"רק שיתוף פעולה בינלאומי יכול לעצור את גוגל"
כך אומר יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, מידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים. הרשות, יחד עם עוד תשעה גופים מקבילים לה בעולם, העבירה לגוגל מכתב הקורא לה לחדול מהפרת הפרטיות שבגוגל באז. הכהן גם מציין כי אזרחים ישראליים שרואים עצמם נפגעים - יכולים לפנות לרשות לסיוע
עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות, חתם לצד תשעה ראשי גופי פרטיות מרחבי העולם על מכתב חריף אשר נשלח ביום ב' למטה גוגל. במכתב תוקפים רגולטורים מקנדה, צרפת, אירלנד, איטליה, הולנד, ניו - זילנד, ספרד, קנדה ובריטניה בשם מדינותיהם את שירות הבאז של ענקית החיפוש האמריקנית.
מן המכתב:
"..הולכת וגוברת דאגתנו על כך, שלעיתים קרובות מדי, הזכות לפרטיות של אזרחי העולם נשכחת, בעת שגוגל משיקה יישומים טכנולוגיים חדשים. הוטרדנו מהשקת שירות הרשת החברתית החדש שלכם Google Buzz, תוך התעלמות גמורה ומאכזבת מצידכם מעקרונות יסוד של נורמות הגנת הפרטיות והחקיקה המעגנת אותן. יתרה מזו, זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נכשלתם במתן התחשבות נאותה בשיקולי פרטיות המשתמשים בעת השקת שירות חדש".
המכתב תוקף גם את ניידות צילום הקרקע של גוגל, אשר מצלמות איזורים נרחבים באירופה ובעולם ללא אישור או הודעה מראש, דורש מגוגל לפשט את תהליכי הגשת תלונות על הפרת פרטיות ופתרונן המהיר, ומבקש לקבל מידע על השימוש שעושה החברה בנתונים שהיא אוספת על משתמשיה.
המהלך נעשה במסגרת פעולת רמו"ט, אשר שואפת לצמצם פגיעה בפרטיות האזרחים בישראל בעידן המקוון. בפברואר השנה פנה משרד המשפטים לכנסת בבקשה להרחיב משמעותית את סמכויותיה ומשאביה של הרשות במטרה להגן על פרטיות הגולשים. במזכר שהופץ, מתואר צורך בסמכויות אכיפה הדומות שאלו של המשטרה, שימוש בכלים טכנולוגיים ועוד.
חזית מאוחדת נגד גוגל
עו"ד יורם הכהן אמר ל-ynet כי המכתב הוא רק סנונית ראשונה - ובעתיד צפויים צעדים בין לאומיים נוספים נגד הפרת הפרטיות של גוגל. כשנשאל מה היקף הפגיעה בפרטיותם של אזרחי ישראל ענה כי היו פגיעות, אולם המודעות לנושא עדיין נמוכה במדינה.
"היו תביעות ייצוגיות שהוגשו לבית הדין המחוזי בירושלים, כי אנשים לא ידעו שהרשות מטפלת בנושאים אלו", אמר. "אזרחי ישראל צריכים לדעת שיש להם כוח - לא רק נגד חברות מקומיות, אלא גם נגד חברות בין לאומיות. אין שום מגבלה משפטית להתלונן נגד כל חברה שתפר את פרטיותם"
"אין בכלל שאלה משפטית לגבי סמכותה של הרשות להגביל את פעולות גוגל בישראל", מוסיף הכהן.
המכתב הוא תוצאה של מהלך שראשיתו בפגישה של גורמי אכיפת פרטיות בפריז, מספר שבועות לאחר השקת ה-Buzz. בהרבה מקרים, אין למשתמשים סבלנות לקרוא את הצהרות תנאי השימוש, אשר מנוסחות במקרים רבים בשפה משפטית ומורכבת - עוד דבר ששואפת הרשות לשנות.
