ראשי הרשויות עתרו לבג"צ נגד התייקרות המים

האם בג"צ יבטל את התייקרות המים? מרכז השלטון המקומי עתר היום (א') לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לבטל את התוכנית להעלאת תעריפי המים, שאושרה בממשלה ובכנסת בסוף השנה שעברה.  

המש"מ, שהגיש את העתירה באמצעות היועץ המשפטי שלו, כפיר כהן, הגיש את העתירה נגד ממשלת ישראל, רשות המים והביוב, פורום תאגידי המים וחברת המים הלאומית - מקורות. המש"מ מבקש לבטל גם את הפעימה הראשונה של ההתייקרות, בגובה של כ-25%, וגם את הפעימות הבאות המתוכננות להמשך השנה, בגובה של כ-20% נוספים, וכן את העלאת היטלי הביוב בהיקף של עשרות אחוזים ואת היטל הבצורת, שנדחה לאפריל אך טרם ירד מסדר היום.

במקביל לכך, המניב, תאגיד המים העירוני של ראשון לציון, הגיש גם הוא היום עתירה לבג"צ, באמצעות עו"ד אחיקם שוסטר, בה הוא דורש לבטל את מנגנון התעריף הארצי האחיד, אותו קבעה רשות המים, ואת העמסת פיתוח מערכות מים וביוב על האגרה השוטפת. בעתירה נכתב, כי רשות המים קבעה תעריפים שרירותיים כדי להגיע בסופו של דבר לתעריף אחיד, וכפועל יוצא תושבי ראשון לציון צריכים לשלם כמעט פי 2 מערים אחרות.

"פגיעה במעמד הכנסת ומבקר המדינה"

"העלאת התעריפים היא בלתי סבירה בצורה קיצונית", נכתב בעתירה של המש"מ, "מים הם משאב לאומי שאמור לעמוד לרשות כל הציבור במדינה בלי קשר לפרנסתם וליכולתם הכלכלית ולכן הם צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, אבל בפועל, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ההתייקרות תגדיל את עלות המים לעשירון התחתון בכ-50%, מכ-100 שקל לכ-150 שקל בממוצע למשפחה לחודש. זאת, בנוסף לתשלומים נוספים שיוטלו על כלל הציבור, בשל התייקרות הגינון העירוני".

"העלאת התעריפים נעשתה במחטף", נטען בעתירת המש"מ, "אם חברי הכנסת היו מקבלים מידע בעוד מועד ויודעים מראש על מה מדובר, הם לא היו מאפשרים לה לעבור". העתירה גם מזכירה את העובדה שההתייקרות מנוגדת להמלצות מבקר המדינה ןמצטטת את דברי יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, יואל חסון, לפיהן ההתייקרות, שנעשתה גם בניגוד להמלצת הוועדה, מהווה פגיעה במעמדם של הכנסת והמבקר. בעתירה נכתב שההחלטה "נעשתה בחוסר שקיפות".

עוד נטען בעתירה כי מדובר באפלייה שרירותית של הצרכנים הפרטיים והעיריות לעומת מגזרים שסובלים פחות, לטענת המש"מ, מהתייקרות המים, כמו החקלאים והתעשיינים. במש"מ טוענים כי הצרכנים נדרשים לשלם יותר כדי לממן הסכמים שהממשלה חתמה עליהם בעבר עם מקורות, ולממן את המחירים היקרים שמקורות גובה מהמדינה והרשויות על המים. בעתירה נטען כי הצרכנים צריכים לשלם בעקיפין אפילו את ממשלת ירדן - שממשיכה לקבל מישראל מים זולים יותר בהתאם להסכמים בין שתי המדינות.

"הצרכנים נדרשים לממן את מחדלי הממשלה"

וכמובן - ראשי הרשויות מזכירים לממשלה את המחדלים שביצעה בעבר, המחייבים אותה לייקר את המים כעת. "הצרכנים נדרשים לממן את העלות היקרה של מפעלי ההתפלה, שהממשלה עיכבה במשך שנים וכעת היא נאלצת לשלם עליהם מחיר גבוה יותר, ואת חוסר היעילות של הממשלה בניהול משק המים, שבא לידי ביטוי בעובדה שהקימו תאגידי מים רבים מדי, בפגיעה במקורות המים ובמדיניות ההפרטה הפרועה וחסרת האחריות של משק המים".

"התעריפים המופקעים הם גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה", מוסיף יו"ר המש"מ, שלמה בוחבוט, "ברשות המים שכחו שאי אפשר להתקיים ללא מים, ולכן הייקור הזה הוא חוק לא חברתי, לא מוסרי ולא צודק. כפי שהבטחנו לציבור שלנו, אנחנו נלחמים נגד ההתייקרות בכל המישורים ובכל החזיתות : במישור הפוליטי, במישור המשפטי ובמישורים חברתיים אנחנו בטוחים כי בית המשפט קשוב לרחשי הציבור ולזעקת העם שאינו יכול לממן את מחירי המים, ויפסוק לטובתנו".