בחירות בערים: קנס לקדימה; ומי מוּמן לחינם?
קדימה ניסתה לכבוש ערים, אך סיימה את הבחירות המקומיות בגירעון של כ-19 מיליון שקלים. שלילת מימון גם למאיר פרוש בירושלים, שסיים עם גירעון גבוה. ומי קיבל כסף למרות שלא היו בחירות - כי כך קובע החוק?
מפלגת קדימה התמודדה לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008, ואז היה ניסתה לכבוש כמה שיותר ערים. אבל כנראה שהמוטיבציה היתה גבוהה מאוד, וכך גם ההוצאות. מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שלל מהמפלגה השלמת מימון הוצאות בכמעט 700 אלף שקל, כיוון שסיימה את מערכת הבחירות המקומיות בגירעון של כ-19 מיליון שקל, וגם - הוציאה מיליוני שקלים מעל תקרת ההוצאות. כל המפלגות גם יחד, פרט לאלו העצמאיות, הוציאו לא פחות מ-158 מיליון שקל על הבחירות.
- המבקר: הסיעות בכנסת הוציאו על עופות, נסיעות ודלק
מדו"ח המבקר, שהתפרסם אחר-הצהריים (יום ב'), המתייחס לסיעות שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008, עולה בין היתר כי בחיפה הוציאה סיעת הבת של קדימה, "חיפה שלנו בראשות יונה יהב", כ-3 מיליון שקל, למרות שהכנסות הסיעה ממימון ממלכתי עמדו על כ-1.3 מיליון שקל. תקרת ההוצאה היתה כ-2.6 מיליון שקל, פחות מהסכום שהוצא בפועל.
בראשון-לציון הסתכמו הוצאות המפלגה "קדימה ומפד"ל בראשות מאיר ניצן" בכ-2.8 מיליון שקל, למרות שתקרת ההוצאה עמדה על כ-2.3 מיליון שקל. ההכנסות, אגב, של אותה סיעה עמדו על 1.1 מיליון שקל בלבד.
בבאר-שבע, תמכה קדימה בסיעת "באר-שבע 1 בראשות טרנר". הכנסות הסיעה עמדו על כ-480 אלף שקל, אך ההוצאות היו גבוהות יותר - יותר מ-1.2 מיליון שקל. הסיעה, שזכתה לשני מנדטים, היתה יכולה להוציא רק 957 אלף שקל, כלומר בכ-200 אלף פחות ממה שהוציאה בפועל.
הוצאות הגבוהות מתקרת השכר נרשמו בין היתר גם ברשימות שהריצה קדימה בנתניה, בצפת בסיבוב הראשון, בקריית-אונו, בקריית-אתא, בקריית-שמונה, ברחובות וגם בשדרות.
מהדו"ח מתברר כמה כסף הוציא רשימת "ת"א 1 בראשות רון חולדאי", בבחירות בנובמבר 2008. הרשימה הוציאה 3.3 מיליון שקל, והכנסותיה הסתכמו בכ-90 אלף שקל פחות.
יש לציין כי גם סיעות של מפלגות אחרות חרגו מתקרת ההוצאה וגרמו לגירעונות. בין היתר הליכוד - באור-יהודה, אור-עקיבא, גבעת-שמואל, דימונה, טבריה, מגדל-העמק, נצרת-עילית, קריית-אתא וקריית-שמונה; ישראל ביתנו - באשקלון, בני עי"ש וחצור-הגלילית; העבודה - באור-יהודה, בת-ים, דימונה, קריית-ביאליק וקריית-שמונה.
המבקר ציין כי מרבית הסיעות סיימו את מערכת הבחירות בגירעון ניכר, המכביד על מצבן הכספי ופוגע ביכולתן לקיים קשר ארגוני ואידאולוגי עם הציבור בתקופת שבין בחירות לבחירות, ובשל כך פוגע בתשתית הדמוקרטית.
שלילת מימון גם לפרוש
אבל לא רק קדימה נקנסה, גם סיעת "יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל דגל התורה", שהריצה את מאיר פרוש לראשות העיר ירושלים, נשלל מימון בגובה של כ-285 אלף שקל. הסיעה הוציאה כ-9.5 מיליון שקל בתקופת הבחירות, וגירעונותיה הסתכמו בכמעט שלושה מיליון שקל.
המבקר מצא גם כי הסיעה קיבלה 23 תרומות, בסך 102,724 שקל, ממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין - ולפיכך מדובר בתרומות אסורות. המבקר מצא עוד כי הסיעה קיבלה תרומות שסכומן גבוה מסכום התרומה המירבי המותר - כלומר 2,000 שקל.
