קרייג מנדי: "הממשק הטבעי יפרוץ ב-2012"
האסטרטג הראשי ומנהל המחקר והפיתוח של מיקרוסופט קרייג מנדי, מבקר בימים אלה בישראל - והוא אופטימי מתמיד לקראת המעבר לממשק טבעי. הוא פורש בפנינו חזון שבו המחשב יפסיק להיות כלי עבודה - וסביבת המחשוב תקיף אותנו
מנדי נמצא כבר 18 שנים במיקרוסופט. הוא הצטרף אליה ב-1992, והקים את חטיבת הפלטפורמות הצרכניות, שכללה אז פיתוח מערכת הפעלה למכשירים ניידים – Windows CE וקונסולת המשחקים הראשונה של מיקרוסופט, ה-Xbox.
במסגרת תפקידו הנוכחי, הוא גם אחראי על כל מאמצי המחקר של מיקרוסופט ופיתוח מוצרים עתידיים, ועל הקשר של החברה עם ממשלת ארצות הברית וממשלות זרות. עם היבחרו של ברק אובמה, מונה מנדי למועצה המייעצת לנשיא בנושאי מדע וטכנולוגיה.
מ-GUI ל-NUI
הבשורה הכי גדולה שמביא איתו מנדי בביקורו בישראל בימים אלה לרגל אירוע החדשנות ThinkNext של מרכז המו"פ כאן, היא המעבר הצפוי בשנים הקרובות ממשק גרפי לממשק טבעי. מ-GUI למה שמנדי מכנה NUI – Natural User Interface.מהו ממשק משתמש טבעי? נכון להיום, הצורה שבה אנחנו מתקשרים עם מחשבים היא באמצעות ממשק (המילה המקורית אגב, היא מנשק, היא שובשה במרוצת הזמן), המתבסס על ציורים (אייקונים) שאותם אנו בוחרים באמצעות כלים פרימיטיביים למדי – העכבר והמקלדת.
אנו נזקקים לכלים האלה, כי למעט מקרים מבודדים, המחשב לא יודע לפענח את את ההבעה הטבעית שלנו בזמן אמת – קול ותנועה.
2015 - ממשק טבעי בשוק
מנדי מספר שעד לשנים האחרונות, הבעיה בהתמודדות עם הנושא, הייתה היעדר כוח עיבוד מתאים כדי לקלוט ולעבד את המחוות האנושיות, כמו זיהוי קולי, למשל. ולטענתו, מיקרוסופט פעלה רבות בתחום – ולאחרונה קם כוח העיבוד המתאים למשימה, מבחינת טכנולוגיית מעבדים.הדבר דורש אמנם שינוי תפיסתי בתכנות כפי שהוא נעשה עד היום ומעבר לעיבוד מקבילי, אבל מנדי אופטימי. לטענתו, ב-2012 נתחיל לראות מכונות הטרוגניות, כלומר, מחשבים (ולא רק מחשבים) המשלבים ממשק גרפי וממשק טבעי, וב-2015 כבר יהיו בשוק מחשבים, טלוויזיות וסלולריים שיתבססו לחלוטין על ממשק טבעי –כלומר זיהוי קול ותנועה.
"מכונות לומדות, זיהוי קול, סינתזה, זיהוי מחוות – כל אלה נעים בכיוון הזה", אומר האסטרטג הראשי של חברת התוכנה הגדולה בעולם.
מחשוב מקיף
הסנונית הראשונה כבר כאן בעצם, מסביר מנדי. ובדבריו הוא מתכוון לפרויקט נטל (Natal) של מיקרוסופט, התוסף לקונסולת ה-Xbox של החברה – שמאפשר שליטה ללא בקרים – רק באמצעות תנועה של הגוף. הטכנולוגיה של נטל, אגב, פותחה כאן בישראל על ידי פרייםסנס ונרכשה לשימוש על ידי מיקרוסופט. נטל אמורה לצאת במרוצת השנה לשוק.
מנהל המחקר של מיקרוסופט אומר שהטכנולוגיה הזו תזלוג במהירות גם ליישומים אחרים מלבד משחקים. "חשבו על סביבת עבודה או בידור המקיפה אתכם ובעלת חיישנים שמסוגלים לתקשר אתכם - בדיוק כמו שאתם מתקשרים עם אנשים אחרים", הוא מתלהב. "מחשבים לא יהיו יותר כלי, אלא יקיפו אותנו".
לנצל את האחסון בשני קצוות הרשת
לצד המעבר לממשק טבעי, ישנה מגמה בולטת נוספת כיום בעולם המחשוב, והיא מה שמכונה מחשוב ענן – אחסון של מידע וקבלת שירותים מקבוצת שרתים גדולה הנמצאת אי שם. יותר ויותר חברות מציעות שירותי אחסון בענן יחד עם המחשבים, הסלולריים ומערכות ההפעלה שהן משווקות, וגם מיקרוסופט אינה טומנת ידה בצלחת.בסדרת הטלפונים שהשיקה מיקרוסופט השבוע, Kin, משולבת האפשרות להעלות בלחיצת כפתור (או בגרירת אצבע) את כל התמונות והחומרים שלנו מהסלולרי – לשירות ענן ברשת.
