גלבוע/גליל - אשקלון: מלחמת הצפון בדרום
שתי הקבוצות, שמגיעות במגמות הפוכות, תיפגשנה לסדרה שמבטיחה להיות סוערת. התחזית שלנו חד צדדית הרבה יותר
לאחר ששלוש סדרות רבע גמר הפלייאוף העליון הראשונות כבר נפתחו אמש (א'), גלבוע/גליל ועירוני אשקלון יהיו האחרונות שמצטרפות לסבב, כשייפגשו ל'גיים 1' הערב (19:30) בגן נר.
- מכבי ת"א - בנה"ש: מתח לא יהיה
- עפולה - ר"ג: גרעינים או שוקולד? ירושלים - ראשל"צ: כרטיס כתום
- מכבי חיפה - ברק נתניה: רבע OFF
גלבוע/גליל, שסיימה את הליגה הסדירה במקום השלישי, היתה הלהיט של הסיבוב הראשון. כדורסל שובה עין, ניצחונות על כל הגדולות מלבד מכבי תל אביב, והרבה שמחת חיים איפיינו את הקבוצה של עודד קטש. אשקלון, (6) לעומת זאת, נראתה במשך רוב הסיבוב הראשון כמועמדת בכירה לתואר אכזבת העונה.
ומה בסיבוב השני? גלבוע/גליל הידרדרה עד למקום השלישי, ההיררכיה נפגעה ולא רק בשל צירופו של גל מקל, ואפילו האולם בגן נר הפסיק לרגע להיות מבצר עם הפסד להפועל ירושלים. אריק דניאלס הגיע אבל לא תמיד הושיע, ורק ניצחון דחוק במחזור האחרון על הפועל עפולה מנע מהקבוצה לפגוש כבר בסיבוב הראשון את הכבשה השחורה מנתניה, שכבר ניצחה העונה פעמיים את הקטשים.
ואשקלון? סיבוב שני חלומי, הטוב בליגה מלבד מכבי תל אביב. האם תצליח חבורת בית גיל הזהב לשמור על המומנטום מול האנרגיות של הצפוניים? האם יספיק הניסיון של בריאן טולברט, עומאר סניד, קורי קאר, אבי סוכר וחבריהם מול רוח הנעורים של ג'רמי פארגו, בריאן רנדל, מקל ואלישי כדיר? האם יצליח ג'ימי בקסטר לרחף ולעצור את דגן יבזורי, הגאנר מגן-נר? כל זאת ועוד, בסדרה שמבטיחה הרבה על הנייר, בתקווה שגם תקיים על המגרש.
תנאים מוקדמים
57:72 לצפוניים במחזור הפתיחה (דגן יבזורי 20 ב-6 מ-8 ל-3, ג'רמי פארגו 15 למנצחת; עומאר סניד 13, ג'ימי בקסטר 12 לאשקלון), 68:84 לשחקניו של אריאל בית הלחמי בסיבוב השני (סניד 29, בקסטר 19 לכחולים; רנדל 15, דיון דאוול 13 לגלבוע/גליל).
למה גלבוע/גליל?
ובכן, כי היא קבוצה טובה יותר; כי היא רעננה יותר; וכי היא ביתית יותר (2 הפסדים בלבד בעונה הסדירה, לשתי הגדולות, לעומת 4 לאשקלון), וכשאתה מחזיק ביתרון הביתיות זה הופך משמעותי. לגלבוע/גליל 2 שחקנים טובים כמעט בכל עמדה, מול רוטציה קצרה מאוד של אשקלון, וישראלי גבוה ומשמעותי (כדיר) לעומת חוסר בולט באחד שכזה בדרום.
_gd.jpg)
למה עירוני אשקלון?
בעיקר כי היא מנוסה יותר. הרבה יותר. טולברט כבר היה בסדרת פלייאוף אחת או שתיים במהלך הקריירה שלו, קאר כבר קלע זריקה אחת של פיינל פור (מול נהריה לפני 6 שנים) וסניד נמצא בכושר מעולה. כי אנחנו רוצים להמשיך ולראות את ג'ימי בקסטר, שעדיין לא החלטנו אם הניתור שלו מגיע עד טווח רחב יותר מהלב. כי מגיע לבעלים יוסי דהן וליו"ר אבי נמרודי, שהצילו את הקבוצה, לרוות קצת נחת.
ראש בראש
גל מקל מול מורן רוט. שניהם היו בסגל נבחרת ישראל באליפות אירופה האחרונה, אולם באיזה הבדל. מקל הפך בגיל 21 לרכז הראשון של צביקה שרף, רוט כמעט ולא שיחק. לאחרון תהיה מוטיבציה מיוחדת לנקום בקבוצה איתה סיים את הרומן בטונים צורמים. למקל, לעומת זאת, תהיה זו הזדמנות להראות כי החזרתו ממכבי ת"א היתה שווה את המהלך.
שיעור היסטוריה
מבחינת מפגשי פלייאוף בכל הזמנים, קשה עדיין לקבוע בוודאות, משום שנערכו רק שניים כאלה, בהם ניצחו הצפוניים פעמיים. שני המפגשים התקיימו בבית חצי הגמר של עונת 2004/05, כשבשניהם ניצחה הגליל: 89:102 בראשון ובשני 81:82. אשקלון לא תתעודד לשמוע שמאזנה בפלייאוף עומד אמנם על 2 סדרות (1:1), אולם מאזנה בסך כל המשחקים עומד על 4 ניצחונות בלבד לעומת 11 הפסדים.
והרי התחזית
המדור מסמפט אמנם את אשקלון באופן מיוחד, אולם נשאר סקפטי. הפלייאוף היה בדיוק הזמן בו החל בעונה שעברה גל מקל לפרוח, ובאופן כללי המאני טיים הולך טוב ביחד עם עודד קטש. לבראיין טולברט לא תהיינה לצערנו הרבה הזדמנויות להחזיר, כשאנחנו מהמרים על 1:3, ואולי אפילו 0:3 חלק לאדומים, שיעפילו לפיינל פור שני ברציפות.
רגע של פנטזיה
ממש ברגע האחרון, ובמצב של 2:2 בסדרה, מנצלת אשקלון פירצה בסעיף מספר 485357/87 בתקנון (הלא באמת קיים) של איגוד הכדורסל, אשר מאפשר להחתים בפלייאוף שחקנים זרים שכבר שיחקו בשתי הקבוצות, ומנחיתה במפתיע את ברנדון קורץ. שניה לסיום משחק מספר 5, וכשהתוצאה 79:81 לגלבוע/גליל, סוגר קורץ מעגל וקולע סל ניצחון משלושת רבעי מגרש, בדיוק כפי שעשה בפלייאוף לפני 6 שנים עם גליל עליון מול אשקלון. עמית גל מגיש ערעור, ובמנהלת מחליטים ששתי הקבוצות ממילא לא מביאות רייטינג גבוה, ומזעיקים את הפועל אוסישקין לחצי הגמר מול מכבי תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
