מה המצב המשפטי של תורם זרע ידוע?
האם בצד "תרומתו" עלול לצוץ החשש שיקומו לו גם חובות כאב? האם הוא עלול למצוא עצמו חייב במזונות לילד ולאשה? האם לאחר מותו עלול הצאצא לדרוש את חלקו בירושה? מידע משפטי בעקבות שידור הסרט התיעודי "ילדי בנק הזרע"
בחיפושיה נתקלה נורית בשי, ידיד נעורים, גרוש ואב לשניים. שי אמנם הסכים באופן עקרוני לשמש תורם זרע, אבל חשש בנוגע להשלכות הנובעות מכך. אנחנו נתקלים בנשים כמו נורית פעמים רבות, וכעת אין ספק כי מדובר בתופעה של ממש.
דו"ח הלמ"ס לשנת 2008 הראה גידול של 63 אחוז במספר האמהות החד הוריות בשמונה שנים האחרונות. תרומת זרע יכולה לבוא מתורם ידוע שמוכן ורוצה להיות בקשר כזה או אחר עם האם ועם הקטין שייוולד, אבל ניתן גם לקבל תרומת זרע מתורם אנונימי. רוב תרומות הזרע בישראל מבוצעות באמצעות בנקי הזרע הכפופים להנחיות משרד הבריאות, והן כידוע אנונימיות. כאן מתחילה הבעיה.
אמש הוצג בערוץ שתיים הסרט התיעודי "ילדי בנק הזרע", העוסק ברצון של ילדים שנולדו מתרומת זרע לדעת מי אביהם.
כמו לרוב הפעולות החברתיות שאנו מבצעים, גם לתרומת הזרע יש השלכות משפטיות. בישראל היום, כאשר אשה הולכת לבנק הזרע, התורם הוא אנונימי, ועל כן הבעיה המשפטית בעניין חיובי הגבר-התורם מצומצמת יותר. במקרים אלה האם לוקחת על עצמה את כל העול הכלכלי של נשיאה בהוצאות הקטין שייוולד. כן לוקחת האם על עצמה את העובדה, שיכולה להיות בעיתית בעתיד מבחינת הקטין, שהוא יישאר נטול זהות מושלמת ויחיה כל חייו בחסך אמיתי של דמות אב.
הסוגיה העיקרית שהעלה הסרט "ילדי בנק הזרע" היא שיטת תרומת הזרע הנהוגה בישראל. נטען שאנונימיות התהליך מקפחת את זכויות ילד המבחנה לזהות.
שאלות משפטיות ומוסריות חשובות שעולות בהקשר זה:
- האם יש מקום לשנות את החוק בישראל ולהורות על חשיפת תורמי הזרע?
- האם שינוי המצב המשפטי לא יפגע בנכונותם של תורמים להציע את זרעם?
- האם אפשר וצריך לחשוף את זהות התורמים, ואם כן מתי?
- האם ניתן מצד אחד לחשוף את נתוני התורם ומצד שני לפטור אותו מהתחייבות כספיות ואחרות כלפי הקטין שנולד?
- ועוד כהנה וכהנה שאלות חשובות שיש מקום להכרעות מוסריות-משפטיות פוליטיות והלכתיות בעניינן.
שאלה דומה התעוררה בעבר במקרה של חשש לממזרותו של ילד והתנגדות המדינה משיקול זה לאפשר לו את חשיפת זהותו של האב. באחד מפסקי הדין של בית המשפט למשפחה נקבע שעצם התנגדותה של המדינה לחשיפת אביו מולידו של הקטין אולי מקימה עילה לקטין בתביעה נגד המדינה על כל הנזקים שנגרמים לו.
אבל מה המצב המשפטי כאשר התורם ידוע? האם בצד "תרומתו" עלול לצוץ החשש שיקומו לו גם חובות כאב? האם הוא עלול למצוא עצמו חייב במזונות לילד ולאשה? האם לאחר מותו עלול הצאצא לדרוש את חלקו בירושה? מה המצב במקרים אלה?
מזונות
כשמדובר בענייני מזונות ונשיאה בהוצאות הקטין, על פי הדין הנהוג האב מחויב במזונות בנו הקטין גם אם ייחתם הסכם בין ההורים שנעשה בטרם הלידה ופוטר את האב מחובת מזונות. סביר להניח שבית המשפט, אם יידרש לסוגיה, יקבע שהסכם בין ההורים אינו מחייב את הילד, והאינטרס של הקטין לגדול ברווחה כלכלית ללא מחסור ושכל צרכיו מסופקים גובר על האינטרס של כיבוד הסכמים בין ההורים. בשיטת המשפט הישראלית האינטרס של טובת הקטין הוא אינטרס ראשון במעלה והוא מועלה לדרגת חשיבות עליונה ומועדפת על פני אינטרסים אחרים.
אפוטרופסות
בשאלת האפוטרופסות על הקטין שנולד - היכולת של האב לקבל הכרעות משמעותיות בדבר חינוכו, בריאותו וגידולו - הרי שבצד החובה לשלם מזונות, תצמח לאב הזכות לקבל הכרעות משמעותיות בדבר גורלו. זה יהיה כך אפילו במקרה שההורים חתמו על התחייבות מוקדמת שלא כך ייעשה. לפי שיטת המשפט הישראלית, האב הביולוגי הוא האפוטרופוס הטבעי של הקטין, אלא אם כן נשללה ממנו זכות זו על ידי בית המשפט, וגם זאת במקרים מאוד קיצוניים.
בצד הזכות לקבל הכרעות בדבר גורלו של הקטין תעמוד לאב היכולת להיפגש עם הקטין אם אכן יחפוץ בכך. בהיעדר הסכמה בין ההורים, על פי הכרעת בית המשפט כפי שייקבע בהמלצת הגורמים המקצועיים, כמו עובדת סוציאלית שהיא פקידת סעד לסדרי דין, או כל מומחה אחר שימנה בית המשפט כמו פסיכולוג ועוד.
ירושה
באשר לעניין הירושה: ילד של תורם זרע נחשב כילדו לכל דבר ועניין מבחינת זכויות הירושה על פי דין. אבל אם הגבר אינו מעוניין שבנו מתרומת הזרע יירש אותו (ובכך אולי יקפח את ילדיו האחרים), מומלץ לנסח צוואה ברורה ומפורשת. על הצוואה להכיל את שמות הילדים אותם מעוניין האב להכיל בצוואתו, ולגרוע כל ילד אשר לא מופיע בצוואתו.
לסיכום ניתן לומר שאם תחליט המדינה להסיר את האנונימיות מאחורי זהות התורם יש להביא בחשבון ירידה במספר התורמים. כמו כן, לא ניתן יהיה מבחינה מוסרית ומשפטית לחייב אדם שתרם זרע לפני 20 שנה להיחשף בפני הילד שנולד מתרומת זרעו.
עם זאת, אולי יש מקום להנהיג גם בישראל שני מסלולים לתרומת זרע: אנונימי או גלוי, כפי שנהוג במדינות אחרות בעולם. אם כך, וכדי לא לפגוע בהיצע התורמים, חשוב לקבוע בחקיקה שגם במסלול הגלוי לא יחולו על האב חובות לענייני אבהות, צוואות וירושות.
- עו"ד רונן דליהו מומחה לענייני משפחה ויו"ר הועדה לעניני משפחה של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז.
לפנייה לכתב/ת 