שאלנו את מנדי, איך המגמה הזו תשפיע על שוק האחסון המקומי (כלומר, כוננים קשיחים וכרטיסי זיכרון) בעתיד. לדעתו, לא תהיה לכך השפעה, לפחות לא על השוק הצרכני, בשל מחירי החיבור לרשת הגבוהים למדי עדיין, במיוחד בסלולר.
אבל הוא מאמין בשילוב. Kin, מסביר מנדי, הוא הפתרון הראשון של מיקרוסופט שעושה שימוש משולב בענן ובכרטיס הזיכרון המקומי, ולשם לדעתו הדברים הולכים – ניצול מירבי של אמצעי האחסון בשני קצותיו של כבל הרשת.
למשל, הוא מביא כדוגמה, אנשים מצלמים הרבה תמונות בסלולרי, אבל לרוב הם לא טורחים להוריד אותן מהטלפון. ואז, הן הולכות לאיבוד במעמד ההחלפה, או אם הטלפון נגנב או אובד.
האחסון בענן נותן מענה לבעיה הזו, ולפי מנדי – השילוב הזה הוא אידיאלי כמענה לענייניו של צרכן הסלולר הממוצע, ובכלל.
רעיונות כמשאב
כמנהל המחקר הוא גם אחראי על כל מאמצי החקר של מיקרוסופט, שמתמקדים לא רק בתוכנה אלא במגוון תחומים, אפילו בנושאי איכות סביבה. פרויקט אחד שמנדי מזכיר הוא HOHM, שירות רשת שמאפשר לכל אדם לדעת מה חתימת הפחמן שלו, וכמה אנרגיה הוא מבזבז. באופן כללי, מנדי רואה את מיקרוסופט כחברה של קניין רוחני, שהמשאב הכי
גדול שלה הוא רעיונות של אנשים חכמים שעובדים בה.
תחום מעניין אחד שגם בו נעשים ממאמצי מחקר, הוא הפיראטיות. עמיתינו שאלו את מנדי כיצד מיקרוסופט נלחמת בפיראטיות תוכנה והאם יש דרכים יותר אלגנטיות ובעייתיות פחות מבחינה תדמיתית, מאשר תמיכה ב-BSA ופשיטות מתוקשרות על זייפני תוכנה מקורית של החברה.
מנדי דווקא ענה כמה תשובות מפתיעות.
"כשאתה מסב לאנשים כאב, יש השלכות"
"למיקרוסופט אין בעיה להפוך את התוכנה שלה לבלתי פריצה, אבל זה יאמלל את המשתמשים", אומר מנדי. "וזה, נכון עוד מימי הדיסקט", הוא מוסיף. "אנחנו צריכים לעשות תחשיב. מה ההפסד של ארכיטקטורת הגנה טובה מול למרר למשתמשים את החיים ברמת ההטמעה?", פורש האסטרטג את משנתו ומרחיב:
"העסק של ווינדוז היה טוב ורווחי במשך שנים. כן, פיראטיות היא בעיה. כן, אנחנו מפסידים על זה מיליארדים, אבל לא חשנו שיש צורך להחזיר לעצמנו את הכסף הזה בדרכים דרקוניות. כשאתה מסב לאנשים כאב, יש השלכות".
"זה כמו להיות בעסקי האשראי. לבנקים יש הפסדים שקשורים לכרטיסי אשראי, אבל הם סופגים את ההפסדים האלה כדי לאפשר לאנשים להשתמש בכרטיס אשראי כל יום".
פיראטיות: לא רוצים לפקח על חומרה
מנדי גם מאמין גדול במעבר למודל של שירותים, כשיטה להילחם בפיראטיות, כמו שירות Xbox Live המצליח של החברה – שלא פעם מנתק באכזריות משתמשים פיראטיים משרתיו.
"למה לאנשים אין פיראטיות בסלולר? אתה לא משלם את החשבון – הסם סוגרים לך את השירות", מציין מנדי. "מעבר לשירותים נותנת לנו אפשרות לפקח על זה יותר טוב. אנחנו
לא צריכים לפקח על חתיכת חומרה שנמצאת אי שם".
"קחו לדוגמה את משחקי האונליין (מנדי מתכוון כאן ל-Xbox Live – נ.ל.). אין שם פיראטיות כי הכל בנוי על שירות מרוחק. יש הזדמנויות ואפשרויות שישארו ברשותנו כדי להקטין את הפיראטיות ולהעלות את הרווח בלי להעיק על הלקוחות שלנו", הוא מסכם.
שם הקוד: "מידורי"
לסיום, לאור שאלה נוספת שלנו, מנהל המחקר והפיתוח של מיקרוסופט משחרר הכחשה אחת גורפת: שמו של מנדי נקשר בעבר בפרויקט המסתורין של מיקרוסופט שנודע בשם הקוד "מידורי". לפי השמועות ברשת, מדובר במערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, זו שאמורה לרשת את Windows בבוא היום, ולהפוך את עולם המחשוב על פיו. נטען גם שהוא עצמו וביל גייטס עובדים עליה אישית.אך כאמור, הוא מכחיש מעורבות ישירה שלו ושל גייטס בפרויקט, ורק מציין בחיוך: "יש לנו הרבה פרויקטי מחקר בחברה, תחת שמות שונים" – וממלא את תפקידו בשימור עננת המסתורין.
לפנייה לכתב/ת 
