סוף לפרשה: חברת "האמה" תפעיל את מוליתן

בית המשפט המחוזי בחיפה אישר היום (א') את המתווה החדש של ההסכם להפעלת מפעל הטקסטיל מוליתן בנהריה. לפי ההסכם, את המקום תפעיל חברת "האמה" ממגדל העמק, במקום איש העסקים צבי מאיר, שביקש לרכוש את המפעל מכונס הנכסים. 

• מהפך: ביהמ"ש ביטל את מכירת מוליתן למאיר
• עיני: "בגלל התעקשות כונסי מוליתן - נגיע לעליון"
  

המפעיל החדש כבר חתם על הסכם קיבוצי עם העובדים, והתחייב להעסיקם עוד שנתיים לפחות. בסוף חודש ינואר השנה, הורה השופט ד"ר עדי זרנקין לכונסי הנכסים למכור את נכסי החברות ב'מוליתן' כעסק חי לחברת עופרטקס של צבי מאיר, תמורת 9 מיליון שקלים. הכונסים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון, שכן סברו שהמחיר שקיבלו היה נמוך מדי.

זמן קצר לפני שנשמע הערעור, הודיעו הכונסים שהגיעו להסכמה על מתווה טוב יותר עבור "הנושים המובטחים" ובית המשפט העליון החזיר את התיק למחוזי לדיון נוסף. מההסכם עולה כי משפחת מולר – בעלת המניות – תרכוש את הקרקע והמפעל, תמורת 7.25 מיליון שקל, ואילו נכס של החברה באזור התעשייה ברקן, יימכר תמורת 6.3 מיליון שקלים נוספים שיועברו לכונסים.

אבן המחלוקת בדרך להסכם הייתה הפיצוי שיקבל היזם מאיר, שהשקיע כספים בהפעלת 'מוליתן' עד כה. בהסכם שסוכם עם תחילת הדיון בבית המשפט היום, נקבע כי האמה תרכוש מעופרטקס את המלאי, המוצרים וחובות הלקוחות של מוליתן, תמורת 2.6 מיליון שקל. כמו כן ישלמו לו כונסי הנכסים עוד כחצי מיליון שקלים, ואיתן מולר ישלם כמיליון וחצי שקלים נוספים.

דווקא הדיון היום, שבו אמורה הייתה הפרשה להיחתם, היה סוער ורווי השמצות, כאשר כל צד מאשים את האחר בחוסר תום לב. היזם מאיר אף טען כי ההסתדרות פגעה בו והטעתה, כאשר טענה שלא העביר לקופות הגמל כספים עבור העובדים. לדבריו הכספים הועברו, אולם לאחר שהבין כי הקופות מבקשות לכסות בכספים אלה חובות מהתקופה שבה לא הפעיל את המפעל, העביר את הכספים להסתדרות למשמרת.

נציגת העובדים, עו"ד גלילה הורנשטיין, האשימה את נציגי הבנקים והכונסים כי הטעו את בית המשפט העליון. הכונס, עו"ד גיא אטיאס, השיב כי הדברים אינם ראויים לתגובה, וציין כי בניגוד להסכם המקורי, עם מאיר, הרי הפעם גם הנושים המובטחים מסכימים למתווה.

השופט זרנקין קיבל את המתווה החדש על סעיפיו השונים וקבע: "נראה אכן כי המתווה החדש עדיף על פני המתווה נשוא החלטותי הקודמות, באשר הוא, כך נראה, יביא ברכה מרובה יותר לנושים המובטחים, ועדיין ישמור על העיקרון שהונח בבסיס החלטותי הקודמות, והוא המשך הפעלת המפעל כעסק חי, תוך שמירת מקור פרנסתם של העובדים.

"הרציונל הזה כי לצד שמירת מעמדם של הנושים המובטחים ראוי אף לתת את הדעת ואת המשקל הנכון לזכותם של העובדים להמשיך ולהתפרנס במקום עבודתם, היה לטעמי נכון בעת מתן החלטותי ההן, כשם שהוא נכון אף כעת, וקסמו של מתווה העקרונות החדש הינו שהוא משמר את האיזון הנכון בין שני אינטרסים אלו".

בהתייחסו לסעיפים בנוגע לפיצויו של היזם, מאיר, אמר: "הצלחת בעלי המניות, כונסי הנכסים, והמפעיל החדש להפיס את דעתה של עופרטקס ולפצותה בפיצוי שהתקבל על דעתה, יש בה כדי להפיג את התחושה המטרידה שניתן היה לחוש בה, של הפניית הגב כלפי חברת עופרטקס ובעליה, לאחר שאלו נטלו סיכונים והשקיעו בחברות, בעת שלא עמדה על הפרק כל הצעה אחרת, להצלת החברות מפירוק מיידי, שהיה מותיר את כולם וידיהם על ראשם".