נתיב הכסף האיראני: מוושינגטון, לטהרן ועד לעזה
אבי ג'וריש, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני, עקב אחר מאמצי האייתוללות להשיג מטבע זר וגילה שהתמנון האיראני שלח את זרועותיו לכל העולם וזכה לסיוע מהבנקים הגדולים במערב. הכסף, כצפוי, עשה את דרכו גם לפרויקט הגרעין
משטר הסנקציות אמנם אוסר על קיום קשרים עם בנקים באיראן, אולם 18 בנקים אמריקניים מקיימים בעקיפין קשרים פיננסיים עם הרפובליקה האיסלאמית. בדרך זו מצליחה טהרן לשים את ידיה על כסף הדרוש לה למימון תוכנית הגרעין ולהענקת סיוע לארגוני טרור, כמו חיזבאללה וחמאס.
אבי ג'וריש, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקני, שהיה אמון על המלחמה בהלבנת הון למטרות פשיעה וטרור, שרטט בספרו החדש "בנקאות מלוכלכת" את הדרך שבה איראן מערימה על הסנקציות הבינלאומיות. בראיון ל-ynet
הטענה המבהילה ביותר של ג'וריש היא שלא פחות מ-18 בנקים אמריקנים מקיימים קשרים עקיפים עם שלושה בנקים איראניים הנמצאים ברשימה השחורה של ארה"ב, וכן אחד נוסף הנתון לסנקציות של האו"ם. באמצעות תיווך של בנקים שונים ברחבי העולם מצליחה טהרן לנהל את עסקיה הפיננסיים ללא קושי, על אף ששלושת הבנקים האסורים מזרימים כספים לתוכנית הגרעין, לפרויקט הטילים הבליסטיים ולרשת הטרור.
"שם המשחק הוא פשוט - הכל קשור לכסף", מסביר ג'וריש לקראת פרסום ספרו. "לולא היה לה מטבע קשה, איראן היתה מתקשה לתמוך ברשתות הטרור בעולם, להסית לאלימות ולפעול להשגת נשק גרעיני. ארצות הברית והאו"ם נקטו צעדים לבודד את הבנקים האיראניים הללו. אבל נכון להיום, עשרות בנקים - לרבות בנקים ידועים ומוכרים באירופה - עוזרים באופן ישיר לספק דולרים, אירו, יין יפני ולירות שטרלינג בריטיות לבנקים באיראן".
מי אמר סנקציות?
בשנת 2006 הוטלו סנקציות של האו"ם על בנק "סיפה" האיראני וכן ניתנה המלצה לא לסחור עם שני בנקים איראניים נוספים. לפי החוק בארה"ב, אסור לבנק אמריקני לעשות עסקים עם 14 בנקים איראניים שאת פעילותם חקר ג'וריש במסגרת כתיבת הספר. אולם החוק, כך מתברר, לא נאכף.
בנק "סיפה" האיראני הוא שחקן ראשי בפיתוח הטילים הבליסטיים של המדינה. בנק "סדראת" מזרים כספים לחיזבאללה, לחמאס, לג'יהאד האיסאלמי ולחזית העממית לשחרור פלסטין. בחמש השנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה העביר "סדראת" לבדו כ-50 מיליון דולרים לחיזבאללה.
הבנק בארה"ב, המתווך בחו"ל והבנק באיראן (תרשים מספרו של ג'וריש)
"מאלי" הוא הבנק הגדול ביותר באיראן המספק שירותים לבנקים ולחברות המעורבות בתוכנית הגרעין והטילים של איראן. לצד פעילותו הפיננסית, הוא העביר יותר מ-100 מיליון דולרים לארגוני טרור בעולם, שחלק מהם פועלים ישירות נגד ישראל.
בדיקת הבנק "סיפה" העלתה שארבע שנים לאחר הכנסתו לרשימה השחורה פועל המוסד הפיננסי המסוכן באין מפריע. ל"סיפה" יש עשרות סניפי בנק פעילים בפרנקפורט, באתונה, בפריז, ברומא ובלונדון, וכן סניפים במזרח התיכון ובאסיה. עוד גילה ג'וריש שבאותן ערים ממש פועלים סניפים של הבנקים "סדראת" ו"מאלי".
