ההיסטוריה היהודית החליטה

מכל הציורים שליוו את ילדותי זכורים לי לטובה שלושה, שהופיעו לא בספר ילדים אלא דווקא בהגדה ישנה של פסח, אחת מני רבות שהיו בבית הורי. את המילים "לשנה הבאה בירושלים" עיטרו בהגדה שלושה תחריטי עץ. האחד של הכותל המערבי, השני של קבר רחל שבדרך בית לחם והשלישי של מערת המכפלה בחברון. איני יודע מי האמן שיצר את התחריטים, איני יודע כמה גלגולים עברו עד שהגיעו אל בין דפי ההגדה המוכתמת בדמעות וביין, אך זאת אדע - האיורים הללו מקפלים בתוכם את געגועיו של עם שלם אל אבותיו.

לא בכדי מכונים אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה בתור אבותינו ואמותינו. כך אנו רואים אותם - קרובים כמרחק נגיעה, מלאי אהבה וחמלה, סוללי הדרך הערכית והמוסרית בה אנו פוסעים עד היום, דרכו של העם היהודי. אל קברותיהם של האמהות והאבות אנו באים לא כדי לסגוד, אלא כדי להתגעגע. לשם אנו לוקחים את ילדינו ומראים להם - כאן קבור אבינו, כאן קבורה אימנו, כל מה שאנחנו ומי שאנחנו מתחיל מכאן, מן האנשים והנשים הללו הטמונים כאן, באדמתם.

לא ממשלת ישראל הכריזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים, ההיסטוריה היהודית עשתה זאת. יפה עשו שרי הממשלה כשהעלו אל סדר יומה של מדינת ישראל את האחריות והחשיבות שבשימור מורשתה היהודית - מורשת של מוסריות, של אחווה, של שכנות טובה בין עמים. מורשת של יצחק וישמעאל אשר מקיימים יחדיו את צוואתו של אביהם, אברהם, וקוברים אותו במערת המכפלה.

המורשת היא האדמה אליה אנו שולחים את שורשינו וממנה אנו יונקים חיים. כך אצלנו, כך אצל שכנינו.

אינני יכול שלא לתמוה אודות הקולות המבקשים לטשטש את המורשת בשם התקווה לעתיד. המורשת איננה מקור הסכסוך אלא הפתח לפיוס. "עם שאינו מכבד את עברו" אמר כבר יגאל אלון המנוח "ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל". אני מתקשה להאמין שדווקא אנשי דת, המכירים בחשיבותה הרוחנית והנפשית העצומה של המורשת, הם המחרחרים ריב בעקבות החלטת הממשלה. הם צריכים להיות הראשונים לדעת כי עם שאינו מכיר ומוקיר את מורשתו, לא יוכל להכיר ולהוקיר את מורשת שכניו. לא יוכל לכבדה ולא יוכל לחיות עמה בשלום. די לנו במחלוקות הקיימות, איננו צריכים לייצר קונפליקטים מלאכותיים שאין בהם אמת כלשהי.

מאז הוקמה פעלה מדינת ישראל ברגישות ובאחריות כלפי אתרים קדושים לבני כל הדתות - גם בשעה שקודשיה שלה חוללו באין מוחה תחת שלטון זר. החלטת הממשלה תאפשר את פיתוחם וטיפוחם של מערת המכפלה וקבר רחל, לרווחת מבקריהם בני כל העמים, ומתוך המשך שמירה על חופש הפולחן לבני כל הדתות. כבר אמר הנביא ישעיהו על המקום הקדוש ביותר לנו: כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים, מעולם לא מנענו מאיש להתפלל ולקיים את הפולחן שלו, ולא לקחנו מונופול על בורא עולם חלילה. אבוי לנו אם בשל פעולה הומניסטית חשובה וראויה זו, שיש לברך עליה בכל פה, תפרוץ מלחמת דת.

הרב שמואל רבינוביץ הוא רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים