הטרגדיה היום: איך שאיפת אדי דבק גורמת למוות
מותו של הנער בן ה-14 מהצפון היום, משאיפת אדי דבק, הוא עוד טרגדיה בתופעה שממאנת להיעלם - שאיפת ממסים על-ידי בני נוער. מה קורה לגוף בעת שאיפת האדים הרעילים, ואיך עלולה להפוך האופוריה הראשונית לתרדמת ולמוות?
הבוקר נמצא נער בן 14 ללא רוח חיים בפנימיית רמת הדסה-סאלד שבקריית טבעון בצפון, לאחר ששאף אדי דבק מגע. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על שאיפת ממסים ובהם גז מזגנים, טיפקס, בנזין ודבק מגע בקרב ילדים ובני נוער. כיצד גורמים החומרים הללו לפגיעה כה קשה?
אדים המגיעים למערכת העצבים
שאיפת ממסים שונים כוללת שאיפת טיפקס, גז מזגנים, דלק, בנזין, צבעים, מרקרים ודבקים. ממסים אלה משחררים אדים החודרים בשאיפתם לריאות, משם
לזרם הדם ולמערכת העצבים, שם הם גורמים להשפעות שונות החל מתחושת אופוריה ושכרות, ועד להזיות.
דבק מגע שייך לקבוצה הקרויה הידרוקרבונים ארומטיים. לאחר השאיפה מגיעים האדים אל התחנה הסופית בריאות - נאדיות הריאה. שם חוצים האדים את הקרום ועוברים אל זרם הדם, ומשם הם מועברים אל המוח, שם ריכוזם הולך ועולה.
אדי דבק המגע מצליחים לדלג על ה"מעבדה" המרכזית של גופנו, הכבד, בזכות העובדה שהם נמסים במהירות ומגיעים לריכוזים גבוהים מאוד בגוף במהירות. מסיבה זו הם משפיעים על המוח במהירות, תוך שניות עד דקות ספורות.
המנגנון המדוייק שבו משפיעים אדי הדבק על מערכת העצבים עדיין אינו ברור לחלוטין. חלק מהמחקרים הציעו כי הדבק גורם לגירוי החומר GABA במוח, ולעיכוב קולטנים הקרויים NMDA, ובכך גורמים לדיכוי פעילות מערכת העצבים. מחקרים אחרים הראו כי הדבק גורם לשינויים בקרום תאי העצבים.
מאופריה עד תרדמת
בשלב הראשון גורמת שאיפת דבק מגע להשפעה דמויית שכרות הכוללת אופוריה, דיבור לא ברור, סחרחורת, ראייה כפולה ובלבול. בהמשך חש השואף כאבי ראש, הזיות ראייה ושמיעה. במקרים חמורים עלולים להופיע פרכוסים, אובדן הכרה ותרדמת.
האדים פוגעים גם במערכות נוספות בגוף: אדי הדבק גורמים לנפילת לחץ הדם, האצת קצב הלב ובריכוזים גבוהים גם להפרעות קצב עד דום לב. האדים גורמים גם לדלקת ריאות, צפצופים ושיעול. בשימוש ממושך גורמת שאיפת דבק מגע לפגיעה מוחית, פרכוסים, תחושת נימול, בלבול, אובדן זיכרון, הזיות, חירשות, עיוורון, צפצופים באוזניים, פגיעה בלתי הפיכה בכבד ובכליות ושיתוק שרירים.
הטיפול בנפגע שאיפת אדי דבק כולל הנשמה מלאכותית, עירוי נוזלים, מתן אנטיביוטיקה בשל הזיהום הריאתי, ומתן אינהלציות לטיפול בפגיעה בריאות. החולה מועבר לרוב ליחידה לטיפול נמרץ שם מתבצע ניטור קצב הלב ובמידת הצורך מתן תרופות להסדרתו. אצל חלק מהחולים מתרחש שינוי ברמת החומציות בדם הדורש טיפול תרופתי בהתאם. חולים שלקו בפגיעה כלייתית עוברים גם טיפולי דיאליזה. במקרים בהם מופיעים פרכוסים, ניתנות תרופות להפסקת הפרכוסים דרך הווריד.
לפנייה לכתב/ת 