עצם קיום הסניפים נוגד את הוראת האו"ם ונעשה תוך התעלמות מהסנקציות של ארה"ב על שלושת הבנקים הללו. יתרה מזאת, 11 בנקים הקשורים ל"סיפה", ל"סדראת" ול"מאלי" מפעילים סניפים גלויים בלונדון, בפריז, בפרנקפורט, בהמבורג, במוסקבה, באיסטנבול, בבגדד, בביירות, בדוחה, בדובאי, בהונג קונג ובסיאול.
הקרב לא אבוד
פירושו של דבר שכמה מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב מאפשרות למשטר האיראני לקבל גישה חופשית למערכת הפיננסית הבינלאומית ולמטבע קשה. המסקנה המטרידה עוד יותר היא שלא מדובר רק במדינות הנמצאות ביחסים ידידותיים עם איראן, אלא גם מדינות כמו צרפת ובריטניה אשר תומכות בסנקציות נגד איראן ואף מכהנות כחברות קבועות במועצת הביטחון.
בראיון ל-ynet אשתקד חשף ג'וריש את השימוש שאיראן עושה שימוש ב"מסלקה האסייתית המאוחדת" (ACU) שהוקמה על ידי האו"ם ב-1974 כדי לאפשר למדינות עניות לקבל גישה לדולרים. חצי שנה לאחר הראיון ההוא
הייתכן שהממשל האמריקני מעלים עין? ג'וריש טוען שלא. לדבריו, תת-שר האוצר, סטיוארט לוי - שתחתיו עבד ג'וריש בתקופת עבודתו הציבורית - "מסתובב בעולם כבר חמש שנים ומבקש מבנקים לנתק את הקשרים עם איראן. למשל, הוא נפגש עם ראשי 'דויטשה בנק' הגרמני והראה להם כיצד הם מעבירים מטבעות זרים לאיראן. הוא ביקש, אבל הם המשיכו לספק אירו ומטבעות אחרים".
"דויטשה בנק" לא לבד. לטענת ג'וריש, הבנקים שמאפשרים לאיראן לשים את ידיה על הכסף הדרוש לה הם רבים ומגוונים, בהם כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם: "ג'יי-פי מורגן", "בנק אוף אמריקה" ו-"סיטי בנק" האמריקניים, "סוסייטה ז'נרל" הצרפתי, "בנק טוקיו-מיצובישי UFJ" היפני ו-"VTB" הרוסי. "בנקים הפועלים בארה"ב ממשיכים לעזור לבנקים האיראניים האסורים, בין אם בצורה ישירה או עקיפה", אומר ג'וריש ומדגיש שלממשל האמריקני יש כלים לשתק את הפעילות הפיננסית האיראנית מסביב לעולם.
התמונה העגומה שעולה מהספר היא שאיראן עוקפת את העיצומים בשלל דרכים. אולם ג'וריש סבור שאפשר למצוא פתרון יצירתי. "ניתן לעצור את
הפעילות הזו באמצעות החוקים הקיימים בארה"ב ובאמצעות חקיקה שמתבשלת עכשיו בקונגרס", אומר המומחה.
"החקיקה הזו תאלץ את כל המוסדות הפיננסיים בעולם לקבל החלטה אם להמשיך לעשות עסקים באיראן ולגרום להפסקת עסקיהם עם ארה"ב. יישום אמיתי של הסנקציות יכאיב לטהרן. ברגע שארה"ב תמנע מעבר של כסף מזומן לאיראן, הסיפור הזה ייגמר. אין גוף כלכלי בעולם, גם לא בסין, שיעדיף עסקים עם איראן על פני עסקים עם ארה"ב. וזה הפתרון - צריך לאלץ אותם לבחור", מסכם ג'וריש.
לפנייה לכתב/ת 
