נתניהו, אתה לא גננת

הכינוס הבהול של ה"שביעייה" הוליד החלטה להקים צוות מנכ"לים ממשרדי ראש הממשלה, הפנים, הבינוי והשיכון ועיריית ירושלים, לבדיקת פרשת 1,600 הדירות החדשות ברמת-שלמה, ירושלים, ולגבש נהלים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. עוד קודם לכן התבשרנו כי משרד ראש הממשלה מתכוון לאמץ את מודל ממשלת אולמרט, ולשגר נציגים מטעמו לישיבות הוועדות המחוזיות של משרד הפנים. זאת כדי לחזק את מידת הרגישות ביחס להחלטות שיש להן השלכות מדיניות בינלאומיות.

החבורה הנכבדת של הוועדה ודאי תעשה מלאכה נאמנה, אך רגישויות מדיניות נדרשות במציאות שלנו לא רק במשרדים ספציפיים אלה, אלא גם בשאר המשרדים ובגופים הכפופים להם. אפילו אם נציגי משרד ראש הממשלה יישבו בכל ישיבות הוועדות המחוזיות של משרד הפנים ויצליחו לסכל החלטות שיש בהן פוטנציאל פגיעה באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל - מי ימנע שגיאות גבוהות מחיר הנובעות מטיפשות או סתם קהות חושים במחוזות ממשלתיים אחרים?

האם אין סיכון שהתקלה הבאה תצא ממשרד התשתיות הלאומיות, למשל: חנוכת קרן תורמים לגיוס כספים המיועדת לקידוחי ניסיון לחיפושי גז חדשים בשולי הגדה המערבית? ואולי במשרד התיירות, למשל: יוזמות של נספחי המשרד בארה"ב/ אירופה, לעודד מסעות תיירות מיוחדים של יהודים שומרי מסורת לאתרי "מורשת יהודיים" במקומות נפיצים בגדה?

ומה עם משרד התחבורה, למשל - הקצאת משאבים חדשה לפיתוח נוסף של כבישי יו"ש המשרתים את האוכלוסייה היהודית בלבד? ומה עם משרד הבריאות, למשל: בדיקת היתכנות להקמת בית חולים מרכזי חדש באריאל, או באתר מתאים יותר בגדה?

האם באמת משרד ראש הממשלה יכול להציב נציג בכל משרד ממשלתי כדי ליישר את החלטות כולם לפי רצון ה"בוס"? זה לא ריאלי, זה מגוחך וחמור מכל - הדבר גורע מהאחריות הנדרשת בנושא המדובר מכל אחד מהעומדים בראשי משרדי הממשלה, השרים.

השרים, המשתתפים בישיבות הממשלה ובקיאים בהלכותיה, הם האמורים להכיר מקרוב את המתרחש בממשלה ול"יישר" את פעילות הכפופים להם בהתאם להחלטות, הנחיות ורוח הדברים.

יש לפחות מקום אחד בו מכניזם זה מתנהל באופן מדוקדק ומוצלח זה עשרות שנים: משרד הביטחון. פורום "מו"ג" (מבצעים וגיחות) מתנהל מדי סוף שבוע לקראת שבוע הפעילות הבא, הוא בדיוק המקום בו ניתנת האפשרות לשקול את העשייה הביטחונית המתוכננת, בין היתר באור הצפוי להתרחש בזירה המדינית. פורום זה המתכנס תחילה בגוף הביצוע, צה"ל, ולאחר מכן אצל שר הביטחון, ידע בעבר לעצור פעילויות שונות שהיה בהן פוטנציאל לנזק מדיני רב. חדר הדיונים של שר הביטחון הוא נקודת המפגש האולטימטיבית בין גנרלים תאבי ביצוע ובין נציג המדינאים שחובתם גם לרסן.

ראוי שמכניזם זה יאומץ על ידי כל משרדי הממשלה. בצד זכויות וטובות הנאה שונות, לשרים יש קודם כל אחריות מוחלטת למתרחש בחצרותיהם. עם כל עיסוקיהם הפוליטיים החשובים, יואילו נא למצוא מדי שבוע כלי שליטה ובקרה על גופי הביצוע שלהם ולמנוע את השתוללויות פוטנציאליות המסבות נזק ובושה של כפיפיהם.

ראש הממשלה אינו גננת שצריכה להתרוצץ ולפקח על כל אחד מהילדים. בדיוק לשם כך יש לו שרים (ועוד כמה, 30). שיואילו במטותא לקבל אחריות ולהחזיק בידיהם את הרסן. מעל הכל צריך גם לזכור ששום מכניזם לא יהווה תחליף לשכל ישר בכל הדרגים, בו נדרש להשתמש לא אחת לשבוע, אלא בכל אחד מרגעי הימים. כאזרחי המדינה אנו מקווים שהוא אכן מצוי שם.

ד"ר (תא"ל בדימוס) יוסי בן ארי, לשעבר מדריך ראשי במכללה לביטחון לאומי