הבורסה יורדת: לא להגיב, למכור, או אולי לקנות?
המשבר באירופה מלווה בגל ירידות שערים בבורסות ברחבי העולם וגם אצלנו. מה ממליצים המומחים לעשות כעת? האם הכלל של "שב ואל תעשה" נכון תמיד בעיתות של תנודתיות, או שמא בכל זאת יש פעולות שניתן לבצע על מנת למזער נזקים? ואולי זו דווקא הזדמנות לנצל את הירידות ולהגדיל את הרכיב המנייתי? מורה נבוכים
הירידות החדות בבורסה בתל אביב ובשווקי העולם בימים האחרונים, בעקבות המשבר באירופה, מדאיגות לא מעט את ציבור המשקיעים. אם היו כאלו שחשבו שאולי מדובר במשהו קצר, תיקון שיחלוף מהר, הם נוכחו לדעת כי איש אינו יודע להעריך במדויק כמה זמן ימשיכו לרצד הצבעים האדומים במסכי הבורסה.
המשבר האחרון ב-2008 חיזק אצלנו את התובנה שבהשקעות יש צורך באורך רוח ויש להישמר מביצוע פעולות באופן אינסטנקטיבי. מי שנלחץ מכל טילטול, ייתכן והשקעה במניות אינה מתאימה לו, והוא עשוי להפסיד כסף כתוצאה מביצוע צעד מוטעה.
מה ממליצים המומחים לעשות כעת? האם הכלל של "שב ואל תעשה" נכון תמיד בעיתות של תנודתיות, או שמא בכל זאת יש פעולות שניתן לבצע על מנת למזער נזקים? ואולי זו דווקא הזדמנות לנצל את הירידות ולהגדיל את הרכיב המנייתי?
"מי שלא יכול להתמודד, לא אמור להיות שם"
"עקרונית, בן אדם לא אמור לקנות מניות או קרנות נאמנות אם הוא לא מוכן שחלק מהתיק שלו יהיה חשוף למניות", אומר פול קליין, מנהל אגף ייעוץ השקעות בבנק לאומי. "תמיד יהיו ירידות ועליות, מי שלא יכול להתמודד עם זה, לא אמור להיות שם. אדם שחווה ירידות צריך לשאול את עצמו אם הוא יכול להתמודד עם זה בעתיד. אתה צריך לדעת, בעוד כמה זמן אתה צריך את הכסף ואם יש לך יכולת להחזיק מעמד בתנודיות קיצונית. כעיקרון, המשבר לא אמור להשפיע בצורה משמעותית על תיק הלקוח. זה שהיו ירידות, לא אמור להשפיע על החלטות ההשקעה".
אולי זה משבר עמוק ומתמשך ולא כדאי להיות בעין הסערה?
"השוק לא בועתי, אנחנו רואים מכפילים סבירים. שמגיעים למכפילים לא סבירים, אז צריך לחשוב אחרת", אומר קליין. "מה שהיה ביומיים האחרונים מבחינת הלקוח, זו הוצאה שקועה (הוצאה שכבר בוצעה ולא ניתנת להחזר, ולכן כבר אינה רלוונטית). הצד הכלכלי לא ישתנה, מה שישתנה זה אם הוא גילה על עצמו משהו חדש. מה שמשפיע על הלקוח זה אופק ההשקעה והיכולת שלו להתמוד עם התנודתיות בשוק".
אז אולי זה הזמן לקנות מניות?
"אני לא אוהב שאנשים מנסים לתזמן את השוק. זה מתכון לכישלון. המחירים היום נמוכים יותר ממה שהיו לפני שבוע והבורסה יכולה גם לרדת בעוד 20%, אף אחד לא יודע".
כדאי ללמוד מנסיון העבר
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, מציע ללמוד מנסיון העבר: "ההחלטה הכי נכונה זה ללמוד מהנסיון. במשבר הפיננסי הקודם, היה מעבר מאסיבי של כספים מקרנות נאמנות שמתמחות במניות ואג"ח קונצרני, לקרנות כספיות, מתוך חשש לירידות שערים חדות. בדיעבד התברר שהירידות הללו תיקנו את עצמם ומי שמיהר לצאת, איחר לחזור בתקופה של העליות. לכן אני מציע להמתין ולא לבצע צעדים דרסטיים, רק צעדים הדרגתיים".
איזה צעדים כן ניתן לבצע, כך שיגרם נזק מינימאלי?
"במידה שמישהו רוצה להוריד חשיפה למניות, יש לעשות זאת בצורה שהוא יוכל לחזור לשם, אם יתברר שהמשבר הוא קצר. אפשר לעבור ממניות מחזוריות שקשורות למחזור העסקים, למניות דפנסיביות יותר. מי שמחזיק אג"ח ממשלתיות יכול לעבור לאגרות לטווח קצר יותר. במידה והלקוח צריך את הכסף לתקופות קצרות. צעד כזה הוא מתבקש.