כשנשאל איזו השפעה יכולה להיות לפנייה הבין לאומית לגוגל, ענה הכהן כי גוגל לא מתעלמת מפניות שכאלה. "גוגל מתבססים על אמון הצרכנים שלהם, והם יודעים שעם הבאז הם פישלו. התגובות של המדיה והצרכנים הגיעו לגוגל, ולכן גם כבר בוצעו תיקונים מסויימים".
לרמו"ט ולגופים האחרים יש גם פיתרון שימנע מבעיות שכאלה מלהישנות: "הרגולטורים מבקשים מגוגל לעשות הליך PBD משולב, (privacy by design - עיצוב מכוון פרטיות, נ.ס.) כלומר להכניס את רכיבי הפרטיות כבר בשלב תיכנון המוצר, ולא להשיק אותו כ'בטא', כפי שהם עושים עם רוב השירותים שלהם - ולגלות בדיעבד שמיליוני משתמשים נפגעו", טוען הכהן.
לאיחוד כוחות בין לאומי הכולל גורמים ישראליים לצד מדינות זרות, יש כוח להשפיע על חברות האינטרנט העולמיות. רק שיתוף פעולה יכול להשפיע עליהן.
גוגל תחת אש
גוגל באז נחשב לשירות שהוכח כפולשני במיוחד; גוגל השיקה אותו השנה וחיברה אליו את כל מיליוני משתמשי ג'ימייל ברחבי העולם - תוך חשיפת אנשי קשר ומידע נוסף. הערבוב שבין פרטי וציבורי, העובדה שגוגל בחרה עבור משתמשיה אחרי מי יעקבו ברשת Buzz , גילוי פרצה המאפשרת לכתוב הודעות בשם לקוח באז וליקויי פרטיות נוספים הובילו לתרעומת בקרב הגולשים.
גוגל ביצעה תיקון בבאז, בניסיון לצנן את התלהטות הרוחות ולהמשיך לשדר את הידידותיות הצבעונית בה מנסה אימפריית האינטרנט להתכסות. בנוסף, מצהירה החברה על מחוייבות גבוהה לנושאי הפרטיות והאבטחה של מיליוני משתמשיה.
יותר ויותר גופים בעולם פונים אל גוגל ודורשים לדעת מה היקף המידע שנאסף על משתמשי מנוע החיפוש, מה טיבם של גורמי האבטחה בו, וכמובן – כיצד מתכננת ענקית האינטרנט לשמור על פרטיות המשתמשים ולא לשבור ולהפר אותה.
בחודשים האחרונים תקף האיחוד האירופי את החברה על רקע פעילות צוותי צילומי הקרקע של גוגל maps (באירלנד אף חסמו תושבי עיירה את רכב הצילום בגופם), מתוך חשש של אזרחים לפרסום תמונותיהם.
גם בשווייץ וביוון ננעלו הדלתות בפני ניידות הצילום. לא היתה זו הפעם הראשונה בה הזהיר האיחוד האירופי את גוגל שלא לפגוע בפרטיות אזרחיו.
בשנה שעברה פנתה מגלנה קוניבה, נציבת זכויות הצרכן באיחוד, אל גוגל ופייסבוק בדרישה תקיפה לחדול ממדיניות "המערב הפרוע" המאפשרת הפרת פרטיות סדרתית. בנוסף, דורש האיחוד האירופי ממנועי חיפוש להגביל את הזמן בו הם שומרים את נתוני החיפוש של הגולשים. בתחילת השנה הודיעו מספר חברות, ביניהן מיקרוסופט, כי הן מקבלות את דרישות האיחוד.
בניגוד למתחרותיה, גוגל סרבה לצמצם את זמן השימור ולא נענתה לדרישת האיחוד. יועץ הפרטיות של החברה, פיטר פליישר, אף אמר כי "מידע הנאסף משאילתות החיפוש הוא חיוני במאבקנו נגד הונאות ופריצות לשירותינו המקוונים".
מדוע גוגל כן ופייסבוק לא?
באז אמנם הוכחה כגורם המחייב מעורבות רגולטורית כדי לצמצם פגיעה פרטיות, אולם לא מדובר בתופעה ייחודית לרשת של גוגל.
