הקשיים של סבארו: דני ורנר מסביר למה הסתבך

"אני עכשיו בעין הסערה. כל ספק שחייבים לו סכום פעוט ביחס למחזור, פונה לתקשורת ומתלונן, והדברים יצאו מכלל פרופורציה. אני לא אומר שאין לי קשיים וחובות, אבל לא בהיקף המהומה", כך אומר דני ורנר, הבעלים של רשתות קופי בין, סבארו, ג'וסלנד ועוד, שעד לא מזמן נראה היה כי הוא הולך ומשתלט על ענף המזון המהיר בישראל, אך בחודשים האחרונים נקלע לקשיים כלכליים.

בשנות ה-60 יסד ורנר את חברת נורקייט, חברת ההסעדה הגדולה בארץ שסיפקה מזון לרוב המפעלים והחברות הגדולות בישראל, כולל בסיסי צה"ל, ולפני עשר שנים מכר את מניותיו בה (30%) ב-150 מיליון שקל. אחר-כך החל לרכוש רשתות מזון מהיר בקצב מזורז, בהן קופי בין, 50% מג'וסלנד, "סם סם" (אוכל תיאלנדי) ועוד, בנוסף ל-25% מרשת סבארו שהיו בידיו. הוא קנה גם את גן אורנים, לאחר שבעליו, יוחאי פלג, פשט את הרגל וברח, והפעיל גם את גן האירועים הבית הירוק ברמת אביב (את שניהם הוא מכר למשקיע צרפתי).

בחודשים האחרונים התגלו סדקים: ספקים מתלוננים על פיגור בתשלומים, מע"מ הטיל על סבארו עיקול בגלל חוב (שבינתיים סודר), והחברה האם של סבארו מארה"ב מאיימת לתבוע אותה על הקפאת תשלום תמלוגי הזכיינות. נגד רשת ג'וסלנד הוגשה תביעה בסך 80 אלף שקל בגין ציוד שסופק ולא שולם עליו.

בנוסף, בשבוע שעבר הגישה חברת טונקלרוט שבבעלות צבי טונקלרוט, שהייתה שותפה בקופי בין, לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה בסך 956 אלף שקל נגד ורנר וחברת סיטי פוד ניהול רשתות מזון שבבעלותו, המחזיקה בקופי בין. טונקלרוט טוענת, באמצעות עו"ד טל בננסון, שהלוואה בסך 950 אלף שקל שהזרימה לקופי בין לא הוחזרה.

בתביעה נטען עוד ש"ורנר פועל באינטנסיביות לחיסול כל עסקיו ומכירת רכושו. הנתבע אף מכר לפני שבוע את בית מגוריו ולא ידוע היכן תמורת המכר", וכי ב-30 במאי 2010 הוגדר חשבונה של החברה כמוגבל בבנק ישראל עד לחודש מאי 2011.

גם בשנות השיא שלו, כשהנפיק את נורקייט בבורסה והעסיק 3,000 עובדים, וכשמכר אותה ברווח אדיר ב-1999, ורנר לא התראיין מעולם. עכשיו, בגיל 65, בפעם הראשונה בחייו, הוא יוצא מהבונקר כדי להסביר מה קורה בעסקיו.

"מי שמוציא אותי משיווי משקל זה טונקלרוט והתביעה שלו נגדי", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "הוא נכנס כשותף בקופי בין והיה אמור להזרים 2 מיליון שקל. אחרי חודשיים החליט לצאת ודרש חזרה את הכסף שהזרים, בינתיים 950 אלף שקל, וצ'קים למשמרת על יתרת הסכום. עכשיו הוא דורש את הכסף מיידית. אלא שלפי הסכם השותפות אני אמור להחזיר את ההלוואה ב-60 תשלומים החל מ-1 ביוני".

בתביעה נאמר שהוא לא מצליח לקבל את הצ'קים למשמרת. אולי כי השתמשתם בהם כביטחונות לקבלת אשראי בבנק?

"הצ'קים מופקדים בבנק, שמסרב לשחרר אותם למרות שתאריך פירעונם עבר, כך שאין לטונקלרוט סיבה לדאוג שנעשה בהם שימוש".

ומה עם הבית בסביון?

"מכרתי אותו לפני שנה לזוג מאנגליה, שרק עכשיו סיימו את העברתו בטאבו. זה לא קשור לקשיים. הבית משתרע על חמישה דונם, עם בריכת שחייה, מגרש טניס ומאות מטרים פנויים. זה היה גדול עלינו ויקר. אני גר כבר שנה בשתי דירות גג מחוברות בפרויקט אנדרומדה ביפו, שרשומות על שם הבן ערן".

קשיים בעסקים באירופה

איך בעצם הסתבכת למרות הניסיון שלך בתחום?

