"לבטל את סבסוד הקרקע לחקלאים"
אייל יצחקי, השמאי הראשי במשרד המשפטים, מציע רפורמה ביחסים בין המדינה לחקלאים. במקום להוציא 700 מיליון שקל בשנה על סבסוד קרקע, מציע יצחקי להשקיע 300 מיליון שקל בציוד טכנולוגי וקורסים לחקלאים. לטענתו, השיפור הטכנולוגי יאפשר את פיטוריהם של חלק גדול מהעובדים הזרים בחקלאות
מדינת ישראל מעניקה לחקלאים במגזר היהודי – קיבוצים, מושבים וחוואים בודדים – קרקע מסובסדת בהיקף שמגיע לכ-700 מיליון שקלים בשנה. כך עולה מדו"ח שערך השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, אייל יצחקי.
לפי הדו"ח, מחכירה המדינה לחקלאים את הקרקע בסכום של כ-20 שקלים לדונם לחודש, ולמרות שמרבית הקרקעות החקלאיות נמצאות בפריפריה מדובר בסבסוד של 80% מהמחיר הריאלי של הקרקע לכל הפחות.
חשבון היסטורי
100 שנה לקיבוץ הראשון: היה כדאי?
תני גולדשטיין
האם ההשקעה בקיבוצים הניבה תשואה טובה למי שאינו קיבוצניק? הכלכלן נתן זוסמן מתקשה לענות, אבל גליה מאור קובעת: "פריסת חובותיהם הייתה כדאית"
יצחקי מציע לבטל לחלוטין את הסובסידיה הזאת, להשכיר לחקלאים את הקרקע במחירי שוק ובמקום זאת להשקיע את הכסף שהמדינה מפסידה על סבסוד הקרקע במימון מיכון טכנולוגי לחקלאים. יצחקי מציע להשקיע ברכישת מכונות ובמימון קורסים בטכנולוגיה לחקלאים על מנת לצמצם את הצורך בעובדים זרים.
"הדו"ח שלי מתבסס על דו"ח קודם, חשוב ביותר, שפרסם המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, לפני מספר חודשים", אמר יצחקי ל-ynet. "מהדו"ח של אקשטיין עלה כי בעלות של 300 מיליון שקלים ניתן לשפר את הטכנולוגיה החקלאית באופן שיאפשר את פיטוריהם של חלק גדול מהעובדים הזרים בחקלאות. העסקת העובדים הזרים היא בעיה חברתית לכל הדעות, ומתברר שניתן לפתור אותה בפחות מחצי הכסף שהמדינה משקיעה בחקלאים בלאו הכי".
החקלאים טוענים שהסובסידיה היא מה שגורם להם להמשיך ולהחזיק בקרקע ושאם לא יסבסדו להם ישירות את הקרקע הם פשוט יעזבו אותה ויפקירו אותה לטובת מגזרים אחרים. אתה לא חושש שזה יקרה וביטחון המדינה ייפגע?
"אין סיבה שהם יפקירו את הקרקע. להפך, היום יש אבטלה במגזר החקלאי. כשחקלאי מחכיר קרקע כל כך בזול לא אכפת לו שהשדה יעמוד לא מעובד. אם הוא ישקיע בקרקע את מחיר השוק הוא ידאג להשקיע בה גם מה שצריך כדי שתהיה מעובדת ותניב לו תוצרת. חוקי הכלכלה קובעים שמצב של תמחור שוק מגדיר את היקף התעסוקה ולא להפך. חשוב לי להדגיש: אני לא מדבר על לפגוע בחקלאים אלא פשוט לשנות את תמהיל הסובסידיות כדי שהשוק החקלאי יהיה תחרותי יותר. כיום יש גם תופעה של ספסרות בקרקע, כאשר חקלאים מקבלים קרקע מסובסדת ומוכרים אותה הלאה במחיר מלא".
אתה מדבר על חקלאים שבונים נדל"ן על הקרקע שמיועדת לחקלאות?
"אני יודע שזה קיים, אבל אני לא מדבר על זה – כי זה בכלל לא חוקי. אני מדבר רק על הנזק שבשיטה החוקית הקיימת. בסך הכל, הסובסידיות נועדו לסייע לציבור הצרכנים שרוכש סחורה חקלאית והוא יוכל ליהנות מהן יותר אם הן יהיו בנויות באופן נכון יותר".
אתה חושב שהשיטה שלך תגרום להוזלת מחירי הירקות והפירות?
"מחירי הירקות והפירות בישראל אינם גבוהים, אבל ככל שסבסוד החקלאות יהיה בנוי בצורה מבוקרת יותר זה יכול לתרום לירידת מחירים בשוק או למנוע התייקרויות".
יש לציין כי המחקר של יצחקי אינו מדבר על סבסוד המים לחקלאות ושיצחקי מדגיש כי עלות סבסוד המים היא סכום נפרד העולה בהרבה על הסכום שהמדינה מוציאה, לפי המחקר, על סבסוד הקרקע.
לפנייה לכתב/ת 
שדה חמניות בעמק יזרעאל
באדיבות מועצה אזורית מגידו
אייל יצחקי השמאי הממשלתי הראשי
מומלצים
