משוררים את מטולה
לכבוד פסטיבל המשוררים במטולה, שיערך בפעם ה-13, במהלך חג שבועות הנה כמה מהשירים ומהקולות שילוו את האירוע
מחר (ג') ייפתח פסטיבל המשוררים ה-13 במטולה, במהלכו יוענק גם פרס "טבע" לשירה, בו זכתה בשנה שעברה יודית שחר. הפרס בסך 20,000 שקל יוענק למשורר בראשית דרכו ובראש ועדת השיפוט עומד פרופסור ניסים קלדרון.
הפסטיבל, בניהולו האמנותי של רפי וייכרט, יימשך עד יום חמישי, ומלבד אירועי ההקראות ייערכו שלושה אירועי מחווה; אירוע המציין עשור לפטירתו של יהודה עמיחי, אירוע מחווה במלאת מאה שנה להולדתו של נתן אלתרמן ואירוע נוסף לציון ארבעים שנה לפטירתה של לאה גולדברג.
השנה בחרו מארגני הפסטיבל להעמיק בנושא "הגשר והקשר בין השירה הישראלית העכשווית לשירה העברית שנכתבה בספרד בימי הביניים". מופע הפתיחה יארח את להקת נקמת הטרקטור במופע "אדון כל הסליחות" ובין המשוררים שיטלו חלק השנה: חיים גורי, טוביה ריבנר, נורית זרחי, אמיר אור, אלמוג בהר, עודד פלד, מרוואן מח'ול, חוה פנחס-כהן ועוד.
וגר זאב עם כבש - לאה פילובסקי
יֶלֶד קָטָן וְעִוֵּר שׁוּב נִכְלָא עִם נַעַר אַלִּים וְגָבוֹהַ בְּחֶדֶר אֱחָד אֲבָל אתְּ כְּבָר אֵינֵך קְטַנָּה, הַנַּעַר הָאַלִּים שֶׁלָך מֵת, מֵעוֹלָם לֹא הָיִית עִוֶּרֶת.
אֵין קֶשֶׁר בֵּין דָּבָר לְמִשְׁנֵהוּ
וּבֵין שְׁנֵיהֶם לְבֵין הַמְּטֹרָפִים הַמַּטְרִידִים אֶת מְנוּחָתֵך.
חִדְלִי לִדְאוֹג, הֵם אֵינָם מְטֹרָפִים בֶּאֱמֶת, זוֹ רַק צוּרַת הִתְבַּטְאוּת.
וּבְכָל מִקְרֶה אִישׁ לֹא יִכְפֶּה עָלַיִךְ לָגוּר אִתָּם בְּאוֹתָה מַחְלָקָה בְּקָרוֹב.
לְכְי לִישׁוֹן, קְחִי כַּדּוּר, הַפְסִיקִי עִם כָּל זֶה לְכָל הָרוּחוֹת הַחוֹלוֹת.
חמוטל בר יוסף - עַל הַגָּדֵר
נֵשֵׁב עַל הַגָּדֵר
וּתְחַבֵּק אוֹתִי קְצַת. אַל תִּתְיַחֵס לַדְּמָעוֹת
הַצְּפוּיוֹת כְּמוֹ גּוּשֵׁי הָרֹךְ הַמָּצוּי מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה.
תְּחַבֵּק בְּשֶׁקֶט. אַל תִּקְנֶה לִי תַּכְשִׁיטִים יֻקְרָתִיִּים.
וַהֲרֵי נִזְרַקְתִּי הַחוּצָה מִכָּל סִפּוּרֶיךָ:
לֹא הִתְגַּלְגַּלְתִּי מִתַּחַת שׁוֹאָה.
לֹא גִּבְעוֹלַי נֶחְתְּכוּ לִהְיוֹת יִחוּרִים.
לֹא נָפַל עַל חַרְבּוֹ אָחִי הַיָּחִיד.
לֹא צְבוֹעִים טָרְפוּ אֶת הַיֶּלֶד.
לֹא לַשְּׁאוֹל, כִּי אִם
לְיוֹרַת הַבַּרְזֶל הַנּוֹזֵל קָפַצְתִּי.
נִהְיֵתִי פַּעֲמוֹן.
אֲנִי עוֹנָה בַּחֲבִיבוּת לְטֶלֶפוֹנִים,
שׁוֹמֶרֶת עַל הַכֹּשֶר וְעַל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר
וְנֶהֱנֵית מִמָּזוֹן וּמִמּוּסִיקָה.
עַל הַבַּרְזִלִּים הַקָּרִים שֶׁל הָרָצוֹן,
מֵעֵבֶר לְכָל הַסִּפּוּרִים הַצּוֹדְקִים,
תְּחַבֵּק אוֹתִי בְּרֹךְ,
וְאַל תִּתְיַחֵס לַדְּמָעוֹת.
יָרֵחַ - אמיר אור
הַחַיָּה שֶׁבֵּין רַגְלַי מְיַלֶּלֶת
אֶל הַחַיָּה שֶׁבֵּין רַגְלַיִךְ.
הַיָּרֵחַ שֶׁבֵּין שִׁנַּי מְיַלֵּל
אֶל הַיָּרֵחַ שֶׁבְּלִבֵּךְ.
הַחַיָּה שֶׁבְּלִבִּי מְרִיחָה אוֹתָךְ תָּמִיד.
שירים של מרואן מח‘ול - תרגום מערבית: חנה עמית-כוכבי
לאחר שצנחה המולדת למעמקי הבאר
הוטל עלינו כעבור שישים שנה
להרים מעט את החבל ולתת לו
לשוב ולצנוח.
רק כך נאמן את התקווה להחזיק מעמד מול הקושי.
יש דברים שאינני מבין
כי אינני ישראלי
אך גם אינני פלסטיני ממש.
מולדתי נערה שנאנסה
שאני אקח לאישה.
אמר לי סבי: פלסטין היא פועל חסר בזמן עבר.
אבי אמר: לא, היא פועל בזמן עתיד.
ואני אומר ומטוס מתנדנד לידי: סבי צודק.
וגם אבי צודק.
טעם השינה - ואן נוין
בחדרים הללו, טעם השינה
תה עם עלי מרווה
הנה מגיעה המצחקקת והיא נשרטת ומגיעה שוב.
את זה אני כותבת במעלית
נעלו הדלתות
לקחו הנעליים
השאירו שרוכים.
השיר הזה נכתב למען התמימות.
הלוואי והייתי יכולה לאהוב אותך עכשיו
השמיים אפורים ושני ציפורים פרשו מכאן.
טפטוף.
חשבתי עלינו.
חשבתי על בדידות שנותרנו בה
איש איש והשפה שהקבילה מול
הטנקים
הדוממים
במדבר.