המלכה האם

צניחה חופשית

אֲנִי נִתְלֵית עַל שְׂפַת

הַתֵּבֵל הַזֹּאת

מְזַמֶּרֶת וּמְזַיֶּפֶת

מְדַבֶּרֶת בְּקוֹל רָם מִדַּי

מְחַבֶּקֶת אֶת עַצְמִי

כְּדֵי לְרַכֵּךְ אֶת חֲבָטַת הַנְּפִילָה

ג'יובאני. הנסיכה השחורה

לְתוֹךְ חָלָל עָמֹק

לְעוֹלָם לֹא בַּצּוּרָה הַזֹּאת

אוֹ בִּתְחוּשָׁה זֹאת

שֶׁל שִׁיבָה אַרְצָה

דֶּרֶךְ חוֹר שָׁחוֹר

מְאַבֶּדֶת עוֹר אֵיבָרִים

חֶלְקֵי-גוּף פְּנִימִיִּים

צוֹרֶבֶת

אֶת נִשְׁמָתִי הָעֵירוֹמָה

בַּגַּלַכְּסִיָּה הַסְּמוּכָה

עִם מַהוּתִי שֶׁלִּי וְלֹא יוֹתֵר

מְחַבֶּקֶת אֶת עַצְמִי

בְּעוֹדִי

גם אתה באת

בָּאתִי לֶהָמוֹן לְחַפֵּשׂ יְדִידִים

בָּאתִי לֶהָמוֹן לְחַפֵּשׂ אַהֲבָה

בָּאתִי לֶהָמוֹן לְמַעַן הֲבָנָה

בָּאתִי לֶהָמוֹן לִצְחֹק

אַתָּה חָלַקְתָּ עִמִּי בְּאָשְׁרִי

הָלַכְתִּי מֵהֶהָמוֹן לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי

הָלַכְתִּי מֵהֶהָמוֹן וְלֹא אָשׁוּב לְעוֹלָם

כשאמות

כְּשֶׁאָמוּת אֲנִי תִּקְוָה שֶׁאִישׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהִכְאִיבוּ לִי אֵי פַּעַם לֹא יְמָרֵר בְּבֶכִי

וְאִם יִבְכּוּ אִנִי תִּקְוָה שֶׁעֵינֵיהֶם תִּפֹּלְנָה מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן

