה הנשימה, יש לציין כי קיימים לא מעט מקרים, בהם המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, מזוהה עם הנתבעת – ואף כותב עבורה חוות דעת בתיקי נזיקין אחרים שאינם תאונות דרכים. במצב שכזה, עומדת לנפגע האפשרות לבקש מבית המשפט המסוים לפסול את המומחה הספציפי. לרוב, אם יוכח כי אכן קיימת מראית עיין של חוסר אובייקטיביות, יטה בית המשפט להסכים ולפסול את המינוי הראשון.
באשר לתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, הרי שמותר להצטייד בחוות דעת רפואית פרטית ולהציגה בפני הוועדה במוסד לביטוח לאומי. הצגתה בפני הוועדה תכריחה לקבל את האמור בה במקרה הטוב או לנמק את ההחלטה שלה מדוע להסתפק באחוז נכות נמוך ממה שמגיע, במקרה הרע. כאשר הזמן דוחק והתיקים מרובים יחשבו בוועדה פעמיים אם לבחור באופציה השנייה. הקביעה בביטוח לאומי מחייבת גם את חברת הביטוח.
הכותב הוא מומחה לדיני ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
