הקצב העליב אותי: קניות שהסתיימו בתביעות

בימים שלפני יום העצמאות כולנו אצנו למרכולים ולרשתות השיווק, צבאנו על דלפקי הבשר, ומילאנו את העגלה בבקבוקי שתייה, תבלינים, כלים חד-פעמיים וכל פריט אחר כדי להעשיר את חווית ה"מנגל".

• אחרי הפסח - המחירים בסוּפר עולים
• יום העצמאות: צריכת בשר בקר עולה ב-15%
• עובד בצאת העצמאות? לא תקבל תוספת בשכר
• צרכנות אופנתית לעצמאות 2010: לבשו כחול ולבן
  

האם חווית הקנייה בסופר יכולה להפוך ללא נעימה? אילו תקלות יכולות לקרות בבואנו לבצע קנייה תמימה בסניף שאנחנו מכירים היטב ונוהגים להגיע אליו לעיתים מזומנות? להלן תביעות שעוסקות בתקריות שונות ומשונות שאירעו לקונים בסופר - החל בהחלקה על רצפת הסופר וכלה בריב עם השומר בסניף.

החליקה על ממרח שוקולד- תקבל פיצוי

בימ"ש השלום בנתניה דן בתביעה שהגישה אשה, ילידת 1951, אשר הגיעה ב-12 ביולי 2002 לחנות "היפר נטו" בקניון הדרים באזור התעשייה בנתניה, כדי לערוך קניות.

התובעת טענה, כי לקראת סיום הקניות היא דרכה לפתע על כתם של ממרח שוקולד שהיה על הרצפה, החליקה וברך שמאל שלה פגעה במשטח עץ עליו היו מונחות אריזות של אבקת כביסה. לדבריה, כתוצאה מהנפילה היא קיבלה מכה חזקה ברגל, אך היא לא ייחסה לכך חשיבות מרובה.

הימים חלפו עברו, הכאבים לא פסקו, מצבה של התובעת הורע והיא נדרשה לטיפול רפואיים שלאחריהם שהתה בחופשת מחלה ממושכת. לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה היא סובלת מבעיות בברך השמאלית, היא מתקשה לתפקד, ונותרה לה נכות לצמיתות. על כן היא הגישה תביעה לפיצויים נגד חב' שופרסל בע"מ, מנהלת הסופר, ונגד חברת הניקיון שסיפקה את שירותי הניקיון בסניף.

שופרסל בע"מ וחברת הניקיון טענו מנגד, כי הנפילה קרתה בשל חוסר תשומת לב מצד התובעת, וכי הרשלנות שלה, היא שגרמה לתאונה.

השופט גלית ציגלר קבעה, כי קיימת אחריות כלפי התובעת, שכן הימצאותו של ממרח שוקולד על הרצפה אינו בגדר הסיכונים הסבירים שקונה צריך להביאם בחשבון. השופטת החליטה להטיל על שופרסל וחברת הביטוח שמבטחת אותה אחריות של 75% לנזקי התובעת, ואילו על חברת הניקיון וחברת הביטוח שמבטחת אותה הוטלה אחריות בשיעור של 25%.

יחד עם זאת, הוחלט לקבוע לתובעת רשלנות תורמת של 25%, שכן "רצפת החנות אינה משטח סטירילי, וניתן לצפות מהקונים במקום להסתכל לאן פניהם מועדות, במיוחד כשמדובר בחנות מוארת בשעת יום, ולא הוכח כי המעברים במקום היו צרים במיוחד או עמוסים".

בהתאם לאמור, נזקה של התובעת (הכולל הפסד השתכרות, הוצאות שונות וכאב וסבל) הועמד על 46,120 שקלים, לפני קיזוז הרשלנות התורמת של הלקוחה. שופרסל וחברת הניקיון חויבה לפצותה בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה ביניהן. כן, חויבו הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקלים. (ת"א 8873-06 לוי נ' שופר סל בע"מ ואח').

נעלבה מהקצב? הסופר יפצה

לפעמים פגיעה פיזית, קשה ככל שתהיה, היא פחות חמורה מפגיעה נפשית ועלבון צורב. ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה של אם חד-הורית, אשר נהגה לערוך קניות קטנות בצורה מחושבת, נגד שופרסל שלי בע"מ.

לטענת התובעת, ביום בהיר אחד היא הגיעה לסופרמרקט והתעניינה במחירו של בשר. בתשובה לשאלתה, עובד במחלקת הבשר אמר לה שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה בשר שכזה, וממילא אין לה כסף, והיא רק שואלת מהם המחירים ולא קונה.

התובעת טענה בביהמ"ש, כי היא נפגעה מאוד מהאמירה, וכי מצבה הרפואי הדרדר מאז המקרה. חסון ביקשה פיצוי של 30,000 שקלים.