וּמִילְיוֹן תּוֹלָעִים שֶׁהִרְכִּיבוּ אֶת מֹחוֹתֵיהֶם

יִזְחֲלוּ מֵהַחוֹרִים הָרֵיקִים וְיִזְלְלוּ אֶת הַבָּשָׂר

שֶׁכִּסָּה אֶת הָרֶשַׁע שֶׁהִתְחֲזָה לְאָדָם

שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי נסִּיתִי

לֶאֱהֹב

שירה

שִׁירָה הִיא תְּנוּעָה חִנָּנִית

כְּעֹפֶר אַיָּלִים

עֲנוּגָה כְּטִפַּת תֵּה

חֲזָקָה כְּעַיִן

הַמּוֹצֵאת שַׁלְוָה בְּחֶדֶר מָלֵא אֲנָשִׁים

אֲנַחְנוּ הַמְשׁוֹרְרִים נוֹטִים לַחֲשֹׁב

שֶׁמִּלּוֹתֵינוּ אֵינָן אֶלָּא זָהָב

אַף כִּי הָרֶגֶשׁ דּוֹבֵר בְּקוֹל

רָם מִכְּדֵי שֶׁיֻּגְדַּר

כִּשְׁתִיקָה

יֵשׁ וּלְאַחַר חָצוֹת אוֹ מַמָּשׁ בְּטֶרֶם

שַׁחַר

אֲנוּ יוֹשְׁבִים וּמְכוֹנַת כְּתִיבָה תַּחַת יָדֵינוּ

מוֹשְׁכִים אֶת הַבְּדֳידוּת וּמִתְעַטְּפִים בָּהּ

שׁוֹכְחִים אֶת אֲהוּבֵינוּ אוֹ יְלָדֵינוּ

הַיְּשֵׁנִים

בְּהִתְנַכְּרֵנוּ לַזְּהִירוּת הַיְּגֵעָה

שֶׁל הֶגְיוֹנֵנוּ שֶׁלָּנוּ

כְּדֵי לְחַבֵּר שִׁיר

שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מֵבִין

וּמֵעוֹדוֹ אֵינוֹ אוֹמֶר "אֱהֹב אוֹתִי" שֶׁכֵּן מְשׁוֹרְרִים

שׁרוּיִים מִחוּץ לַאַהֲבָה

מֵעוֹדוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר "קַבֵּל אוֹתִי" שֶׁכֵּן שִׁירִים אֵינָם מְבַקְּשִׁים

לְהִתְקַבֵּל אֶלָּא שׁוֹחֲרִים מַחֲלֹקֶת

רַק זֹאת יֹאמַר "הִנְּנִי" וּמִשּׁוּם כָּךְ

אֲנִי נְאוֹתָה לְכָךְ שֶׁגַּם אַתָּה

מוּכָלָה בִּמְאֻזָּן

בֵּין מַחֲשַׁבְתּוֹ

שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר וּבֵין אָזְנוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא

אִם אֵינוֹ מְזַמֵּר הִפָּטֵר מֵהָאֹזֶן

כִּי שִׁירָה הִיא זֶמֶר

אִם אֵינוֹ מְעַנֵּג הִפָּטֵר

מֵהַלֵּב כִּי שִׁירָה הִיא שִׂמְחָה

אִם אֵינוֹ מְסַפֵּק מֵידַע אֱטֹם

אֶת הַמֹּחַ כִּי גָּוַע וָמֵת

אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁעוֹת לַמֶּסֶר הַעַקְשָׁן

שֶׁהַחַיִּים יְקָרִים

הַעֲטוּפִים בִּבְדִידוּתֵנוּ

מְנַסִּים לוֹמַר

מנהגים

לֹא כָּתַבְתִּי שִׁיר זְמַן כֹּה רַב

שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁשָּכַחְתִּי כֵּיצַד

אֶלָּא אִם כֵּן כְּתִיבַת שִׁיר

הִיא כְּמוֹ רְכִיבָה עַל אוֹפָנַיִם

אוֹ שְׂחִיָּה נֶגֶד הַזֶּרֶם

אוֹ לֶאֱהֹב אוֹתְךָ

אוּלַי זֶה מִנְהָג שֶׁאִם נִרְכַּשׁ פַּעַם

שׁוּב אִינוֹ נָגוֹז

כַּמּוּבָן אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי

אַךְ לִהְיוֹת אֲהוּבָה כַּמּוּבָן

זֶה לֹא כְּמוֹ לִהְיוֹת אֲהוּבָה מִפְּנֵי

אוֹ לִהְיוֹת אֲהוּבָה עַל אַף

אוֹ לִהְיוֹת אֲהוּבָה

אֲנִי מַרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ בּוֹדְדָה

וּמַדּוּעַ אֲנִי תָּמִיד מִתְעוֹרֶרֶת לְבַד

וּמַדּוּעַ אֲנִי מְתַרְגֶּלֶת

שֶׁאֵינְךָ קַיָּם בִּשְׁבִילִי לְאָהָבְךָ

מֵעוֹלָם לֹא אֲהַבְתִּיךָ בְּצוּרָה כָּזֹאת

גשם הוא זרע אל הים היורד (צילום: רויטרס)

ניקי-רוזה

זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת הֵם

תָּמִיד מַעֲמָסָה אִם אַתְּ שְׁחוֹרָה

תָּמִיד תִּזְכְּרִי דְּבָרִים כְּגוֹן

חַיִּים בְּווּדְלוֹאְן בְלִי שֵׁרוּתִים בַּבַּיִת

ואם יֵצֵא לָךְ שֵׁם אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה

שֶׁיָּדַעְתְּ מִפְּנֵי שֶׁאִמֵּךְ הָיְתָה

שַׁיֶּכֶת רַק לָךְ וְכָמָּה נֶהֱנֵית מִמַּגַּע

הַמַּיִם כְּשֶׁטָּבַלְתְּ בְּאַחַת מֵאוֹתָן

גִּיגִיּוֹת גְּדוֹלוֹת

בַּרְבֶּקְיוּ וְאֵיכְשֶׁהוּ כְּשֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת

עַל הַבַּיִת

מֵעוֹלָם אֵינָם תּוֹפְסִים כָּמָּה הֵיטַבְתְּ לְהָבִין

אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם כְּשֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הִשְׁתַּתְּפָה בַּפְּגִישׁוֹת

זוֹכֶרֶת אֵין הַבִּיּוֹגְרָפִים שֶׁלָּךְ מְבִינִים

מֵעוֹדָם אֶת יִסּוּרֵי אָבִיךְ בְּמָכְרוֹ

אֶת מְנָיוֹתָיו כְּשֶׁעוֹד

חֲלוֹם הִכְזִיב

הָעֹנִי מַטְרִיד אוֹתָךְ

וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְבּוּ לְהִתְכַּתֵּשׁ

לֹא שְׁתִיַּת אָבִיךְ לְשָׁכְרָה

מְשַׁנָּה כְּהוּא זֶה אֶלָּא רַק

וְלַאֲחוֹתֵךְ יֵשׁ יְמֵי הֻלֶּדֶת שְׂמֵחִים

וְחַגֵּי מוֹלָד טוֹבִים מְאֹד וַאֲנִי

בֶּאֱמֶת מְקַוָּה שֶׁלְּשׁוּם אָדָם לָבָן לֹא

תִּהְיֶה סִבָּה לִכְתֹּב עָלַי

מִשּׁוּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵבִינוּ הַלְּבָנִים

אֶל נָכוֹן יְדַבְּרוּ עַל יַלְדוּתִי הַקָּשָׁה

וְלֹא יָבִינוּ לְעוֹלָם

שֶׁכָּל הַזְּמַן הֲיִיתִי בְּהֶחְלֵט מְאֻשֶּׁרֶת

גשם

גֶּשֶׁם הוּא

זֶרע אֱלֹהִים הַיּוֹרֵד

לְתוֹךְ הָאִשָָּׁה

הַנְּכוֹנָה לְקַבְּלוֹ אֵיךְ לְבַלּוֹת

אַחֶרֶת יוֹם גָּשׁוּם

זוּלַת אִתְּךָ

בְּחִפּוּשׂ שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים

וְגוּפִים שְׁמַיְמִיִּים

אֵיךְ לְבַלּוֹת אַחֶרֶת

יוֹם גָּשׁוּם

זוּלַת אִתְּךָ

שיר יְדִידוּת

אֵינֶנּוּ נֶאֱהָבִים

בִּגְלַל הָאַהֲבָה

שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים

אֶלָּא בִּגְלַל הָאַהֲבָה

שֶׁיֵּשׁ לָנוּ

בִּגְלַל הַצְּחוֹקִים

שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַזְבְּזִים

אֶלָּא בִּגְלַל הַדְּמָעוֹת

שֶׁאֲנוּ חוֹסְכִים

בִּגְלַל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁאֲנוּ חוֹלְקִים

אֶלָּא בִּגְלַל הַמִּלִּים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יְהֵא עֲלֵינוּ

לוֹמַר

בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים

אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ

בְּיַחַד

אינני בודדה

אֵינֶנִּי בּוֹדְדָה

כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה לְגַמְרֵי לְבַד

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת

אַךְ אֳנִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה

אֵינֶנִּי בּוֹכָה אוֹ מַשֶּׁהוּ מֵעֵין זֶה

מִטָּה גְּדוֹלָה לְהִתְגַּלְגֵּל בָּהּ

סָבִיב-סָבִיב וְשֶׁפַע מֶרְחָב

וְאֵינֶנִּי חוֹלֶמֶת

חֲלוֹמוֹת רָעִים כְּשֵׁם שֶׁהֲיִיתִי רְגִילָה

לַחֲלֹם שֶׁאַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי

לֹא עוֹד

אֵינֶנִּי חוֹלֶמֶת

וְלֹא מְשַׁנֶּה

מָה אַתָּה חוֹשֵׁב

אֵינֶנִּי בּוֹדְדָה

כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה

לְגַמְרֵי לְבַד

האוצר של אופרה וינפרי

"האקדמיה של המשוררים האמריקאים" רושמת לזכותה הישגים רבים במה שנוגע לטיפוח התודעה הפיוטית בארץ שאיננה חשודה בחיבה יתרה לשירה. בין השאר אנו חבים לה תודה על שחקרה ומצאה מיהם חמישה עשר המשוררים הפופולריים ביותר בארה"ב.

לראשון בהם, בילי קולינס, כבר הקדשתי טור. עכשיו הגיע תורה של מס 2: יולנדה קורניליה ניקי ג'יובאני (היא משתמשת בשם המקוצר ניקי ג'יובאני) שעוד בשלב מוקדם של הקריירה הספרותית שלה זכתה בכינוי "נסיכת השירה השחורה".

אם נשפוט על-פי מספר ומגוון הכיבודים, הן על-ידי לבנים והן על-ידי שחורים, שהורעפו עליה במרוצת יותר משלושים שנות פירסומים והרצאות, הגברת ג'יובאני כבר מזמן ראוייה לתואר "מלכת השירה השחורה". שמה הולך לפניה גם מחוץ לגבולות ארה"ב.

היא עצמה גאה בארבע הגדרות: "אמריקאית שחורה, בת, אם, פרופסור לספרות", אך למען ההגינות נציין שרואים בה גם "אוצר לאומי" ואופרה וינפרי מונה אותה בין "25 האגדות החיות" שלה. כל זה לא גרע לא ממסירותה למאבק בעד שיוויון זכויות למיעוט האפרו-אמריקאי ולא מנחישות החלטתה לבטא את האמת כשם שהיא רואה אותה.

ניקי ג'יובאני נולדה ב-7 ביוני 1943 בנוקסוויל שבמדינת טנסי בדרום ארה"ב וגדלה בלינקולן הייטס, פרבר שחור של סינסינטי שבמדינת אוהיו בצפון. את התואר הראשון קיבלה מאוניברסיטת פיסק השחורה והמשיכה בלימודיה באוניברסיטאות פנסילבניה וקולומביה הלבנות.

ספר שיריה הראשון, "הרגשה שחורה דיבור שחור", ראה אור ב-1968 ושנה אחרי כן הופיע הספר השני. מאז פירסמה כשלושים קובצי שירים למבוגרים ולילדים שהוציאו לה שם ברחבי הארץ והנחילו לה פרסים נחשבים. האוטוביוגרפיה שלה, "מזל תאומים", היתה מועמדת ל"פרס הספר הלאומי".

הצלחה גדולה נחלו גם ההקלטות של שיריה בקריאתה שלה, וביחוד אלה על רקע מוזיקת הַגּוֹסְפֶּל. מדען המעריץ את יצירתה אפילו קרא על שמה סוג של עטלפים שגילה. כיום היא משמשת פרופסור לספרות בטכניון שבעיר בְּלֶקְסְבֶּרְג אשר במדינת וירג'יניה. חשוב להזכיר שהיא גם חלתה בסרטן ריאות - ובניתוח כרתו אחת מריאותיה - ולחמה בו בגבורה, מה שתרם לאהדה הרחבה כלפיה. אגב, ג'יובאני היא אם חד-הורית. היא איננה מאמינה במוסד הנישואין.

אז מה מעניק לשירת ניקי ג'יובאני את כוח המשיכה שלה? נדמה לי שבראש וראשונה פשטותה, והַכֵּנוּת שבה היא מבטאת את ההיבט האינטימי של חייה כמו את ההווייה החברתית והפוליטית המקיפה אותה. יפה אמרה היא עצמה: "אם אינך מבינה את עצמך, אינך מבינה כל אדם אחר".