חיוך רחב מנבא אריכות ימים

הבעות פנים מקרינות החוצה את הרגשות שחבויים בנו. הפסיכולוג הידוע פול אקמן היה הראשון שהראה שלכל בני האדם יש 6 הבעות פנים בסיסיות שהינן חוצות תרבויות ואוניברסאליות והן: כעס, גועל, פחד, שמחה, עצב והפתעה.

אנשים בכל מקום בעולם יכולים לזהות את ההבעות הללו בקלות גם אם מציגים בפניהם תמונות של אנשים מתרבות שונה לגמרי. הבעות הפנים מהוות מראה לרגשות של בני האדם, וכשרואים הבעה מסוימת אפשר לדעת ברמה גבוהה של ודאות מה מרגיש אדם אחר.

אחת מהבעות הפנים הידועות ביותר היא החיוך. מחקר שתיארתי לא מזמן הראה שחיוך של אנשים שנלקח מתמונת המחזור שלהם הוא מנבא טוב להצלחת הנישואין שלהם. מחקר חדש שפורסם כעת מנסה לבדוק אם חיוך יכול לנבא גם את תוחלת החיים של האנשים בתמונה.

לצורך זה בחנו החוקרים תמונות של שחקני בייסבול שצולמו ב-1952 והופיעו בספר. השימוש בתמונות של שחקני הבייסבול אינו מקרי:

השחקנים הם קבוצה הומוגנית למדי שעוסקת במקצוע זהה, דבר המונע שונות גדולה. בנוסף, שחקני בייסבול הם אנשים מפורסמים ויש עליהם סטטיסטיקות שונות שקל להגיע אליהן, מה שמאפשר בקרה טובה על משתנים שונים.

סוגי חיוכים

חיוכים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: חיוכים אמיתיים וכנים שנקראים Duchenne Smile (על שם הניורולוג שחקר אותם לראשונה) וחיוכים מזויפים. אקמן, שהזכרתי קודם לכן, פיתח שיטה מדויקת שבה ניתן להבחין מתי חיוך אמיתי ומתי לא, על ידי בחינה מדוקדקת של שרירי הפנים: חיוך אמיתי מערב שרירים של עצמות הלחיים ובקצוות העיניים. אחרי אימון קצר מסוגלים אנשים לזהות די בקלות מתי החיוך אמיתי ומתי הוא מזויף או לא קיים.

במחקר הנוכחי, התבקשו חמישה אנשים שונים למיין את 230 התמונות של שחקני הבייסבול לשלוש קבוצות שונות: כאלו שלא חייכו כלל, כאלו שחייכו בצורה חלקית, וכאלו שחייכו חיוך מלא.

המהימנות בין המעריכים השונים הייתה גבוהה. לאחר מכן, אספו החוקרים מידע לגבי גיל המוות של השחקנים (רבע מהשחקנים היו עדיין בחיים בזמן איסוף הנתונים).

התוצאות

בשלב הראשון כללו החוקרים משתנים שונים כדי לייצר את המודל הבסיסי. התוצאות הראו ששחקנים שלמדו בקולג’ הקטינו את סיכוי המוות שלהם ב-44%. גם קריירת הבייסבול הקטינה את הסיכוי למוות: 4% על כל שנת משחק.

בשלב השני, הוסיפו החוקרים את משתנה החיוך ורצו לבחון אם העובדה ששחקן חייך תורמת לתוחלת החיים שלו. התוצאות הראו שאכן זה מה שקורה: מי שחייך חיוך אמיתי בתמונה היה בעל סיכויים קטנים בחצי למות בכל שנה נתונה בהשוואה לאלו שלא חייכו כלל. במודל הזה, חיוך הסביר 35% מהשונות בתוחלת החיים של השחקן.

ההסבר הסביר ביותר לממצאים הוא לא שעצם החיוך הוא זה שגרם לאנשים לחיות שנים ארוכות יותר, אלא שחיוך הוא ביטוי חיצוני של רגשות חיוביים הגורמים לאריכות ימים (אם כי צריך להזכיר מחקרים שמראים שאם אנשים עצובים מחייכים, עצם החיוך משפר את מצב רוחם).

בכך מצטרף המחקר הזה לשורה ארוכה של מחקרים שמדגימים איך מבט חטוף על אנשים יכול לנבא דברים עמוקים ביותר, ואף אירועים שיתרחשו שנים ארוכות לאחריו.