הסופר טען מנגד, כי הלקוחה הדגישה את מצבה הכלכלי הלא פשוט בביקוריה השונים בסניף, ועל כן הקצב הציע לה לבחור נתח אחר זול יותר מהנתח שלגביו התעניינה. לטענת הסופר, לא הייתה כל כוונה לפגוע בתובעת והאמירה, כפי שנאמרה, הייתה אך ורק מתוך התחשבות והיכרות עם מצבה. הסופר הוסיף, כי הוא שלח פיצוי של חבילת שי ופרחים לתובעת.

השופט בני שגיא החליט לקבל את התביעה באופן חלקי. "אין ספק שהאמירה שנאמרה לתובעת בדבר היעדר יכולתה לרכוש נתח בשר מסוים בעלת מימד פוגע לשומעה", קבע השופט. יחד עם זאת, נקבע כי האמירה לא נאמרה מתוך כוונה לפגוע, אלא מתוך ניסיון לאתר את צרכיה ויכולותיה האמיתיים של התובעת.

הטענות בדבר ההידרדרות במצבה הרפואי של התובעת נדחו, ונקבע כי על הסופר לפצות את התובעת ב-1,000 שקלים בשל העלבון שחשה. (ת"ק 7277-10-08 חסון נ' שופרסל שלי בע"מ)

הילדה נפלה, הסופר אחראי

הליכה לסופר עם ילדים קטנים טומנת בחובה לעיתים כאב ראש לא קטן. "אמא תקני לי"- זו הצרה הקטנה. ומה קורה כאשר הילד מחליט להיות "אדון לעצמו" לשוטט בסופר, ולפתע מחליק ונופל? על מי מוטלת האחריות במקרה כזה, על ההורים או על הסופר? התשובה: תלוי בנסיבות המקרה, כמובן.

ביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח-תקווה דן בתביעה שהגיש אב לבת 5 נגד סופר יד יצחק. לטענת התובע, ב-6 במאי 2008 הוא הגיע לסופר עם בתו כדי לערוך קניות. ואולם, ליד דוכן הפיצוחים שבסופר, המרצפות היו שבורות, ובתו נפלה וקיבלה מכות יבשות, נשרטה, ירד לה דם והיא בכתה ממושכות. התובע ביקש פיצוי של 1,500 שקלים בשל נזק כללי, הוצאות רפואיות ונסיעות. 6,500 שקלים בשל הפסד ימי עבודה והבאת מטפלת לטיפול בילדה, וכן פיצוי של 7,000 שקלים בשל נזק לא ממוני ועוגמת נפש.

הסופר הכחיש את חבותו ואת גובה הנזק, וטען כי מדובר בסופר גדול בשטח של 600 מ"ר לפחות, ועל כן לא סביר לדרוש מהסופר רמה כה גבוהה של זהירות.

השופט דוד גדול קבע, כי לסופר יש אחריות קונקרטית כלפי התובע ובתו. נקבע, כי מדובר במרצפת פגומה משני צידיה, ובמאמץ קל יחסית מצד הסופר, אפשר היה לפתור את הבעיה, אך הוא לא עשה כן.

באשר לגובה הנזק, נקבע כי הסכום שנתבע מופרז, וחלקו אף לא הוכח. השופט ציין, כי בהתחשב בעובדה שהמדובר בסכום נמוך ובגילה הצעיר של הילדה, אין זה הגיוני לפתוח חשבון בנק שישא את שמה לצורך תשלום הפיצויים, שכן ההוצאות והעמלות עד שתגיע לבגרות יביאו להפסד ניכר. על-כן, החליט השופט לבחור בפתרון יצירתי, והורה לסופר להעביר לאגודת עזר מציון הפועל למען ילדים סכום של 900 שקלים, כאשר התורמת היא הילדה. (ת"ק 2623-08 בן יוסף אופיר נ' יינות ביטן בע"מ- סופר יד יצחק).

השן נשברה מהפקאן - הפיצוי: 4,500 שקלים

סוג אחר של תביעות אפשריות נגד סופרמרקטים נוגע לנזקים שנגרמו ממוצרים שונים שנקנו בסופר. אשה בשם קרין ולייקו קנתה ב-1 באוקטובר 2007 בסופר בכפר סבא מוצרים שונים ביניהם פקאנים מסוכרים. הפקאנים היו מתוצרת דין שיווק קליה בע"מ, והם היו ארוזים בקופסאות פלסטיק שנשקלו ותומחרו מראש.

לטענת ולייקו, אשר הגישה תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות בכפר-סבא, בזמן שהייתה בסופר, בדרכה לקופה, היא פתחה את קופסת הפקאנים, אכלה מהם, ולפתע הרגישה שהיא נוגסת במשהו קשיח ובלתי אכיל. מייד לאחר מכן כאבה לה מאוד השן, והתברר כי היא נשברה. בהמשך, התובעת פנתה לרופאת שיניים, והתברר לה שבשל השבר בשן, צריך לבצע סתימה לבנה, טיפול שורש ומבנה כתר בעלות של 3,925 שקלים.

