הקשר הלא קדוש בין בריכת ירושלים והולילנד

המאבק על שימורה וקיומה של בריכת ירושלים מקבל מישנה תוקף בימים אלו כאשר ברקע נשמעת הזמזום הטורדני שאינו פוסק - הון ושלטון הון ושלטון. בהולילנד רמסו אנשי ההון בשיתוף נציגי השלטון את הקווים האדומים של תיכנון אורבני. בבריכת ירושלים התקווה לעצור את הטירוף הנדלנ"י, עדיין שרירה וקיימת.

מה יש בבריכת ירושלים שמדליק ירושלמים רבים וטובים להלחם על שימורה? יש כאן מעורב

 ירושלמי מלא: היסטוריה עסיסית (בריכת המריבה), בריכה אולימפית היחידה מסוגה בעיר, יזמים ובעלי הון תאבי בצע, מיקום אטרקטיבי ויקר, מאבק על שימור אופייה של המושבה הגרמנית ומאבק ציבורי כנגד ניסיונות השתלטות על נכסים ציבוריים.

הסבר קצר. בניגוד למה שאומרים אנשי הבריכה השטח עליו נמצאת הבריכה איננו שטח פרטי אלא מוגדר כשטח פרטי פתוח המיועד לבריכה ואין עליו כל זכויות בנייה. תוספת התיבה "פתוח" להגדרת השטח היא משמעותית ביותר שכן הדבר קובע שעל השטח הזה אין אפשרות בנייה אלא אם מישהו ישנה את הסטטוס המשפטי וזאת בניגוד לטובת הציבור.

זה בדיוק מה שאנשי הבריכה רוצים לעשות. הם רוצים לשנות את ייעוד הקרקע ובמילים אחרות לגזול מהציבור את מה ששייך לו, לבנות מתחם מגורים, להרוויח הון רב ולהשאיר את הציבור הכללי בלי בריכה משמעותית וללא שטח ציבורי. הספור שהם מוכרים כי במקום תבנה בריכה חלופית הוא למצער מגוחך. גם אם תבנה בריכה חדשה היא תהיה לא דומה לנוכחית שכן היא תמוקם במרתף הבניין ולא תכלול את בריכות הילדים ואת מרחבי הדשא. בקיצור בור מים. חיסולה של הבריכה יחסל את גם את הבריכה היחידה בעיר שהיא נגישה במלואה לנכים.

חיסולה של הבריכה היחידה בעיר שהיא נגישה במלואה לנכים

מול אנשי הנדל"ן עומדים חברי ה"ועד להצלת הבריכה" התובעים את המשך הפעלת הבריכה בכל השנה, ושואפים לקביעת מחירים שפויים, בהתאם לחוזה בין בעלי הבריכה והעיריה משנת 1980 הקובע שמחירי הבריכה

 יהיו עממים. היום הם כבר לא כאלה. היזמים על דעת עצמם העלו את המחיר בכ-80-90 אחוז. בינתיים הם כבר הודיעו כי הבריכה לא תפתח בחורף.

כדי להפעיל את הבריכה כל השנה יש לנקוט בצעדים יצירתיים. דרך אחת היא העברת הבעלות על הבריכה לבעלות ציבורית, מה שיבטיח את הפעלתה בכל ימות השנה. נכון, בימינו מקובל להפריט שירותים בעוד אנו תובעים את הדרך ההפוכה.

 אבל במקרה שלנו זאת הדרך הנכונה שכן העברת הבריכה לידיים ציבוריות תבטיח את העמדת המשתמש במקום הראשון בסדר העדיפות, היא תאפשר מתן רמת שירות טובה (בניגוד מוחלט לרמת השירות המזעזעת הניתנת כיום) ותשפר את השירותים הנלווים (חדר כושר ומלתחות).

הועד להצלת בריכת ירושלים תובע מראש העיר ניר ברקת שיתערב באופן אישי ולא דרך מתווכים, ויוביל החלטה מחייבת לשימורה של הבריכה כפי שהייתה עד לסגירתה בחורף האחרון.

מחר, יום ג', בשעה 17:00 כחלק מ"שבוע הספורט העממי" בירושלים, (הכולל בעיקר אירועים מסחריים בחדרי כושר) נניף דגל שחור מעל הבריכה כדי להתריע על סכנת סגירתה ולאות אבל על גסיסתו של המרחב הציבורי בבירה. אנחנו סבורים שפיתוח הספורט עממי היא מטרה שחשוב לקדמה בפועל ולא באמצעות מס שפתים ושימורה של הבריכה היא דרך נפלאה לכך.

האם בחורף הקרוב נפגש בבריכה? הדבר תלוי רבות בנחישותה של גורמי העיריה המשפיעים. סגני ראש העיר פפה אללו וקובי כחלון כבר הצהירו על מחוייבותם לנושא. האם גם ראש העיר מחוייב ונחוש? חובת ההוכחה עליו.

• להצטרפות למאבק לשימורה של בריכת ירושלים לחצו כאן.
  

• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.