חוכמת הנעורים תנצח

כל כך הרבה דברים הייתי רוצה להגיד לילדים, לא רק לאלה שלי. לכל הילדים, אבל הפחד לצאת טרחנית לא מרפה ממני. הרי גם אני זוכרת איך ה"מבוגרים" אמרו לי דברים וביטלתי את כולם, כי מי יכול להגיד לי מה נכון ומה לא? חוכמת הנעורים הרי מנצחת את הכל.

ברור שבדיעבד אני מודה שהיו כמה דברים נכונים, אבל בטוח לא הכל. זמנים משתנים והכל זז כל כך מהר שחלק מהעצות לא שוות כלום. אני לא יודעת מה עתיד לבוא, יש שאומרים "מה שהיה הוא שיהיה", ואם זו האמת אז אולי המילים שאני כותבת יהיו שוות משהו, ואולי לא, אבל היום בתור אמא לילדים אני מבינה מה שלא הבנתי אז כנערה מורדת: אין להורים ברירה. הם חייבים להגיד את שעל לבם. זה יצר הגוננות שפועם בנו, וגם חשוב לא פחות - הניסיון.

אז הנה, קצת ממה שאספתי בדרך שלי: תקראו הרבה. ספרים הם המפתח לעולמות קסומים ולידע. אל תפחדו לחוות הרפתקאות - גם אם נדמה שהן מפחידות, בטוח תוכלו להפיק מהן משהו טוב.

אל תחכו שדברים יקרו לכם - אלה שמחכים משתעממים, ומפספסים את החיים. תחיו בווליום גבוהה - גם אם השכנים מרכלים ולהורים לא נעים. תטיילו בעולם, זה הבית ספר הכי טוב שיש. תתקשרו לסבתא מדי פעם, גם אתם יום אחד תהיו זקנים ותתגעגעו לנכדים.

תקשיבו ללב שלכם - גם אם רק אתם מבינים אותו. הלב מחובר לאמת שלכם, ואף עצה לא תנצח את זה.

תתאהבו - גם אם זה יפחיד אתכם, ויישבר לכם הלב, לעולם אל תתפשרו באהבה! אלה שיתפשרו יהיו האנשים הכי לא מאושרים שתפגשו בדרך.

תהיו עם חמלה לכל אדם באשר הוא. כולנו אותו הדבר. תחפשו נתיב רוחני שילווה אתכם ויעשיר את נשמתכם - המרדף אחר החומר חסר תכלית ומעייף. בסוף תגלו שאף פעם אין מספיק ותמיד רוצים עוד. תתקשרו לאמא כל יום ותבואו כל שישי לאכול בבית ההורים שלכם. כי שם - כל כך אוהבים אתכם.

• שלא יפחת הדור / יוכי ברנדס
• הרבה כוכבים ומעט אור / אריאל הורוביץ
• עייצעס לחיים / רוני פינקוביץ'