שוחד והלבנת הון: עבירות קשות להוכחה

אולמרט לא לבד: שורה של בכירים ונבחרי ציבור נחקרים בימים אלה בחשד לקבלת שוחד בתמורה לקידום פרויקט הולילנד ומתן הקלות בנייה. על רקע דיווחים אלה, הציבור לא נותר אדיש: סקר של מכון הסקרים רותם TRI חשף אתמול בבוקר (ב') כי כ-40% מהאוכלוסייה חושבים שנבחרי הציבור בעירם, מקבלים שוחד כדי לאשר תוספות בנייה לפרויקטים.

אבל חוקרי המשטרה שמבקשים להוכיח חשד בדבר עבירת שוחד, ניצבים בפני משימה לא פשוטה, המצריכה חקירה מסועפת. כיצד מתקשרת עבירת השוחד להלבנת הון, איזה משימות עומדות בפני חוקרי המשטרה ומדוע עד המדינה כל כך חשוב כאשר מדובר בעבירת שוחד?

החקירות שמסעירות את המדינה

• אולמרט יצא מעוד חקירה, אורי מסר הוזמן במקביל

• תיק אחד נגד 100: יאח"ה במרוץ נגד השעון
• דני דנקנר שוחרר למעצר בית: "הוקל לי"
• השוחד בר"ג: הסכם - כסף עבור שתיקה
  

עו"ד גיל דחוח, שותף במשרד "ברם דחוח ושות' ומומחה בעבירות צווארון לבן, מסביר כי עבירת השוחד קשה להוכחה שכן יש שני צדדים לעבירה: נותן ומקבל, כאשר לאף אחד מהם אין אינטרס להפליל את עצמו. "להבדיל מעבירות אחרות בחוק העונשין שבהן קיים מתלונן ונאשם, עבירות השוחד נחשפות בדרך כלל על ידי צד שלישי - רשויות האכיפה. אף צד לא מודה שנתן או קיבל שוחד, שכן שתי הפעולות ברות ענישה".

סער סמו, מנהל תחום איסור הלבנת הון בפירמת אלקלעי מונורב המתמחה בביקורת חקירתית, היה בעברו חוקר ביחידה לחקירות הונאה (להב 433). הוא מסביר כי הקשוי בהוכחת עבירת השוחד טמון בעובדה שההשוחד ניתן בדרך כלל במזומן או בהמחאות שנפדות אצל חלפני כספים ללא תיעוד.

לדבריו, מצב זה מעמיד קושי רב בפני חוקרי המשטרה, שנדרשים לאתר קצה של חוט. "מציאת תיעוד רישומים היא משימה בעייתית ביותר, מאחר שנותני שרותי מטבע אינם מפוקחים כהלכה ולא אחת, ניכיון ההמחאות נעשה באמצעות אנשי קש", הוא מסביר.

"יש לזכור", מוסיף סמו, "שהחוק אינו אוסר לתרום כסף לגוף כזה או אחר, גם כשמדובר במתמודד לבחירות. לפיכך, על צוות החקירה להוכיח, שהתרומה ניתנה כתוצאה מטובת הנאה. לצורך כך, על החוקרים למצוא ראיות המוכיחות כי הכספים שנתרמו לאותו אדם - לא היו נתרמים בסיטואציה אחרת, דבר היכול לחזק את החשד לשוחד".

עוד מציין סמו, כי כפי שקורה פעמים רבות בחקירות שוחד - החוקרים יוצאים מנקודת הנחה כי החשוד לא ימסור פרטים שיפלילו אותו ולכן יש צורך באיסוף ראיות פוזיטיביות. "כך, למשל, אם החוקרים בפרשיית הולילנד יגלו כי יזמי הולילנד מעולם לא תרמו לעמותת "יד שרה" אלא בסמוך לשינוי יעוד הקרקע - אזי הדבר יחזק את טענת השוחד. כך גם, אם יגלו החוקרים כל מיני חשבונות בנק הקושרים את אורי לופליאנסקי ליזמי הפרוייקט", הוא מסביר.

תפקידו של עד המדינה

סמו מציין כי המשטרה עושה מאמצים רבים למצוא רישומים כלשהם – מעין "הנהלת חשבונות פנימית" - המעידה על הקשר בין הצדדים, אולם לרוב, העובדה שאין נתיב מזומנים או הוכחה פוזיטיבית כי מקבל השוחד אכן קיבל תשלום מקשה על הוכחת מרכיב קבלת הכסף - שהינו אחד מיסודות העבירה.

