"בית הכנסת" התגלה כארמון מוסלמי עתיק
מבצר שנמצא בתחילת שנות ה-50 בחפירה חפוזה בבית ירח שעל שפת הכנרת, התגלה כלא אחר מאשר ארמונם ההיסטורי של הח'ליפים לבית אומייה ששלטו באזור והקימו את כיפת הסלע
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומהאוניברסיטה העברית מדווחים כי זיהו את ארמונם של הח'ליפים לבית אומייה באל-צנאברה, היא בית ירח שעל יד הכנרת. המבנה נמצא כבר בראשית שנות החמישים אך במשך שנים חשבו אותו החוקרים לבית כנסת משום שהתגלה בו בסיס עמוד ועליו חרותה מנורה בעלת שבעה קנים.
עם הזמן קמו מערערים על זיהוי המבנה אך רק בשנת 2002, זמן רב אחרי שהמקום נשכח מהתודעה, הציע פרופ' דונלד ויטקומב מאוניברסיטת שיקגו כי אפשר שמדובר בארמון הידוע של השליטים לבית אומייה, אשר נהגו לבלות בקרבת טבריה את חודשי החורף.
ויטקומב ביסס את השערתו על מחקר השוואתי שערך בין הספרים, אך משלחת שיצאה בשנה שעברה בראשותו של רפי גרינברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א, הצליחה לאשש אותה: "החפירות הראשונות נערכו לפני כ-60 שנה ומכיוון שלא נשמרו מהם ממצאים, היינו צריכים לחדש את החפירה", מספר רפי גרינברג. "השתמשנו בשיטות מיוחדות שנהוגות בחפירה של שכבות קדומות יותר במסגרתן מסננים את העפר כדי ללמוד טוב יותר על שלבי הבנייה.
כך זיהינו מספר ממצאים ששייכים לתקופת הבנייה, כמו למשל מטבעות. היפה במטבעות הוא שהם מתארכים את עצמם משום שיש להם תקופות שימוש אופייניות. בטיח של המבנה המקורי מצאנו מטבעות חתומים שללא ספק מעידים על כך שהמבנה אכן שייך לתקופה של הארמון המוזכר בכתובים".
חפירות בתל בית-ירח, סמוך לכנרת (צילום: פבל שרגו)
עיבוד החומר הראה כי המבנה כולו לא נבנה לפני אמצע המאה השביעית לספירה וכי בית מרחץ מפואר הצמוד לו נבנה סמוך לסופה של אותה מאה. שרידים רבים של תעלות מים וצינורות חרס מעידים על קיומה של מערכת מים מפותחת שמימיה הגיעו מהמעיינות הסמוכים והובלו באמצעות אמת מים.
שושלת בית אומייה ששלטה במקום, היא השושלת האסלאמית הראשונה שתפסה את מקומם של יורשי מוחמד בראשית האסלאם. הח'ליף הראשון, מועאוויה, שלט בכל השטח שנכבש בידי הצבאות המוסלמים והקים את האימפריה האומיית. כך הגיע סביב שנת 661 לספירה לאזור הכנרת שם הקים ארמון ממנו ניהל את ענייני החצר.
תגליות בירושלים
כתובת ערבית עתיקה נחשפה ברובע היהודי בי-ם
שי זמיר
פיסת היסטוריה נוספת מעברה המוסלמי של ירושלים נחשפה ברובע היהודי במהלך חפירות של רשות העתיקות. מדובר בכתובת ערבית בת 1,200 שנה מתקופת שושלת בית עבאס
הח'ליפים האומיים שבאו אחריו המשיכו לשבת באזור, כשהחשוב מביניהם הוא עבד אל-מלכ שבנה את כיפת הסלע בירושלים. לאחר נפילת השושלת ירדה אל-צנאברה (בית ירח של היום) מגדולתה והארמון פורק עד היסוד. עם זאת, השרידים שנותרו בשטח מאפשרים לשחזר את צורתו של הארמון ושל החומה והמגדלים שהגנו עליו בשנים הראשונות של האסלאם.
לפנייה לכתב/ת 
רצפת הפסיפס בארמון
צילום: רפי גרינברג
