רצויים או לא? פרס בדובאי לקריקט הישראלי
ההתאחדות העולמית, שמושבה בדובאי ורבים מחבריה באים מהנסיכות, העניקה לישראלים אות הוקרה על פרויקט "קריקט חוצה גבולות" לבדואים ויהודים. "אנחנו נפגשים עם מוסלמים ולא מרגישים סלידה", אמר יו"ר ההתאחדות
טניסאים מישראל ואנשי עסקים לא רצויים - שחקני הקריקט דווקא כן. זמן קצר לאחר שהכריז היום (ב') מפקד משטרת דובאי, דאחי חלפאן תמים, על איסור כניסה גורף של ישראלים לשטח המדינה - קיבלה התאחדות הקריקט הישראלית בשורה מפתיעה. היא זכתה בפרס ההומאניות בספורט, אשר ניתן מטעם התאחדות הקריקט העולמית, שרבים ממנהליה הם אנשי ההתאחדות המקומית.
פרס ההומאניות ניתן לפרויקט שיזם סטנלי פרלמן, יו"ר התאחדות הקריקט, הנקרא "קריקט חוצה גבולות". במסגרתו שיחקו יחד בני נוער יהודים ובדואים בנגב.
משחקים קריקט בחורה. "העולם מפרסם אותנו, המדינה לא" (צילום: רויטרס)
לדברי מנכ"ל התאחדות הקריקט בישראל, נאור גודקר, שהוא גם שופט בינלאומי, "הקריקט הוא בין שלושת ענפי הספורט החשובים באסיה, במדינות ערביות רבות, בין היתר פקיסטן ודובאי, ואחוז גבוה מאוד מבין חברי ההנהלה, השחקנים והמאמנים בקריקט העולמי הם מוסלמים. אנו לא מרגישים סלידה במדינות מוסלמיות, כמו מלזיה שבה שיחקנו ב-97'.
"הקריקט הוא משהו אחר - זה מקדם אותנו ברחבי העולם ואנו יכולים להיות שגרירים טובים", הוסיף גודקר בשיחה עם ynet, ברוח קמפיין ההסברה האחרון. "הרבה פעמים אנו נפגשים עם מוסלמים ומספרים להם על הארץ, והם לא מאמינים, הם אומרים 'את זה לא ידענו, ואת זה לא ידענו'".
חברי הפרוייקט מחור'ה (צילום: נאור גודקר)
מנכ"ל ההתאחדות לא הסתיר את שמחתו מהזכייה האחרונה, שהצטרפה לפרס דומה משנת 2001: "זה הישג אדיר. זהו פרויקט שקידמנו והתקבל באופן חם ברחבי העולם.
הפרס הזה בכלל והפרויקט בפרט הם דוגמה טובה כיצד קריקט יכול לגשר, לפשר וללמד לקבל את האחר". הצעד הבא, לדבריו, הוא ניסיון להנגיש את הקריקט לנערים מהמגזר הערבי ביישובי הצפון.
את החשיפה הוא מנצל כדי להזכיר את הביקורת על היחס לענף. "העולם מפרסם אותנו, אבל המדינה לא. בארץ הקריקט דווקא די מפותח - יש 21 קבוצות, ליגות בבתי הספר, ליגות לנוער. בחוּרה רואים ילדים משחקים קריקט, בבאר שבע 2,000 ילדים נמצאים בפרויקטים קשורים לענף - ועדיין המדינה אינה מוכנה לבנות איצטדיון מרכזי לקריקט ולשדרג את הענף הזה לרמה בינלאומית".