מוסר השכל ישראלי מרצח העם הארמני

ועדת קשרי החוץ של בית הנבחרים בוושינגטון הגדירה את מה שנעשה לארמנים במלחמת העולם הראשונה כרצח עם, ובקרוב תועבר ההחלטה למליאת הבית. בעקבות זאת החזירה טורקיה את שגרירה להתייעצויות בטענה שההאשמות חסרות שחר, והזהירה מפני הסלמה ביחסי טורקיה עם ארצות הברית.

היכן אם כן האמת? האם היה זה באמת רצח עם? מה בדיוק קרה במרחבי אנטוליה במלחמת העולם? הסיפור מורכב, ועל אף הבדלים רבים אפשר להסיק ממנו לקחים התקפים גם לישראל של היום.

חלק גדול ממה שהתחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה תואם את המרכיבים החיוניים להגדרת רצח עם על פי האו"ם. רבים מן הארמנים נהרגו או נפגעו במתכוון, השלטון בטורקיה (אז עדיין האימפריה העותמאנית) יצר תנאי חיים שהובילו בפועל לחיסול פיזי של חלקם, ובעקבות האירועים הועברו ילדים ארמנים לחברת הרוב המוסלמית. שאלת המפתח שעליה קמה ונופלת ההגדרה, ועליה אין הסכמה אף בין החוקרים, הייתה ונותרה אם אכן הייתה כוונה ברורה להשמיד את הארמנים, כולם או חלקם.

התקשורת והפוליטיקה מחפשות כותרות מוחלטות וברורות, אולם באירועים היסטוריים רבים המציאות מורכבת ודורשת הבנה מעבר לכותרות. במקרה שלנו הסיפור מתחיל עוד בסוף המאה ה-19, כשתנועות לאומיות ארמניות החלו לדרוש אוטונומיה במסגרת האימפריה העותמאנית. כמה מהן, הקיצוניות יותר, הובילו לניסיונות התקוממות, מעשי חבלה וטרור נגד השלטון, כולל התנקשות כושלת בסולטאן עבדולחמיד השני ב-1907. בעקבות זאת דוכאו ההתקוממויות באלימות רבה ונטבחו אלפי ארמנים.

עם פרוץ המלחמה שיתפו חלק מהארמנים שחיו במזרח המדינה פעולה עם הצבא הרוסי הפולש וביצעו מהלכי גירוש ואף טבח בטורקים שגרו במחוזות הללו. בעקבות זאת החליטו השליטים - עתה היו אלה כבר אנשי תנועת "הטורקים הצעירים" שתפסו את השלטון - לפעול לדיכוי חמור של כל תושבי המדינה הארמנים, כולל אלה שהיו אזרחים למופת. הוראות הועברו למושלי המחוזות ומפקדי הצבא לגרש את הארמנים שבתחומם לצורך יישוב מחדש. יחידות מיוחדות הובילו את הארמנים מזרחה. יש גם עדויות חלקיות על פקודות חיסול של ממש, אם כי הן עדיין במחלוקת.

מאות אלפי משפחות ארמניות נעקרו מבתיהן והועברו, במסע מפרך, למדבר הסורי באזור דיר אל-זור. רבים מתו או נהרגו בדרך ואחרים מתו במדבר. יש ויכוח על מספרי הנספים אולם מדברים על סדר גודל העולה על מיליון איש (רשמית, טורקיה טוענת שנהרגו קרוב לחצי מיליון, מספר דומה לזה של טורקים שנהרגו בקרבות בתוך אנטוליה).

חשוב לציין כי גם במהלך המבצע התנגדו מושלים מקומיים רבים לפקודות שקיבלו והגנו על האוכלוסייה הארמנית שבחסותם, ושהמערכת כולה הייתה מאוד לא יעילה ולא מסודרת, כך שארמנים רבים הצליחו לחמוק ולהינצל.

אפשר אם כן לומר שהטורקים ניצלו סיטואציה של מלחמה ומהומות כדי להיפטר מן המיעוט הארמני שנתפס כעוין, ומאוחר יותר המשיכו באותו כיוון בהחלפת אוכלוסיות של מיליוני אנשים עם יוון. בדרך, בין אם אכן התכוונו לכך ובין אם לאו, התוצאה הייתה מחרידה.

הלקח הישראלי

טבח הארמנים היה ארוע מבשר לטרגדיות של מלחמת העולם השנייה באירופה (ואכן יש עדויות שהיטלר התייחס לטבח הארמנים כדוגמה לחיסול עם שההיסטוריה התעלמה ממנו), אולם אפשר למצוא דמיון מסוים דווקא בין הסיטואציה שבה מצאו עצמם הטורקים בתחילת המאה ה-20, לבין הנסיבות שבהן מוצא עצמו הרוב היהודי בישראל של היום.

יש להקדים ולומר שעד היום, על אף התעמולה האנטי-ישראלית הגוברת, לא התחולל בישראל שום דבר הדומה לרצח עם, ואפילו עקירתם של מאות אלפי פליטים פלסטיניים במלחמת השחרור אינה דומה כלל למה שהתחולל באנטוליה של 1915.

אולם בדומה לפלסטינים בישראל ובשטחים, הארמנים היו מיעוט לאומי שקבוצות בתוכו התבטאו בעוינות ולעיתים באלימות קשה כלפי חברת הרוב השלטת והביאו בכך לתגובה אלימה פי כמה של ההמון והשלטון הלאומני. משנקרתה לפני השלטון הזדמנות במסגרת מלחמה כוללת שאיימה על שלמות העם והארץ, ניצלו אותה כדי לגרשם.

אפילו היום יש בינינו לא מעטים המקווים בסתר ליבם כי "והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על אויבינו", נבצע מהלך דומה. בעת מלחמה, הם סבורים, אפשר יהיה לנצל את ההזדמנות כדי להרחיק מן הארץ את תושביה הפלסטינים ולהפוך את כולה למדינה יהודית.

אולם מלחמת המאסף הנואשת של הטורקים נגד הניסיונות להאשים אותם ברצח עם כמאה שנה אחרי האירועים הקשים, צריכה להוות אזהרה ברורה לאלה המטפחים מחשבות שווא מסוג זה.

פרופ' דרור זאבי, המחלקה ללימודי מזרח תיכון, אוניברסיטת בן גוריון