ולייקו טענה, כי יש לחייב את הסופר ואת דין שיווק קליה בע"מ לפצות אותה, שכן ברשלנותם ובשל אי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים בעת הכנת הפקאנים, נגרם לה נזק. ולייקו ציינה, כי הקופסה שבה היו הפקאנים לא כללה כל אזהרה שהיא בדבר המצאות חלקים קשים או כי קיים סיכון לנגיסה בכאלה.

דין שיווק קליה בע"מ טענה, כי הפקאן הסיני הוא מוצר מוגמר שקיבלה לשווק ואריזה, והתובעת רכשה אותו כשהוא בתפזורת.

השופטת רחל קרלינסקי קבעה, כי התובעת הוכיחה שהיה פגם בקופסת הפקאנים שקנתה, וכי דין שיווק קליה בע"מ התרשלה כלפי התובעת, שכן הפקאנים לא הכילו "הערת אזהרה" לסיכון הקיים.

לאור האמור, נקבע כי החברה תפצה את ולייקו ב-4,500 שקלים בשל השן שנשברה ועוגמת הנפש שנגרמה לה. (ת"ק 476/09 קרין ולייקו נ' יינות ביתן בע"מ).

ביהמ"ש דחה את התביעה וחייב בהוצאות

למרות הכל, מסתבר שלא תמיד הלקוח צודק. לפעמים הסופר נוהג ע"פ הנהלים, והלקוח שחושב שהכל מגיע לו, רץ לתבוע, אך לא רק שהוא מפסיד, אלא אף מחויב בהוצאות. כך למשל, ביהמ"ש לתביעות קטנות בנתניה דחה תביעה בסכום של 30,000 שקלים, שהוגשה נגד חברת הריבוע הכחול.

ב-15 ביולי 2008 ערכה אישה קניות בסניף של ריבוע כחול ישראל בע"מ ברעננה. לדבריה, כשסיימה את קניותיה, היא יצאה מהחנות עם עגלת הסופר שבה מצרכים, אולם השומר בסופר אמר לה שאסור להוציא עגלות מהסופר שלא לחניון שבמקום. רכבה עמד בקרבת מקום, אך השומר סרב להתלוות אליה, ואמר לה שאם היא רוצה להוציא את העגלה, שתקבל רשות מהקופאית הראשית. האישה סרבה, ולדבריה השומר לקח את העגלה והחזיר אותה אל החנות. התובעת טענה, כי היא נפגעה מהתנהגותו של השומר, וכי היא קונה ותיקה בסניף, וזו הפעם הראשונה שנאסר עליה להגיע עם עגלת הקניות אל רכבה שחונה ברחוב.

לאחר התכתבות בין התובעת ורשת הריבוע הכחול, שלחה האחרונה לתובעת תווי קנייה בסך 50 שקלים כד לרצות אותה ולמנוע הליך משפטי. אולם, התובעת לא התרצתה והגישה את התביעה.

השופטת יעל קלוגמן קבעה, כי אין לתובעת עילת תביעה. נפסק, כי גם אם יש מחלוקת בדבר אופן פנייתו של השומר לתובעת, הרי שגם על פי גרסת התובעת במהלך הדיון, הוא לא נהג כלפיה באלימות. "תחושותיה של התובעת, או מטרותיה החינוכיות, הן כמובן עניינה שלה, אך לא מצאתי עילת תביעה כלפי הנתבעת", כתבה השופטת.

עוד הוסיפה השופטת, כי רשת הריבוע הכחול התייחסה ברצינות לתלונת התובעת וניסתה להגיע איתה להסכמה. בהתאם לכך, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות משפט של 750 שקלים. (ת"ק 2554-08 דוקשטיין נ' ריבוע כחול ישראל בע"מ)

סיכום

אם כן, לקניות בסופר לפעמים מתלווים סיכונים ו/או תחושות לא נעימות. האנשים אשר נפגעים לא מהססים לתבוע, ומקווים לקבל פיצוי הולם שישכיח מהם במידת האפשר את החוויה הלא נעימה שעברו. כאשר התביעה מוכחת, ביהמ"ש פוסק פיצוי. עם זאת, ביהמ"ש, כמו בכל מקרה, נותן משקל לעמדת הצד הנתבע, וזוקף לזכותו ניסיונות להגיע לפשרה ולפצות את הצד שנפגע בדרך כלשהי שאפשרית מבחינתו.

חשוב לזכור, כי לא כל תביעה מתקבלת ומזכה בפיצויים, ואם אין עילת תביעה ממשית התובע יכול לצאת בנזק כספי. מי מאיתנו רוצה להיות מחויב בהוצאות משפט של 750 שקל? אף אחד. אז שתהיה קנייה נעימה, מספקת וזהירה, שלאחריה לא יעלה הצורך בהגשת תביעה.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר , עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.