"המשבר הוא בעיקר בעיני מי שמשקיע לטווח קצר וההזדמנות היא יותר למי שמשקיע לטווח ארוך. במקרים כאלו של משברים, יש שאלה מה מטרת המשקיע. חשוב שכשנוקטים פעולות, לבצע זאת באופן הדרגתי. כדי שכאשר יחזרו העליות ניתן יהיה ליהנות מהם".
צריך היה לצפות לירידה כזו?
"כל הנכסים עלו בשנה האחרונה ובמצב כזה היה טוב לחשוב על הסיכונים. גם בלי המשבר, היו צריכים להישאל שאלות".
אתה באמת רואה התאמה בין המשבר של 2008 למשבר הנוכחי? במה זה בא לידי ביטוי?
"הסיבה למשבר לכל סיטואציה היתה שונה, מבחינת ההשלכות, הדינמיקה תהיה דומה. הבנקים יזרימו נזילות כמו שהיה בפעם הקודמת והשווקים יצליחו להתאושש וחשוב להבין את זה. החששות הכי גדולים במשבר הקודם היו שבגלל גרעונות גדולים של ממשלות, יצטרכו להנפיק הרבה אג"חים וכתוצאה מכך ערך האג"ח שהמשקיעים מחזיקים ירד. זה לא קרה, המציאות היתה דווקא הפוכה.
"יש מספיק סיבות להאמין שהצעדים שינקטו עכשיו יגרמו לשוק הזה להתאושש. יהיו הנפקות אבל יהיו גם ביקושים כי יהו מספיק משקיעים שיעריכו שהאג"ח הזה יעלה כי הביטחון של הממשלות מספיק חזק. גם ב-2008 וגם עכשיו מדובר באירועים חסרי תקדים ולכן אי אפשר לדעת לאן זה ילך, אך האיחוד האירופי מספיק חשוב למרכיביו כדי לשמר אותו".
גם פרופ' דן גלאי, דיקאן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ומנכ"ל סיגמא השקעות, אופטימי.
"יש יותר חדשות טובות ברמת המקרו מאשר חדשות רעות, בעיקר מארה"ב. אני לא חושב שצריך להיכנס לפאניקה, אבל אין ספק שאי הוודאות גדלה".
"מי שאין לו את המידע ,לא מומלץ לצאת בשיא השפל ולהיכנס בשיא – מה שקורה לרבים. זה מתכון בטוח להפסד. חשוב להיות עקבי , ולהסתכל לטווח ארוך". עם זאת אומר גלאי כי מי שחושב שיש לו את הידע ואת היכולת, יכול לעשות צעדים טקטיים, אך לא אסטרטגיים".
גלאי מאמין גם כי המשבר לא צפוי להימשך זמן רב. "מדובר במדינה שהחוסן שלה יותר גדול מחברה עסקית שנקלעה למשבר ומגישים לה כבר סיוע. הבעיה זה צמיחה כלכלית, ברגע שהם יעלו על צמיחה הבעיה שלהם תיפטר. חברה פרטית למשל לא יכולה להעלות מיסים, או להדפיס כסף, מדינה יכולה לעשות זאת".
החלטה קיצונית יכולה להיות הרסנית
גם יניב רז, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות תמיר פישמן, טוען כי יש ללמוד מהמשבר האחרון. "בנקודה זו קשה לנו לחזות לאן יוביל אותנו כדור השלג האירופי, ומתי ייעצר. כמובן שלאירועים באירופה תהיה השפעה עזה על השווקים בטווח הקצר ורגיעה או הסלמה תשפיע בצורה קיצונית לכאן או לכאן, כאשר תנודתיות גבוהה בכל מקרה תלווה אותנו.
"לדעתנו הכוחות הכלכליים מן המזרח ומאמריקה חזקים מספיק על מנת לייצב את הכלכלה העולמית ולהחזיר את מגמת העליות המאפיינת יציאה ממשבר חריף. משברים כאלה יוצרים פאניקה בשווקים, והפאניקה מייצרת ירידות רוחביות של כלל השוק מבלי משים איזה חברה נפגעה יותר, איזה פחות ואיזה עשויה אף ליהנות מן המצב.
"המפולת ב-2008 לימדה את כולנו כי בתקופה כזו נוצרות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בשווקים שיש לפעול לנצלן. העליות בשווקים ב-2009 הוכיחו כי קבלת החלטות קיצוניות (הנובעות מפאניקה) בעת משבר וכתוצאה מהמשבר (שינוי מדיניות, יציאה מן השוק וכו') עלולות להיות הרסניות למשקיע בטווח הארוך".
לפנייה לכתב/ת 
