משרד המשפטים: יש ליקויים ב"תכנית ויסקונסין"

משרד המשפטים מצביע היום (א'), בדו"ח שהוגש לכנסת, על ליקויים קשים שמצא בתכנית "אורות לתעסוקה"  ("תכנית ויסקונסין") במתכונתה הקיימת , שפגעו במוטיבציה של המשתתפים בה ליטול חלק בפעילות שנקבעה עבורם. מטרת התוכנית היא להחזיר מובטלים למעגל התעסוקה.

עוד על תוכנית ויסקונסין:

• נתניהו ובן אליעזר סיכמו על הארכת ויסקונסין
• יחימוביץ': למה עושים יח"צ לתוכנית ויסקונסין?
• הרחבת ויסקונסין – צעד לא אחראי
  

מבחינת עיקרי הדו"ח, עולה כי הוא מחזק את הביקורת אשר נמתחה בעבר בוועדות הכנסת מתלונות המשתתפים המתוסכלים, שאולצו להשתתף בתכנית, אחרת ישללו מהם את גמלת הבטחת הכנסה. מטרת התוכנית: החזרת מובטלים למעגל התעסוקה.

את הדו"ח כתבו באגף לסיוע משפטי במשרד, שנרתם לפני כשנתיים לייצג, על חשבון המדינה, את נפגעי התכנית חסרי האמצעים בבירור תלונותיהם בוועדות הערר ובבתי הדין לעבודה. מסקנת האגף, על סמך ניסיונו בבירורים אלה, היא שלמתלוננים נקבעה פעילות שאיננה תואמת את מגבלותיהם, בתוכנה ובמכסת השעות שהוטלה עליהם. זאת, במקום להתאים תכנית אישית לכל משתתף על פי צרכיו.

בדו"ח מובאות מספר דוגמאות לליקויים בתכנית, ביניהן משתתפת בתכנית הסובלת מדיכאון כרוני ובעיות רפואיות נוספות, הנדרשת להמשיך ולהתייצב בהיקף שעות נרחב במרכזי התעסוקה למרות שהדבר אינו תואם את מצבה הרפואי. דוגמה נוספת - מנהלת התכנית קבעה כי יש לשבץ משתתפת הלוקה בפיגור שכלי לפעילות במרכז התעסוקה למרות שמרכז התעסוקה טען כי אין באפשרותו לספק לה פעילות מתאימה. 

לפי הדו"ח, בשנתיים של פעילות האגף בסיוע לנפגעי התכנית הוא סייע לפתרון בעיותיהם בוועדות הערר ובבתי הדין לעבודה ב-936 תיקים (כמחציתם מאזור ירושלים), נמסר שכמות זו מהווה רק כ-15% מהתלונות. את רובן ייצגו עורכי דין פרטיים, כך שהמספר הכולל של הנפגעים שטרחו לפתוח בהליכים הוא בסדר גודל של אלפים. בדו"ח אף מובאים נתונים לפיהם במחצית הראשונה של שנת 2009 מספר הערערים בהם ייצג הסיוע המשפטי עלה פי שלושה מהשנה שקדמה לה.

תגובת משרד התמ"ת, המפעיל את תוכנית ויסקונסין, לדו"ח:

"משרד התמ"ת רואה בנגישות ועדות הערר למשתתפים ובהחלטות ועדות הערר נדבך חשוב ביותר בהפעלת התכנית. שילובו של הסיוע משפטי, כולל הדרישה לתקצובו באופן מיוחד לנושא ייצוג משתתפי תכנית אורות לתעסוקה, הגיע כיוזמה של משרד התמ"ת מעט לאחר תחילתה ומתוך הבנה כי יש לסייע למשתתפים באפשרות להיות מיוצגים בוועדות הערר ובבתי הדין על ידי עורכי דין, שידם אינה משגת את מימונם.

"תפקיד הסיוע המשפטי בתכנית מתמצה אך ורק בייצוג כאמור, ולכן מזווית הראיה שלו הוא פוגש אך ורק את המקרים בהם משתתפים טוענים שהתקבלה בעניינם החלטה הפוגעת בהם ועל כן הם מבקשים להגיש ערר. אין בכך פרספקטיבה מלאה על כל התכנית, על הצלחותיה, על המשתתפים המרוצים, שהושמו בעבודה, שקיבלו טיפול ראוי ועוד. נתונים מלאים בנושא זה ניתן למצוא במחקר המלווה של מכון ברוקדייל, בהמלצותיה של הוועדה האקדמית בראשותו של פרופ' יערי ובהמלצותיהם של גופים מקצועיים שונים שבחנו את התכנית.

"ההמלצות של הסיוע המשפטי בדבר קיצור הליך הפחתת השעות, מתן פטור למשתתפים שאינם מסוגלים לבצע מבחן תעסוקה (סמכות שעד היום היתה בידי בט"ל בלבד) הן המלצות אותן המדינה הציעה זה מכבר בנוסח הצעת החוק המונחת מזה מספר רב של חודשים על שולחן הכנסת ואין בהן חידוש.

"על פי דוח דצמבר: התקבלו 16.5% עררים כמוצדקים באופן מלא ו-11.3% התקבלו באופן חלקי. נדחו 33.6% (וישנם עוד כאלו שנמחקו על הסף, חזרה מהערר וכד')".

בתוך כך, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שלחה היום בקשה למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לבצע בדחיפות דו"ח מעקב על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של תכנית ויסקונסין הניסיונית, בהמשך לדו"ח הגדול שפרסם ביוני 2007 – במטרה לעכב את הרחבתה בחוק לפריסה ארצית.

יחימוביץ' טוענת בבקשתה כי הכשלים אותם חשף המבקר בדו"ח הראשון לא תוקנו כפי שהודיעה המדינה לא אחת. "בפועל חלה הידרדרות קשה בתפעול התכנית וכעת לא מדובר עוד בהתעמרות באוכלוסיות חלשות אלא בחשד להונאה שיטתית שהפכה למעשה שגרה... כאן גם לא מדובר בחוסר האונים של הרגולטור אלא בעיוורון החשוד כמכוון".

יחימוביץ מפנה את תשומת לב המבקר לתיעוד המצולם שפורסם בסדרת התחקירים ששודרו בחדשות ערוץ 2. היא מציינת כי אנשים שהופיעו שם או כאלה שסייעו בהכנת הכתבות מוכנים לשתף פעולה עם משרד המבקר ולהעיד בפניו. היא מוסיפה כי גם בידה מצוי חומר שאספה בבדיקותיה, שהיא מוכנה להעבירו לידי המבקר אם תידרש לכך.

בהכנת הידיעה השתתף אביעד גליקמן