נוטלים קבוע אקמול? השמיעה שלכם בסכנה
מחקר מקיף מגלה כי תרופות המכילות את החומר איבופרופן ואצטמינופן - דוגמת נורופן, אדוויל, אקמול ודקסמול - עלולות לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה, במיוחד בצעירים. כעשירית מהישראלים סובלים מליקוי שמיעה
נוטלים משככי כאבים באופן קבוע? השמיעה שלכם עלולה להיות בסכנה: מחקר חדש מגלה כי אנשים מתחת לגיל 50 נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בשמיעה לאחר נטילת תרופות פופולריות להורדת חום ושיכוך כאבים, המכילות את החומרים איבופרופן ואצטמינופן. המחקר מופיע בגליון החדש של כתב העת American Journal of Medicine.
הסיכון הגדול: דווקא לצעירים
המחקר כלל 27 אלף גברים במעקב שנמשך משנת 1986. במהלך המחקר, גברים בגילאי 40 עד 74 נשאלו על שימוש קבוע בתרופות לשיכוך כאבים ועל
כושר השמיעה שלהם, אחת לשנתיים במשך 18 פעמים. במהלך תקופת המחקר, 3,488 גברים אובחנו כסובלים מאובדן שמיעה.
מתוצאות המחקר עלה כי הסיכון לאובדן שמיעה היה גבוה ב-12% אצל גברים שהשתמשו באספירין לפחות פעמיים בשבוע, בהשוואה לגברים שהשתמשו באספירין בתדירות נמוכה יותר. הסיכון היה גבוה ב-21% אצל גברים שהשתמשו במשככי כאבים אחרים כמו אצטמינופן (המוכר בארץ כאקמול דקסמול ואחרים) או בתרופות ממשפחת NSAIDS (המוכרות בארץ כנורופן ואדוויל) פעמיים בשבוע לפחות.
הסיכון לאובדן שמיעה היה גבוה יותר בקרב גברים מתחת לגיל 50, והגיע עד 99% אצל אלה שהשתמשו באופן קבוע באצטמינופן, 61% ממשתמשי תרופות ה-NSAIDS ו-33% לאלה שהשתמשו באספירין פעמיים בשבוע. מנגד, שימוש קבוע בתרופות אלה לא הגביר משמעותית את הסיכון לאובדן שמיעה אצל גברים המבוגרים מגיל 60.
אל תוותרו על האספירין לחלוטין
החוקרים הסבירו כי כמויות גבוהות של משככי כאבים כמו אספירין ואיבופרופן רעילים לאוזן וגורמים לאיבוד שמיעה בלתי הפיך וגם "טיניטוס" (צפצופים באוזניים). מנגד מעירים החוקרים כי מינון נמוך של אספירין נמצא דווקא כמגן מפני אובדן שמיעה כמו זה הנגרם בשל חשיפה לרעשים או שימוש באנטיביוטיות מסוימות הפוגעות בשמיעה (דוגמת האנטיביוטיקה גנטמיצין). עם זאת, החוקרים לא ציינו מהם הריכוזים המדוייקים של התרופות שנבדקו במחקר.
בישראל כעשירית מהאוכלוסיה סובלת מליקוי שמיעה. מעל גיל 65, כשליש מהאוכלוסייה הם לקויי שמיעה. מדובר בכ-700 אלף ישראלים. סקר שנערך לפני שנתיים מצא עוד כי כשני שליש מהישראלים לא שומעים טוב במהלך שיחת טלפון, 60% מגבירים את עוצמת הקול במהלך תוכניות טלוויזיה, ושיעור דומה סובל מעוצמת הרעש באירועים המוניים.
הסיבה המרכזית בעולם לחירשות מולדת היא נגיף ה-CMV בו נדבק העובר בהיותו ברחם, במעבר בתעלת הלידה או לאחר הלידה. הנגיף עובר לרוב ברוק, אבל לא רק; חשיפה לרעש גורמת אף היא לפגיעה משמעותית בשמיעה. התופעה נפוצה במיוחד בקרב עובדי תעשייה שאינם מגינים על אוזניהם, כמו גם בקרב העובדים במועדונים ואולמות ארועים ואלה השומעים מוסיקה דרך מכשירי ה-MP3 באוזניות בעוצמות רעש גבוהות.
בחן את עצמך: האם אתה בסיכון לירידה בשמיעה?
- האם אתם יכולים לנהל שיחה רגילה עם בן שיח העומד במרחק של כ-90 ס"מ מכם? אם יש צורך להרים את הקול סימן שהרעש חזק מדי וכדאי להימנע מחשיפה ממושכת.
- האם אתם סובלים מכאבי אוזניים לאחר שאתם עוזבים מקום רועש? כאבים וחוסר נוחות באוזניים הם סימן מקדים לעוצמת רעש מסוכנת.
- האם אתם שומעים זמזומים לאחר שאתם עוזבים מקומות רועשים? תופעת הטינטון היא לעתים סימן מוקדם לפגיעה (לרוב בלתי הפיכה) בשמיעה.
- האם התרגלתם לרעשים חזקים שכבר אינם מפריעים לכם? גם אתם בסיכון לירידה בשמיעה.
אחד הגורמים השכיחים בעולם לירידה בשמיעה, היא דווקא קלה והפיכה: צרומן (שעווה) באוזן. הקפידו להימנע מדחיפת קיסמי אוזניים הגורמים לדחיקת הצרומן עמוק יותר לאוזן ולהפיכתו למוצק. אחת לחודש טפטפו מספר טיפות של שמן פראפין (או לחילופין טיפות "צרומול" או "Clean Ears"), כולם ללא מירשם רופא. הנוזל הצהוב ייפלט מהאוזן באופן טבעי. אם זה לא עוזר, פנו לרופא אא"ג שיבדוק באם יש צורך בשטיפת אוזניים או בביצוע שאיבה (סקשן) של הצרומן.
ביום ג', 16/3/10, ייערך יום ההתרמה השנתי של ארגוני החירשים, לטובת 650 אלף לקויי שמיעה. הארגונים אח"א, מיח"א, "שמע" ו"המכון לקידום החירש" אחראים על מתן שירותי הרווחה, סגירת הפערים הלימודיים של התלמיד או הסטודנט לקויי השמיעה. מטרתו של יום ההתרמה, שבו יצאו אלפי תלמידים אל הבתים, הוא שדרוג של בנק מכשירים להקלת חייהם של לקויי השמיעה. לתרומה בסך 10 שקלים שלחו sms עם הספרה 10 למספר 6226.
לפנייה לכתב/ת 