משום כך המשטרה נדרשת לדבריו, לגייס עד מדינה שיסלול בפני החוקרים את הגישה לחשבונות הבנק "הסודיים", להסכמים השונים. סמו מסביר כי תפקיד נוסף של עד המדינה  הוא לסייע לחוקרים לצייר דפוס פעולה של מקבל השוחד ונותן השוחד, דוגמת בתי מלון שבהם נערכו מפגשים, ארועים שהפגישו את כולם יחד וכדומה.

"כך למשל, בנושא מוני פנאן ז"ל - כולם חיפשו את "הספר" שבו מופיעים לכאורה כל אותם רשימות של שחקנים, שופטים מאמנים וכדומה אשר השקיעו כספים אצל מוני", מדגים סמו.

אלמנט נוסף שמסבך לדברי סמו את החקירה הוא העובדה, שלא אחת ניתן השוחד לא בכסף כי אם בדבר מה בעל ערך כספי. "כך למשל , בפרשיית עו"ד וינרוט – שוקי ויטה. עו"ד וינרוט נתן לכאורה, שירותים משפטיים לויטה תמורת שכר טרחה נמוך ובעבור זאת, ויטה העניק הקלות מס ללקוחותיו של עו"ד ויינרוט.

"גם בפרשה זו, ייתכן שישנה כאן עברת שוחד, אך על החוקרים היה להוכיח כי שכר הטרחה הנמוך שדרש עו"ד ויינרוט הוא אכן שוחד. בהנחה שנמצא כי היסוד העובדתי מוצק, יש עדיין צורך להוכיח יסוד נפשי שאומר כי המקבל והמוסר ידעו כי הם מבצעים עבירת שוחד".

באשר לחשדות נגד דני דנקנר מציין סמו, כי לא ברור עדיין האם עברו כספים מיד ליד והאם הובטחה למי מראשי המינהל דירה עתידית לאחד הילדים, לאיש קש מטעמם וכדומה. "בפרשיית זו על המשטרה יהיה להוכיח, כי אכן ישנו יסוד עובדתי ונפשי לעבירת השוחד", הוא מסביר.

דחוח מציין כי מבחינת ניתוח העבירה, עבירת השוחד היא עבירה התנהגותית, כלומר שאין צורך בקבלת משהו פיזי (מוחשי) לידיים, כדי שעבירת השוחד תחול על עובד הציבור. "הרציונאל שעומד מאחורי עבירת השוחד הוא רצון ליצור מנהל תקין. עובדי הציבור מחזיקים בידיהם כוח רב ויש בכוחם להשפיע על מהלכים שונים בציבוריות הישראלית. המחוקק יצר הגדרה מאוד רחבה לעבירה על מנת שזו תיצור הרתעה בקרב אנשי הציבור", הוא מסביר. 

הקשר בין שוחד להלבנת הון

דחוח מסביר כי הלבנת הון היא פעולה פיננסית, שמטרתה הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה. לדבריו, בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בפעילות פלילית (כגון שוחד), לכסף שאינו מעורר חשד. עקב כך, הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית.

סמו מציין, כי בחוק איסור הלבנת הון מופיעות עבירות רבות אחרות, שמי שעובר עליהן נחשב כעובר גם על עבירת איסור הלבנת הון. בין העברות הללו נמנים שוחד, הימורים, זנות, רצח, עבירות על חוק ניירות ערך ועוד.

סמו מוסיף, כי במקרה של פרשת דנקנר - על החוקרים יהיה למצוא מה "השוחד" שניתן לראשי המינהל, כלומר, מה הובטח להם או מה קיבלו בתמורה לכך שישנו את ייעוד הקרקע.

"למיטב ידיעתנו, כספיו של דנקנר הינם כשרים והושגו על פי חוק, אולם ברגע שכספים אלו משמשים לביצוע עבירה פלילית - שוחד, ומרמה והפרת אמונים, אזי הכסף נצבע בשחור והוא אינו כשר עוד. כאן בעצם נקשרת הפעולה שבוצעה להלבנת הון, עשיית הון דרך עבירות פליליות.