איטליה: חרם על מוצרים - לא רק מההתנחלויות?

בימים שבהם מפיצה הרשות הפלסטינית את יוזמתה להחרמת תוצרת ישראלית מההתנחלויות ומרמת הגולן, באיטליה יש מי שמבקש ללכת צעד אחד קדימה - ולהחרים גם סחורה ישראלית בכלל, מכיוון ש"אי אפשר להבדיל".

ארגונים פרו פלסטיניים באיטליה, שקיימו הפגנות מול משרדי הנהלות של שתי רשתות סופרמרקטים גדולות, קו-אופ (COOP) ונורדיקונאד, דרשו מהן בעצומות להפסיק ולמכור מוצרי חקלאות ישראליים המשווקים על-ידי חברת "אגרקסקו".

בהודעות מטעם הארגונים הם כבר הכריזו על הצלחה, והסבירו שבקו-אופ האיטלקי נימקו את החרם בכך ש"'אגרקסקו' מתעקשת לערבב את מוצרי ההתנחלויות עם מוצרים משטח ישראל ולשווק את כולם יחד תחת המותג 'כרמל',

 ובכך אינה מאפשרת לצרכנים באיטליה לדעת את מקור המוצרים שהם קונים".

גם בישראל היו מעורבים בהחרמה. במכתב אל הנהלת "אגרקסו" כתבה תנועת גוש שלום כי "מה שקרה באיטליה צריך להיות עבורכם נורת אזעקה אדומה מהבהבת. הגיע הזמן שתבינו כי החקלאות ההתנחלותית בשטחים הכבושים - ובייחוד ההתנחלויות החקלאיות בבקעת הירדן שהוקמו במסגרת 'תכנית אלון' שמתה ונקברה כבר מזמן - היא כאבני רחיים על צווארה של החקלאות הישראלית.

"אם תמשיכו במדיניות של ערבוב תוצרת ישראל עם תוצרת ההתנחלויות, שההתנגדות להם מתגברת וגואה בעולם כולו, אתם מעמידים בסכנה מוחשית את היצוא החקלאי הישראלי כולו", טענו ב"גוש שלום".

"יש שם חוק שאסור להחרים"

מ"אגרקסקו" נמסר בתגובה כי מדובר בשמועות שווא. "אין דבר כזה. אנחנו עובדים עם החברות הללו כבר 50 שנה, ופניות כאלה מגיעות אלינו כל הזמן. יש חוק שאוסר החרמת תוצרת מטעמים פוליטיים באיטליה ואין לטענות הללו שחר", הסבירה שירה סגל קופרמן, מנהלת הסברה וקשרי חוץ בחברה.

גם במשרד החקלאות אמרו כי לא קיים חרם על החברה הישראלית, "באיטליה או בארץ אחרת". 

בימים אלה מניפים הפלסטינים את נס החרם, עם קמפיין ענק בשטחיהם.

 אך בעת האחרונה נשמעו גם באירופה יותר קולות בנושא. בספטמבר אשתקד החליט איגוד עובדי המסחר בבריטניה לתמוך בחרם על סחורות מההתנחלויות. זמן לא רב לאחר מכן, המליצה ממשלת בריטניה לרשתות השיווק לסמן באופן בולט ומיוחד מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק.

לפני כשלושה חודשים קבע בית המשפט של האיחוד האירופי הנמצא בבריסל כי יוטל מכס על מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הסביר אז כי כבר כמה שנים שחלק מהמדינות מטילות מס שכזה, "בהמשך להתדיינות ארוכה בין ישראל לאיחוד האירופי. החלטת בית המשפט בעלת אופי מדיני, יותר מאשר כלכלי".