האם ביטול עמלות העו"ש יעלה לנו ביוקר?
גם הגופים הצרכניים ויוזמי הצעת החוק לביטול עמלות הבנקים וגם בנק ישראל ואיגוד הבנקים, נערכים לסיבוב הבא במערכה על העמלות. אישור החוק עשוי לחסוך לנו כ- 200 שקל בחשבון בשנה, אבל הבנקים מזהירים - הוא גם עשוי לעלות לנו בעתיד ביוקר
דחיית הצעת החוק לביטול העמלות הבסיסיות בחשבונות העו"ש, שנידונה בוועדת השרים לחקיקה היום (ב'), לא תקבור את היוזמה לביטול עמלות הבנקים. מובילי המאבק ינסו דרכים אחרות וכבר הודיעו שיקדמו את המהלך במסגרת הכנסת. ח"כ דני דנון, ממובילי הצעת החוק, אמר בתגובה להחלטת הוועדה, כי הצעת החוק תעלה בכנסת להצבעה טרומית כבר השבוע. מנגד, גם איגוד הבנקים ובנק ישראל, שניצחו בקרב הזה, מתכוננים לסיבוב הבא במערכה.
כמה נרוויח מהמאבק הזה?
בנק ישראל טוען כי מתחילת הרפורמה בעמלות שהנהיג, ביולי 2008, ירדו מחירי העמלות ב-21% (נכון לרבעון השלישי של 2009). לעומתו, טוענים במועצה לצרכנות, כי 70% ממשקי הבית דווקא משלמים יותר בעקבות הרפורמה. כך או כך, אף אחד לא אוהב לשלם כסף, בטח לא לבנקים. אולם האם מדובר באמת במאבק שיביא לרווח משמעותי לציבור הצרכנים?
למעשה רבים מהלקוחות זכאים להנחה בעמלות במסגרת כזו או אחרת (לקוחות חדשים, סטודנטים, מבצעים שונים ועוד). תיקון שביצע הפיקוח על הבנקים, במסגרת הרפורמה, קובע שמי שהוגדר כאזרח ותיק או מי שאין לו נגישות לערוצים הישירים (אינטרנט, מכשיר אוטמטי למשיכת מזומן, מענה טלפוני וכו') זכאי גם כן להנחה. כלומר ההטבה האפקטיבית ללקוח בממוצע, צפויה להיות נמוכה יותר. את "מחיר המחירון" המלא משלמת האוכלוסיה החלשה יותר מבחינה כלכלית, שיכולת המיקוח שלה נמוכה והיא זו שצפויה להרוויח הכי הרבה מחקיקה כזו.
הריבית על האשראי תעלה
ואולם התוצאה של החקיקה, טוענים בבנק ישראל, עשויה לעלות ביוקר ללקוחות ובמיוחד ללקוחות הללו. "החוק לביטול העמלות יצור סבסוד צולב בין לקוחות, שיפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות - שיטת תמחור לפיה יבוטלו העמלות על שירותים בסיסיים בחשבון עו"ש, תוביל להעלאת שיעור הריבית שנגבית על האשראי. לפיכך, לקוחות הצורכים יותר אשראי יסבסדו את הלקוחות שאינם צורכים אשראי כלל או צורכים אשראי מועט. מכאן, שמי שיישא בעיקר הנטל הם הלקוחות שצורכים אשראי, שהם האוכלוסייה החלשה" אומרים בבנק ישראל.
החשש הזה בהחלט קיים וכולנו רואים כיצד הוא מתקיים הלכה למעשה בתחומים צרכניים אחרים כגון בחברות הסלולאר שמוצאות תמיד את הפיתרון כיצד להגדיל את הכנסותיהן, גם אם הרגולטור מגביל אותם במחיר שהן יכולות לגבות (דמי הקישוריות).
עם זאת, אם תתקבל ההצעה במסגרת החקיקה בכנסת – חובה על הפיקוח לוודא שלא תהיה "השתוללות" בריבית על ההלוואות. במצב שבו במדינת ישראל כמעט ולא קיים אשראי צרכני חוץ בנקאי והציבור תלוי כמעט באופן מוחלט באשראי של הבנקים – ראוי שהפיקוח עליהם יוודא שמחיר האשראי יהיה סביר ותחרותי (עוד נושא למאבק צרכני).
בנק ישראל החל במהלך נכון אך יש עוד עבודה
ומה טיבה של רפורמת העמלות שהנהיג בנק ישראל לפני כשנה וחצי? רפורמת העמלות דורשת תיקונים. כך לדוגמה, אין סיבה שאדם שאינו מבצע כלל פעולות בחשבון יחוייב לשלם עמלת מינימום שתעלה לו כ- 130 שקל בשנה. או כניסת משכורת, שהיא דבר כה בסיסי ומחוייב. או חיוב כרטיס האשראי שנמצא בבעלות הבנקים וגם עליו הבנק מרוויח עמלות - על אלו אין שום סיבה שתיגבה בגינם עמלה.
ולמרות הביקורת, ברפורמה הזו הוביל הפיקוח על הבנקים מהלך חשוב של שקיפות. השינויים שהחיל בנק ישראל הפכו את ההשוואה בין הבנקים השונים לברורה יותר, גם אם דרוש עוד תיקון גדול בתחום התחרותיות. אם ניקח שוב לדוגמא את תחום הסלולאר, שנוגע לכיס של כל אחד מאיתנו - נראה שהוא הרבה יותר ריכוזי, חסר שקיפות ועולה לנו פי כמה וכמה מעמלות העו"ש.
מאבק המועצה לצרכנות - עלות מול תועלת
קשה להתעלם מהקמפיין התקשורתי לביטול העמלות שמובילה המועצה לצרכנות. המועצה מפעילה קמפיין מושקע ואגרסיבי: מודעות, הפגנות, יחסי ציבור, שכירת לוביסטים בכנסת ועוד. ספק אם לאורך ההיסטוריה של המועצה נעשתה השקעה כזו, בהתחשב בתקציב הדי קטן העומד לרשותה.
לא ניתן להתחמק מהשאלה האם השקעה כזו מוצדקת, בהתחשב בעלות שלה במסגרת התקציב המוגבל, מול התועלת שתצמח לציבור הצרכנים? האם למועצה ישאר מספיק מרץ ובעיקר מצלצלים, להיאבק בחוסר השקיפות ומושא התלונות הגדול ביותר על פי הדו"ח שהיא עצמה פרסמה - חברות הסלולאר, כמו גם נושאים חשובים אחרים? ולא פחות חשוב מכך לשמש כתובת לטיפול איכותי באלפי התלונות המגיעות אליה בכל שנה במגוון נושאים.