לגבי הגירעון הגדול, הסבירו בסיעה כי הוא יכוסה בחלקו מהעברת כספים מסיעת דגל התורה, וכי זו העבירה לכיסוי הגירעון 1,350,000 שקל. לדבריהם, היתרה תכוסה באמצעות קבלת תרומות. אגב, מי שהתמודד מול פרוש על ראשות העיר ירושלים וניצח - ניר ברקת - סיים את מערכת הבחירות בגירעון של כ-4.2 מיליון שקל, ונקנס ב-300 אלף שקל.
המבקר גם השית על סיעת "שיא לפ"ת בראשות אורי אוהד", שהתמודדה לעיריית פתח-תקווה, שלילה של השלמת מימון הוצאות - בסכום של כ-100 אלף שקל. בנוסף נשלל מימון של 2,791 שקלים מסיעת אח"י (ארץ חברה יהדות) בעיר. מסיעת הגמלאים גיל נשלל מימון בגובה כ-105 אלף שקל, מולדת לא תקבל כ-40 אלף שקל ומעלי"ה (עמנו למען ישראל המתחדשת) נשלל מימון בגובה של כ-66 אלף שקל.
אין בחירות – יש מימון
בבני-ברק ובמודיעין עילית לא נערכו בחירות לרשויות המקומיות, אך המבקר מצא כי כספי המימון הועברו לאחת המפלגות - ונשארו אצלה. בבני-ברק, סיעת האם דגל התורה קיבלה כמעט ארבעה מיליון שקל ממימון ממלכתי, אך שם לא התקיימו בחירות, כיוון שהוגשה רק רשימת מועמדים מוסכמת אחת. לכן קיבלה הסיעה מימון כאילו זכתה ב-25 מנדטים. מצב דומה היה גם במודיעין עילית - שם קיבלה דגל התורה כ-685 אלף שקל, למרות ש"הוצאות הבחירות" שלה הסתכמו ב-8,000 שקל בלבד - כיוון שביישוב לא נערכו בחירות והוצגה רשימה מוסכמת.
בעניין זה קבל המבקר, כי רק במקרה בו מדובר בסיעה עצמאית, עליה להחזיר את הכסף, ובשני המקרים האלה, בהם לא התקיימו הבחירות, מדובר בסיעת אם - דגל התורה. "בעוד שהחוק מחייב סיעה במועצת רשות מקומית להשיב את יתרת המימון הממלכתי שנותר בקופתה בתום תקופת הבחירות, אין סיעת אם חייבת בהשבת היתרה", הסביר המבקר את החוק.
עם זאת, הוא סבור כי לא היה צורך להעביר מימון במקרה בו לא מתקיימות בחירות. "הדעת נותנת כי משהושגה רשימת מועמדים מוסכמת ואין צורך בקיום הליך הבחירות - הוצאותיה של סיעת האם זעומות, ואילו סכום המימון כולו משולם לסיעת האם, מבלי שיהא עליה להשיב את היתרה העודפת שהצטברה בידה מעבר להוצאות".
המבקר סיכם: "תוצאה זו הינה קשה ובלתי נסבלת מבחינת הקופה הציבורית, ויש לשקול להחיל חובת השבת היתרה העודפת של סכום המימון הממלכתי גם על סיעת אם. על המחוקק ליתן דעתו לכך".
שוב הסוכריה ליועצים: "דמי הצלחה"
גם בצפת מצא המבקר, כי כספים שולמו למטרות לא ברורות. אחת הסיעות בעיר שכרה מטות, ודיווחה ששילמה עליהם בין 5,000 ל-8,000 שקלים בחודש. בירור העלה כי סכומים אלו גבוהים באופן משמעותי ממחירי השכירות המקובלים בעיר. בטבריה שילמה מפלגת מולדת לפעילים 90 אלף שקל ושכרה 13 מטות.
המבקר ציין כי שכירת מטות והעסקת פעילים בהיקף כה גדול, נראית מופרזת ובלתי סבירה.
ושוב עולה עניין דמי ההצלחה. הביקורת העלתה כי במספר מקרים הובטח בהסכמי ההתקשרות של סיעות עם מנהלי מטות הבחירות או יועצי התקשורת תשלום דמי הצלחה, מעבר לתשלום הבסיסי הנקוב. כך למשל אחת הסיעות התחייבה לשלם למנהל המטה 100 אלף שקל עבור שירותיו ועוד תוספת של 50 אלף שקל עבור כל מנדט שתקבל בבחירות, החל מהמושב החמישי. סיעת הבת זכתה בשישה מושבים ושילמה למנהל 100 אלף שקל נוספים. סיעה אחרת חתמה הסכם עם יועץ תקשורת, לפיה הוא יקבל תשלום חודשי של 6,000 שקל - אך לא לדאוג - הובטח לו 23,100 שקל אם המועמד אותו הוא מריץ ייבחר לראשות אותה עיר.
לפנייה לכתב/ת 
