נכי צה"ל בכנסת: ועדת גורן היא ועדת גולדסטון 2
ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון בדו"ח הביניים של הצוות לבחינת מערך השיקום במערכת הביטחון. נכי צה"ל שיצאו לאחרונה למאבק, תקפו את הצבא ואמרו כי "האקלים שנוצר בוועדה רע מאוד". לטענת נציג הארגון, "התוצאה ידועה מראש"
נציג ארגון נכי צה"ל תקף הבוקר (יום ד') את הצבא בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת על שיקום נכי צה"ל. הוא השווה את ועדת גורן שהוקמה על-ידי הממשלה במאי 2009 כדי ליצור הבחנה בין מי שנפגע בפעילות מבצעית לבין מי שלא.
"חברי הוועדה, זאת ועדת גולדסטון 2, התוצאה ידועה מראש", אמר דני בן אבו מארגון נכי צה"ל והוסיף" "אפשר לבנות קלסר מהסטיגמות וההכפשות ששודרו בטלוויזיה". לדבריו, ההופעות של הצבא מול חברי הוועדה מתרכזות בשלילי. "האקלים שנוצר הוא רע מאוד", אמר לחברי הכנסת.
ועדת חוץ וביטחון דנה בדו"ח הביניים של צוות בדיקה מטעמה שקרא להטיל את האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל על מדינת ישראל באופן כללי, ובפרט על מפקדי ומנהלי הגופים הביטחוניים השונים. אגף השיקום, המטפל בהם כיום, יהיה בגדר הזרוע המבצעת והמקצועית בלבד.
בחודש נובמבר יצאו נכי צה"ל למאבק. הם חסמו כבישים וגרמו לפקקים בתל אביב, במחאה על התנהלות אגף השיקום של משרד הביטחון.
הנכים טוענים כי האגף כושל בטיפול הביורוקרטי, ומאלץ רבים מהם לעבור הליך מסורבל וארוך שמונע מהם את זכויותיהם הבסיסיות. בעקבות המחאה הקימה הכנסת צוות בדיקה, בראשו עמד ח"כ ישראל חסון.ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו) ייצג בוועדה את נכי צה"ל כמי שעמד בעבר בראש
ארגון נכי צה"ל.
הפתרון, לדעת הצוות, הוא להרחיב את האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שינוי מודל האחריות והתקצוב של אגף השיקום, במטרה לשמור על מעמד הנכה ושיקומו. הצוות ממליץ שהגופים הביטחוניים ידרשו לממן מתקציבם השוטף כל חוסר בתקציב אגף השיקום, שייגרם מריבוי בקשות להכרה בזכאות לנכות. זאת למעט במקרים חריגים - כגון מלחמה, שלגביהם יוקצו תקציבים ייחודיים.
בנוסף מצא הצוות, כי חלק ניכר מהבקשות להכרה בזכאות של נכות הוא בגלל מחלות תעסוקתיות. לפיכך, הגופים הביטחוניים יחויבו להקים מערך של רפואה תעסוקתית, שיגיש דו"ח שנתי, לגבי השכיחות של סוגי המחלות באותה השנה. על גוף ביטחוני שלא יגיש דו"ח כזה, יוטל קנס והסכום הנדרש באותה שנה לשיקום אנשיו בתחום המחלות התעסוקתיות, יועבר באופן ישיר מתקציבו הטיפולי לתקציב השיקום. הדו"ח יוגש במקביל לאישור התקציב של כל גוף בכל שנה, כחלק מתהליך אישור התקציב. הגוף הביטחוני גם יקצה ליווי משפטי ורפואי למבקש ההכרה בזכאות, עד לקביעת אחוזי הנכות בכל מקרה של פגיעה כתוצאה מפעילות מבצעית או אימונים. חובה זו תעוגן בחקיקה והצעת חוק מתאימה תונח על שולחן הכנסת בעניין זה.