"חשבתי שהיתרון הגדול שלי הוא ההבנה בתחום המזון המהיר. לצערי, זה לא הוכיח עצמו. מסתבר שזה שאני יודע למכור אוכל למטוסים ולמפעלים עדיין לא אומר שאני יודע למכור פלאפל בדוכן או פיצה. מזון מהיר זה תחום מתעתע שדורש הרבה התמחות.

"הקשיים שעברתי בשנתיים האחרונות הם לא רק בגלל עסקי המזון: אני שותף ב-25% יחד עם אנשי עסקים ישראלים בעסקה שבה רכשנו לפני המשבר רשת של מלונות בבלגיה. יש לנו מלונות 4-3 כוכבים, כולל מלון במיקום מרכזי בבריסל, בגראנד פאלאס, והשקעות בנדל"ן בריגה (לטביה) ובהונגריה. בנוסף, אני שותף במיזם רפואי באוקראינה. עברו עלינו שנתיים קשות בעסקי הנדל"ן והמלונאות, שהשקענו בהם עשרות מיליוני שקלים". 

מה התפספס בחזון שלך בנושא המזון המהיר?

"היה לי חזון לרכוש עסקי מזון מהיר ולכנס אותם תחת מטרייה ניהולית אחת, וגיליתי שזה לא ממש אפשרי כאשר בכל עסק יש לך שותפים אחרים שהדעות שלהם שונות. לא הצלחנו ליצור אינטגרציה עם כל היחידות, ולכן אנחנו עכשיו מפרקים את החבילה. בקופי בין חתמנו ממש עכשיו על הסכם לפיו השותפים שלי, דני הרשקוביץ וטל פוקלר, מוכרים את חלקם לחברת 'שיוביץ ודור מוצרים פיננסיים,' שמתמחה ברכישת עסקים בקשיים. זאת לאחר שהמו"מ עם אבולעפיה מיפו להיכנס בשותפות לרשת לא יצא לפועל".

לא מוכר את קופי בין

מה עם סבארו?

"בסבארו הסיפור יותר מורכב. שלושה סניפים בבעלותנו, והשאר זכיינים. הבעיה היא שלהקים סניף של סבארו עולה מאות אלפי דולרים, ולכן קשה לפתח את הרשת. האמריקנים לצערי לא רואים את הזכיין מול עיניהם, ולנו אין את המסות של האנשים שמסתובבים בסניף אמריקני ממוצע. הרשת לא רווחית, והזרמנו המון כסף במהלך השנים. עכשיו שינינו את הניהול. נחום תמיר מחליף את דני הרשקוביץ, ואנחנו במגעים עם סבארו העולמית להסדיר את היחסים ולשנות קונספט. אני מקווה שבסוף נגיע איתם להבנה. עיכבנו את תשלומי התמלוגים כי לא קיבלנו תמיכה מהם".

אולי הבעיה היא שקניתם עסקים מפסידים? קופי בין לא נחשב הצלחה בישראל.

"אני מאמין בקופי בין ומסרב למכור את חלקי. זה עסק נחמד שעוד יתפתח, ואני מקווה שעכשיו, כשנכנסו שותפים חדשים שיזרימו כסף, הכל ייפתר. הבעיה היא שקיבלנו רשת שלא נוהלה, עם בעיות הרבה יותר גדולות ממה שידענו: מחזורים נמוכים ודמי שכירות גבוהים שלא ייאמנו".

זה עדיין לא מצדיק פיגורים בתשלומים לספקים.

"נוצר מצב לא נוח עם הספקים בחברת מורג (חברה שבה ורנר שותף ב-50%, המפעילה מקומות הסעדה בפארקי מים ובמקומות ציבוריים – נ"ז), כי כשהבנק עוצר אשראי צריך להסתדר גם קצת על חשבון הספקים. אני עובד איתם 15 שנה ואני מצפה להבנה.

"לספקים אין מה לדאוג. שווי הרכוש שלי עולה פי כמה על החובות. חברת מורג מגלגלת 50 מיליון שקל לשנה, ואין לה כמעט הלוואות בנקאיות. אבל כשמתפרסם שיש לה חובות לספקים בסך 5 מיליון שקל, כולם מזדעזעים. זה הרי כלום ביחס למחזור, זה אשראי שוטף נורמלי. מורג היא חברה עונתית שפועלת רק בקיץ. בעוד מספר ימים מתחילה רשמית העונה, הפארקים נפתחים וכל הבעיות של מורג נעלמות. אנחנו נדרשים בחורף להלוואת גישור. השנה הבנק לא נתן הלוואת גישור, והתחילו חריקות, דבר שלא יקרה שוב, ולזה אני מתחייב".

אתה מאמין שתצא מהבעיות?

"אני צריך לעבור את הסופה הקטלנית הזאת. בג'וסלנד אני שותף עם משפחת יצקאן, שיסדה את העסק, ומנהלת אותו. מגן האירועים הווילה (גן אורנים) יצאתי, כי בגלל הפרסומים אני מוצא עצמי גורם שמפריע לעסקים. אני עדיין צריך לטפל בעניין של סבארו".

הכתבה המלאה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות"