הואשמת בנהיגה בשכרות? כך תנהג

נפל דבר בישראל. לראשונה מזה קום המדינה, נקבע הרכב של שלושה שופטי תעבורה לדון בסוגיה משפטית, אשר יש לה השלכה מרחיקת לכת על ציבור הנהגים. על המדוכה ישבו שלושה שופטי תעבורה ותיקים ועתירי ניסיון, שמעו מומחים בעלי שם מטעם התביעה וההגנה, והגיעו למסקנה מרחיקת לכת, המחייבת אומץ לב ציבורי.

• בית המשפט: יש להעלות את רף השכרות
  

המלצה שלא להגיש כתבי אישום לנהג על-פי ממצאי מכשיר הינשוף המשמש לבדיקת כמות האלכוהול בגופו של נהג. זאת, אלא אם כמות האלכוהול באוויר הנשוף הנמדד, עולה על 400 מק"ג, כאשר הכמות המותרת על-פי החוק היא 240 מק"ג.

כדאי לציין, כדי להבין עד כמה מרחיקת לכת הייתה המלצת השופטים, כי בהתאמה לבדיקת דם, מדובר ב-83 מיליגרם, בזמן שבישראל הכמות המקסימאלית המותרת על-פי חוק הינה 50 מיליגרם. באנגליה לדוגמה, הכמות המותרת היא 80 מיליגרם. ב-10 מדינות בארה"ב אושרה כמות של 100 מיליגרם. ברוסיה לעומת זאת, הכמות המותרת היא 0 מיליגרם.

איך זה משנה לכם?

השאלה המעניינת היא, כיצד משליך פסק דין זה לגבי ציבור הנהגים? ראשית לגבי השלכות מהיום ואילך, יש להיזהר מלתת פירוש של התרת הרסן לאור פסק הדין. על-פי המלצת השופטים, יש לדרוש מנהג שבגופו נמדדה כמות לא חוקית של אלכוהול הפחותה מ-400 מק"ג, לגשת לבדיקת דם הנחשבת אמינה ביותר. בדיקה אשר קשה מאוד, אם בכלל, לחלוק על ממצאיה.

יתרה מכך. המלצת השופטים - בינתיים - אינה מקובלת על המשטרה, העלולה להמשיך ולעשות שימוש בינשוף כאילו לא בא פסק הדין לעולם. יודגש לעניין זה, כי הגם שמדובר בפסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה, אין מדובר בפסק דין מקרי, אלא רחב יריעה, אשר ניתן לאחר שמיעת מומחים רבים. יש לציין כי שופטי תעבורה בכל רחבי המדינה, נמנעו כמעט כאיש אחד לשמוע ראיות בתיקי שכרות, תוך המתנה לפסק הדין, שניתן בהרכב בירושלים.

נהגים שמשפטם תלוי ועומד: אלה עשויים לצאת נשכרים מפסק הדין, אם כי התמונה בשלב זה אינה ברורה. המשטרה הרי לא תזדרז לבטל כתבי אישום קיימים, מה גם שלגבי נהגים אשר כשלו במבחן מאפיינים (הבאת האצבע לאף, הליכה על קו ישר וכו'), תוכל התביעה להאשים לחילופין בנהיגה בשכרות על-פי מאפיינים. יצוין, כי גם לעניין זה נתנו שופטי הרכב את הדעת, ולטעמם לא תהיה הצדקה להאשים נהג בנהיגה בשכרות על-פי דו"ח מאפיינים בלבד, כל עוד אין המדובר במאפיינים קיצוניים וברורים, המלמדים על היות הנהג שיכור. במקרה כזה, לדעת השופטים, יש להיזהר באשר המדובר באישום על-פי התרשמות סובייקטיבית של השוטר.

ראוי לזכור, כי כצפוי קבעו השופטים מגבלות נוספות לגבי אופן הפעלת המכשיר, למניעת קריאות שגויות. בין השאר נקבע כי יש לחייב בהוראות ההפעלה את השוטר רשם הדו"ח, לוודא כי הנהג לא גיהק ב-15 הדקות שבין עצירתו לבין הבדיקה עצמה. כמו-כן נקבע כי הנהגים הלוקים באנמיה, הנבדקים על-ידי המכשיר, עלולה שתתקבל לגביהם קריאה שגויה.

נהגים שהודו בנהיגה בשכרות: אם על-פי הודאתם, או על-פי הודאת סנגורם, ופסק הדין בעניינם אינו חלוט, ניתן יהיה לסמוך על הסכמת הפרקליטות לאפשר חזרה מהודיה ומחיקת כתבי אישום. התביעה אמנם יכולה להתחכם ולטעון כי המדובר, בפסק דין של ערכאה ראשונה בלבד. בכל מקרה, על-פי פסיקת בית המשפט העליון, ניתן לבקש חזרה מהודיה גם בפני ערכאת ערעור.

נהגים שהודו עם פסקי דין חלוטים: במקרה שהמועד להגשת ערעור בגינם חלף (אחרי 45 יום), גם כאן אין להרים ידיים, וניתן על כל פנים לנסות ולבקש משופט התעבורה לאפשר חזרה מההודיה, ובהמשך ניתן להגיש הודעת ערעור עם בקשה להארכת מועד. על-פי ההלכה המשפטית, די בנימוק מתקבל על הדעת, על-מנת להאריך את המועד להגשת ערעור.

חשוב מאוד להדגיש, כי מי שהודה בנהיגה בשכרות, לא הודה בשכרות עצמה, אלא הודה בכך שהמכשיר הראה מידה מסוימת של אלכוהול שהיא אסורה. בעבירות שכרות, לנהג אין כל אפשרות לדעת אם הוא חרג מהכמות המותרת, אלא על-פי ממצאי המכשיר. ואם דו"ח המאפיינים שנערך לנהג אין בו דופי, לא מוצדק לטעון כי ההודאה בעבירה, יש בה לכבול את הנהג שהודה.

חשוב לעניין זה לציין את הביקורת החריפה של שופטי ההרכב על משטרת ישראל, אשר נקטה במדיניות של "נעשה ונשמע". דהיינו, קודם הכניסו את המכשיר לעבודה, ולאחר מכן גרמו להרשעות שווא של עשרות אלפי נהגים, בהנחה ש"יהיה בסדר", והמסה הקריטית של ההרשעות - כלשונו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין - תגרום לכך שלא יהיה פוצה פה ומצפצף.

בכל מקרה, ניתן לשקול הגשת בקשת חנינה גם לגבי נהגים שאף השלימו ריצוי עונשם, וזאת לצורך מחיקת הרישום הפלילי התעבורתי, משום שיש בו השלכה מרחיקת לכת לחומרה לגבי עתידו של נהג, היה ויואשם בעבירת תעבורה כל שהיא.

• אילון אורון משמש כיועץ משפטי למערכת ynet בנושא תעבורה