"מציאות שאינה הולמת"
בבדיקת דרכי עבודתו של אגף השיקום לגופן, קבע צוות הבדיקה כי על אף המאמץ הרב שעובדי האגף משקיעים בעבודתם, "הרי שהמציאות שפגשנו בשטח איננו הולמת וראוי לשנות אותה". הצוות ציין, כי מתוך 150 איש שהעידו, החל מנכים ממלחמת השחרור ועד היום - שרובם נפגעו בפעילות מבצעית ואימונים, נכים רבים אמנם שיבחו עובדים מסויימים לטובה, אבל רק נכה אחד ציין לטובה את תפקוד אגף השיקום כמערכת.
עם זאת, לא נשמעו טענות לגבי התגמולים שמעביר אגף השיקום. אם היו תלונות, הן בשוליים. הצוות מדגיש כי ליבת הדברים היתה אופן התנהלות האגף במישור הרחב ביותר.
התלונות הן לא על המהות, אלא על דרך הפעולה. בעניין זה הגיש הצוות מספר המלצות לשיפור המצב לגבי הגדרת ייעוד השיקום, תהליכי העבודה לפיתוח התחומים תומכי השיקום ומנגנונים שיעודדו את מעבר הנכים לתעסוקה לפרנסתם.
הצוות מצא, כי במשך הזמן הארוך מרגע בקשת הבקשה להכרה בזכאות ועד סיום הטיפול בוועדות הרפואיות, "נוצר לעיתים מציאות של מיקוח ולא של הליך שיקומי. נתקלנו בתופעה שפסגת השאיפות של חלק ממבקשי ההכרה לזכאות היא השגת מקסימום אחוזי הנכות ולא השיקום. מציאות זו יוצרת אווירה שלילית ושפה של נצרכות". הוועדה המליצה לפעול לצמצום פרק הזמן, באמצעות ייעול התהליך מצד אגף השיקום והגופים הביטחוניים והן מצד האדם המבקש הכרה בזכאות.
הוועדה המליצה, כי בכל מקרה של פגיעה כתוצאה מפעילות מבצעית, אימונים או פעילות תומכת לחימה, פרק הזמן המקסימלי להכרה בזכאות לא יעלה על חודשיים, להוציא מקרים שבהם אופי הפגיעה אינו מאפשר זאת. עוד ממליצה הוועדה לבחון את הקביעה כי אין כפל פיצויים, לפיה לא ניתן לקבל פיצויים ממשרד הביטחון ובמקביל לקבל פיצויים מכל גוף אחר.
ח"כ ישראל חסון (קדימה) אמר, כי הכוונה ליישם את הדו"ח באמצעות חקיקה, אם הנעת הגופים לשנות את דפוסי פעולתם לא תצלח. "רוח הדו"ח איננה עשיית מהפכה, אלא הנעת תהליכים מחוללי שינוי לאורך זמן". לדבריו, "הסוגיה מספר אחת היא אחריות המדינה וחובתה המוסרית כלפי מי שנפגעו בהגנה על ביטחונה".
כ-100 אלף אזרחים בישראל מוכרים היום כנכי צה"ל. אצל כ-33 אלף
מתוכם הנכות מזערית, בשיעור של עד תשעה אחוזים, והם אינם זכאים לסיוע. כ-9,000 אחרים - נכים עד 19% - זכו על סמך החלטה מ-1996 במענק כספי חד-פעמי שנע בין 40 ל-150 אלף שקל (על פי שיעור הנכות), אך גם הם אינם שותפים למעגל ההטבות והסיוע השוטף. מכאן שאגף השיקום מטפל באופן שוטף במעט יותר מ-55 אלף איש, שנכותם נעה בין 20 ל-100 אחוז.
משרד הביטחון לא הוזמן היום למעמד הגשת הדוח. נציגי המשרד ייקחו חלק בדיונים, כשוועדת החוץ והביטחון תקיים דיונים על פרטי ההמלצות
לפנייה לכתב/ת 