ישנם אתרים רבים אחרים אשר פוגעים בפרטיות לקוחותיהם בעולם – וגם בארץ: רשת פייסבוק, אליה מחוברים מעל שני מיליון ישראלים, הציגה נהלי פרטיות חדשים השנה, אשר מחייבים את המשתמש להחליט מהי רמת החשיפה של כל תוכן. במקרים בהם לא מוגדרת רמת חשיפה – יהיה התוכן שהעלה לפרופיל שלו (תמונה, סרטון, מלל) זמין לעיני כל 400 מיליון משתמשי פייסבוק בעולם.
קנדה ואוסטרליה תקפו את מדיניות הפרטיות של הרשת החברתית עוד לפני הצגת נהלי הפרטיות החדשים, שבדיעבד – פגעו במשתמשים אף יותר. בישראל לא נשמעה ביקורת רשמית על הפגיעה.
יורם הכהן מאמין כי גם נגד פייסבוק עשויים להינקט צעדים, במיוחד לאור מדיניות הפרטיות הבעייתית של האתר. "חשוב שהמשתמשים יתלוננו, ויביאו לידיעת הרשות מקרים של פגיעה בפרטיותם. הרשות שואפת לקבל את התלונות וליזום פעולות נרחבות", אמר ל-ynet.
"גוגל ופייסבוק הם גופים עולמיים ענקיים – והפעולה האפקטיבית היחידה במקרים האלו היא פעולה משולבת בין לאומית. רשויות הגנת המידע האישי מקדמות את הנושא, ויש חשיבות מאוד גדולה לשיתוף הפעולה. זהו מקרה תקדימי, אשר יחזור על עצמו. לחיבור הזה יש עוצמה גדולה בהרבה מסך כל הפונים בנפרד", הוסיף.
למעט פניות פרטיות של משתמשים לפתרון בעיות מקומיות כמו קבוצות פוגעניות ואחרות - טרם פנה הרגולטור הישראלי בפניה רשמית לפייסבוק, טוויטר, או שירותים מקוונים אחרים אשר פעולתם עשויה לגרור פגיעה בפרטיות אזרחי ישראל.
מי מטריד את גוגל בשאלות?
במקביל, מפרסמת גוגל את רשימת המדינות אשר תובעות ממנה פרטים בנושאי פרטיות וניהול מאגרי מידע הנאסף ממשתמשיה. זוהי הפעם הראשונה בה מציגה ענקית האינטרנט נתונים אלו באופן סדור. לפי דיווח של סוכנות אי. פי, הנתונים כוללים רשימה של 100 מדינות בהן פועלת החברה, ואת אופן הטיפול של גוגל בכל תלונה ודרישה.
המדינה אשר פנתה לגוגל הכי הרבה כדי לקבל מידע והסברים על נושאי פרטיות, הפרת זכויות ופרסום חומרים פוגעניים היא ברזיל. בנוסף, מציגה החברה נתונים אודות מדינות הדורשות ממנה לצנזר ולחסום תכנים ותוצאות חיפוש.
בארצות הברית, לדוגמה – התקבלו 123 בקשות להסרת תכנים שונים משירותי גוגל בחצי האחרון של 2009. מתוכם, נענתה גוגל לכ-80% מהבקשות. רובן נגעו לתכנים אלימים, גסים, פורנוגרפיים ואחרים. גוגל מציינת כי 40 מתוך הבקשות עברו דרך מערכת המשפט האמריקנית.
בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, המודעות לנושא הפרטיות נמוכה, והמשתמשים נחשפים אליו רק כאשר, לדוגמה - מתפרסמת תמונה מביכה שלהם באינטרנט לעיני כל.
היות ולאחר רוב מקרי הפרת הפרטיות עיקר הפעולות שיכול הנפגע לעשות הן של צמצום נזקים, עדיין לא מציגות לא גוגל ולא פייסבוק פיתרון יעיל ואפקטיבי לנזקים אלו. יש לקוות כי איחוד הכוחות הבין לאומי יביא להישגים חדשים בתחום.
לפנייה לכתב/ת 
