מאזכרה לארוחה

ערב אחד הפעיל ד' השמן את קוד החברוּת, מה שאומר בדרך כלל הודעות קצרות בנוסח "חבר, אני רעב", או בנוסח קצת יותר ארוך שאומר "חבר, אני זקוק לכך וכך... ואחר כך נלך לאכול". הפעם הכך וכך הייתה אזכרה. יום השנה לחמו. כך צעדנו, משפחה וחברים טובים, בשבילי קריית שאול. קצת מצחקקים, קצת רציניים, הרבה קוראים את המצבות שמסביב, עמדנו וחלקנו כבוד לאבא של גברת ד' השמן.

ב-206 התפצלנו. מר ק' ואני - שהיינו רווקים לערב, חסידי דגים ופירות ים ובייחוד חסידי השקט והיין - ישבנו למעלה ב-206 דגים, ד', צאצאיו ובני משפחתו, ישבו למטה ב-206 בשרים.

אולי השקט הנפשי, אולי האווירה של אחרי בית הקברות, אולי החברותא של שני גברים שלא ממהרים לשום מקום, לוגמים את הגמלא שלהם באיטיות, מחליפים מנה במנה במתינות, עשו את הארוחה לאחת מארוחות הדגים הטובות ביותר שאכלתי בזמן האחרון.

נתחיל מהפשוט: המלפפונים החמוצים שלהם מפילים אותך לרצפה. הפעם התחכמתי - ויתרתי על המטיאס והאיקרה והרחקתי ממני את סלסלת הלחם. פתחנו בקרפצ'יו לוקוס. מעולה. חמצמץ במידה, עדין, שומר על טעם הדג ועם תלולית של אצות במרכז. פרוסת לחם מהסלסלה, מעט חמאה, לגימה מהגמלא. ליד - מספר שרימפס קריסטל ענקיים, קלופים, מטוגנים למשעי, לא קמחיים ופריכים, ברוטב קלאסי של שום, חמאה ויין ואולי גם קצת שמנת. פלטנו אנחת רווחה.

מנוחה קצרה, עוד יין ואז סרדינים כבושים ועדינים מוגשים על טוסטים. חברים, טעימים לא פחות מאשר בצ'ינקווטרה, ואני יודע, כי כבר אכלתי כמה להקות סרדינים בכל רחבי העולם.

שוב הפסקה. ממשיכים עם מוסר מפולט, עסיסי ביותר ומנת פרימיום של דג לוקוס קטן, מחולק לנתחים ומטוגן לכדי שלמות. בצד היו קישואים עגולים אפויים וקוביות תפוחי אדמה. התעלמנו מהם באומץ והזמנו תוספת של מלפפונים חמוצים. לסיום הערב, קינוח של קדאיף: אטריות פריכות ומתקתקות, שבבי פיסטוק ובאמצע קרם מצוין ואוורירי. בואו נגיד שווה ערך בעיניי לימי קונדיטוריית לונדון העליזים, שזה משפט שלא אמרתי הרבה זמן.

בין לבין, שמחנו להתקשר לד' שישב למטה ולאכול לו את הלב תוך כדי תיאור מפורט של איכות הארוחה. אבל לבסוף ירדנו והתאחדנו לקפה וסודה. ארוחה טובה וחברים טובים. מי צריך יותר.

צלי בקר

זיכרו - למרות שזה קיץ, זה סוג המתכונים שבהם הבשר בתנור ואתם בטיילת או בסלון עם מזגן וסרט. ניתן ואפילו רצוי להכין יום לפני. אז לא להתעצל.

המרכיבים (ל-8 סועדים):

2.200 ק"ג צלי כתף (בקשו מהקצב לנקות את הצלי כמעט לגמרי מהרקמה העליונה שלו. זה יקל על הפריסה ואולי גם יגרום לצלי להתפרק בעצמו, מה שבמקרה שלנו יהיה לטובה)

למשרה:

1/2 כוס שמן זית

1 כף גרגרי כוסברה יבשים

1 כפית פלפל שחור גרוס

2 שיני שום כתושות

מלח ים גס

לרוטב:

1/2 כוס יין אדום יבש

1 כף רוטב סויה

1. מערבבים את חומרי המשרה ומעסים את הבשר היטב. בתבנית או בסיר שמתאימים גם לכיריים וגם לתנור, מטגנים את הבשר היטב מכל הצדדים. יש לו הרבה צדדים, לכן סבלנות.
2. יוצקים את היין והסויה פנימה, מנמיכים את האש, מכסים בשני ניירות כסף ומכסה ומבשלים על אש קטנה מאוד כ-30 דקות.
3. בינתיים מחממים תנור ל-100 מעלות ומכניסים את הסיר פנימה ל-4.5-5 שעות.
   

פסטה עם רבעי בצל

המרכיבים:

1 חבילת פסטה

4 בצלים חתוכים לרבעים

4 בצלים סגולים חתוכים לרבעים

שמן זית

מלח ופלפל

2 כפות טריאקי

1 כף חומץ בלסמי

1/3 כוס יין אדום

אופן ההכנה: 

1. מבשלים את הפסטה במים רותחים, מסננים ומניחים בצד.
2. במקביל, מטגנים את הבצלים בשמן זית בחום נמוך עד שיהפכו שקופים וקרמליים קמעא.
3. מוסיפים יין, טריאקי וחומץ בלסמי ומבשלים כ-20 דקות.
4. שופכים פנימה את הפסטה ובוחשים תוך כדי בישול עוד כ-3 דקות.
5. מניחים בתחתית צלחת עמוקה את הפסטה והבצלים ומעליה נתחים של הבשר. אגב, ישנה אפשרות שהיא אפילו טובה, שהבשר יהיה כל כך נימוח, מה שיקשה עלינו את הפריסה. לכן פשוט נחלק אותו לנתחים גדולים ונניח אותו מעל הפסטה.