ליצמן החליט: בריאות הנפש - לקופות החולים
סגן שר הבריאות הודיע היום: תחום בריאות הנפש יעבור לאחריותן של קופות החולים, והן שיעניקו טיפול נפשי לזקוקים לו. ליצמן: "מערכת בריאות הנפש בקטסטרופה. אשפר גם את התנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים"
האם הרפורמה הכל כך דרושה במערכת בריאות הנפש נכנסת להילוך מהיר? 15 שנים לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, צפוי תחום בריאות הנפש לקבל יחס דומה לבריאות הגוף - ולהיות מטופל במסגרת קופות החולים. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודיע היום (ה') כי יחיל דין רציפות על הצעת החוק בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. המהלך אושר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה ונדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
במסגרת הרפורמה, יקבלו קופות החולים סכום של כ-400 מיליון שקלים לצורך פיתוח שירותי בריאות נפש. המהלך נוגע לטיפולים הניתנים במרפאות הקהילה, וליצמן ציין שיעמוד על כך שיינתן סל שיקום לנפגעי הנפש בהיקף מספק.
במסגרת הרפורמה, יוכלו אנשים יוכלו לקבל התחייבות (טופס 17) לטיפול נפשי דרך קופות החולים שלהם. כמו כן, הבטיח סגן השר: "לא נסגור מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש בלי פתרון ראוי".
"יש קטסטרופה במערכת בריאות הנפש"
"אין שום סיבה שמערכת בריאות הנפש תהיה שונה מבריאות הגוף", אמר ליצמן לראשי מערכת הבריאות בכנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות.
"זה לא סוד שהתנגדתי בעבר בתוקף לתוכנית, לא אסתיר מכם", המשיך ליצמן, "יש לי עדיין חששות. מה שהיה עד היום היה לא טוב. מצב אי הוודאות הוא מצב
של כאוס. יש קטסטרופה במערכת בריאות הנפש. בביקורי הפתע שעשתי בבתי החולים הפסיכיאטריים המצב היה נורא ואיום. בבית חולים אחד נכנסתי למטבח וכמעט התעלפתי. צריך לעשות משהו דרסטי. האלטרנטיבה היתה לבדוק את הנושא מחדש. זה היה לוקח כמה שנים ובינתיים הסבל של החולים היה נמשך".
סגן השר אמר עוד: "נקוה שזה יצליח, אין הבטחה שכן, אבל אני מוכן להכנס לזה ולעשות כל מאמץ שהדבר יצליח".
ליצמן אמר כי ישים דגש גם על שיפור התנאים בבתי החולים ובפרט במחלקות לפסיכיאטריית ילדים. כמו כן ישים דגש על טיפול בפריפריה, שבה התורים בתחום בריאות הפש ארוכים במיוחד.
עיקרי התוכנית המוצעת, כפי שעלתה לדיון במסגרת יום עיון בנושא הרפורמה בבריאות הנפש שהתקיים בשבוע שעבר, קובעת כי משרד האוצר יעביר סכום של 400 מיליון שקלים למערכת הבריאות לצורך העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. בנוסף, יוקדשו משאבים רבים לפיתוח תחום הפסיכולוגיה של הילד, יתווספו 34 מקומות התמחות ותינתן תוספת של 15 מיליון שקלים להרחבת ההתמחות בתחום זה, שם מצוקת כוח האדם קשה במיוחד. בנוסף, ייקבעו מדדי איכות לטיפול.
בהתייחסו לדברים החריפים שאמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, ד"ר רוני גמזו, נגד משרד האוצר, אמר סגן השר: "אני מגבה אותו בכל מה שהוא אומר". בנוגע למצוקת מיטות האשפוז אמר ליצמן, "יש בעיות ואי אפשר להתעלם מזה. אני מקווה שבמשא ומתן הכל יסתדר ונגיע להסכמות".
על המכשולים שעומדים בדרכה של רפורמה אחרת שהוא מעוניין לקדם, מתן טיפולי שיניים חינם לילדים, אמר ליצמן: "בג"ץ פסל טכנית את רפואת השיניים ולא את עצם לקיחת הכספים. לקח לבג"ץ חמישה חודשים להגיד שיש בעיה טכנית. אפשר היה להגיד את זה מיד ולא לחכות ואז היינו משנים את זה".
צריכים טיפול - אבל לא מקבלים
במסגרת הכנס שהתקיים בנושא בשבוע שעבר, נחשפו זמני ההמתנה בלתי סבירים במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, כפי שעלו גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון. בכנס נחשפו נתונים עדכניים של משרד הבריאות על חודש מאי האחרון, לפיהם זמן ההמתנה הממוצע לבני נוער לקבלת טיפול אישי הוא שבעה חודשים, בשוואה לכשלושה חודשים ב-2007. זמן ההמתנה לטיפול נפשי למבוגרים עמד על חודשיים.
מהנתונים שהוצגו עולה כי פחות ממחצית מהסובלים מדיכאון וחרדה חמורים פונים לטיפול ורק רבע מהם מטופלים בקרב שירותי בריאות הנפש הציבוריים.
בקרב הסובלים מדיכאון קל רק 15% מטופלים. בקרב בני הנוער המצב חמור עוד יותר ו-66% מבני הנוער הסובלים מהפרעות נפשיות לא פנו לקבלת עזרה. בקרב מי שפנה, הפניות היו בעיקר ליועץ בית הספר, למורה או לפסיכולוג בית הספר, או לרופא המשפחה או הילדים. ההערכה היא כי 17% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות נפשיות, כש-40% מהם פונים לעזרה מקצועית. 44% מהפונים טופלו בקופות החולים, 24% טופלו במגזר הפרטי, 12% טופלו על ידי גורמי בריאות הנפש, ורק 8% טופלו במרפאות הממשלתיות.
ועדה בראשות מנהל בית החולים אברבנאל ד"ר יהודה ברוך, שבחנה את נושא הרפורמה בבריאות הנפש, מצאה כי 50% מהילדים ובני הנוער ו-23% מהמבוגרים שזקוקים לטיפול נפשי, לא מקבלים אותו כיום.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בירכה היום על החלטתו של סגן השר ליצמן להעביר את האחריות לטיפול בבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, ומסרה: "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פעלה רבות לקידום הרפורמה בשנים האחרונות. כיום המצב במרפאות
של משרד הבריאות בלתי נסבל - אנשים מחכים לטיפול חודשים רבים, וכאשר מדובר בילדים אף כשנה ויותר. המרפאות מטפלות רק בכרבע מהאוכלוסייה הזקוקה לטיפול. בפריפריה אין כמעט מרפאות, כולל בערים כמו אשדוד.
הרפורמה המוצעת תאפשר לאנשים עם מוגבלות נפשית בכל הארץ לקבל טיפול במרפאות בקהילה במסגרת קופות החולים, וכך יינתן טיפול לגוף ונפש במשותף. אנו מקווים כי הטיפול בקהילה יקטין את הדעות הקדומות והסטיגמה לגבי אנשים עם מוגבלות נפשית. אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "דובר על הרפורמה בבריאות הנפש כבר בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, אך מאז היא טרם מומשה. החלטת סגן השר מהווה צעד נוסף לקידום שוויון אנשים עם מוגבלות בישראל, ומכירה סוף סוף בכך שאנשים עם מוגבלות נפשית הם חלק מהחברה הישראלית וזכאים לכל השירותים הניתנים לכולם".
לפנייה לכתב/ת 
