ההסדר עם אפרתי: חסד עם הקורבן או הנאשם?
האם הפרקליטות צדקה או שגתה כשהגיעה להסדר טיעון עם מאבטח הרמטכ"ל? האם הוויתור על הנסיבות המחמירות היא החלטה מושכלת שמוותרת על עיקרון משפטי לטובת הקורבן? משפטנים ומסייעות לנפגעות תקיפה מינית שוחחו עם ynet
האם הסדר טיעון בעבירות מין היא החלטה טובה שחוסכת עבור הקורבנות את עינוי העדות, או שהיא עושה חסד עם הנאשם ומונעת צדק? הסדר הטיעון שהושג הבוקר (יום ג') בפרשת התקיפה המינית שביצע מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, הציתה את הדיון הציבורי בנושא.
במסגרת הסדר הטיעון הודה אפרתי בנסיון מעשה סדום ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. לפיכך, עדות המתלוננת, שהייתה אמורה להינתן הבוקר, בוטלה.
בתמורה, נמחק סעיף הניסיון למעשה אונס מכתב האישום, אך נותר סעיף אחר של נסיון למעשה סדום - אך ללא נסיבות מחמירות, כפי שהופיע בכתב האישום המקורי. הסעיף שנותר (כמו הסעיף שנמחק) נושא עונש מאסר מקסימלי של 16 שנה. לו היה נותר סעיף הנסיבות המחמירות, היה העונש יכול להגיע ל-20 שנה.
ל-ynet נודע כי כמה ארגוני נשים מתכוונים לפנות לשר המשפטים במחאה על המדיניות המונהגת כלפי נשים נפגעות תקיפה מינית. אחת הפעילות, דורית אברמוביץ', אמרה כי "זוהי תוצאה מצטברת של היחס לנפגעות רבות. במקום להושיט את ידה, הפרקליטות רק פוגעת שוב בנפגעות, הן בעסקאות טיעון עם עברייני מין, הן בגרירת תיקים והן בסגירתם בטיעון להתיישנות".
פרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, סבור כי מבחינה ציבורית ומהות המשפט, התביעה אינה צריכה ללכת להסדרי טיעון מסוג זה שנחתם עם אפרתי."על פניו נראה שלא הייתה שום סיבה למדינה לנהוג כך, למעט הרצון להתחשב ולחסוך את עדות המתלוננת שזו באמת התנסות קשה מאוד. אך הרצון של הפרקליטות לחסוך את העדות לא עומדת במבחן התוצאה. להפחתה המשמעותית בעונש אין שום הצדקה משפטית".
לדברי גרוס, "לא הייתה סיבה שבית המשפט לא ירשיע את אפרתי בעבירות המקוריות, ולכן בכל הנוגע לאינטרס הציבורי - הפרקליטות שגתה. כמו שקורה במקרים רבים - ההיתלות בהסדר הטיעון נעשית כיוון שמדובר בהסדר נוח מידי. האינטרס הציבורי הוא שעבריינים יבואו על עונשם ולא להפוך את המשפט הפלילי לצדק שאפשר לסחור בו".
"לא להפוך את המשפט הפלילי לצדק שאפשר לסחור בו" (צילום: ירון ברנר)
מנגד סבור עו"ד ששי גז כי ההסדר עם אפרתי היה צעד נבון, כיוון שאם האחרון היה טוען למעשה מגונה בלבד - התביעה היתה נכנסת לבעיה בשלב ההוכחות. "אני לא חושב שאפשר היה להוכיח בוודאות יותר ממה שהוסכם. התביעה אומנם החליפה את האישום מניסיון לאונס בניסיון למעשה סדום - אך בבסיס זהו אותו עניין". לטענת גז, המדינה לא ויתרה על שום דבר בכל הקשור לפסק הדין. "הם שקלו מה הסדר הטיעון חוסך מהקורבן, ומה יכול לקרות אם היא לא תוותר". ההבדל בין מעשה סדום לאינוס הוא קל וגם ההבדל בענישה אינו משמעותי".
סגן נשיא בית משפט השלום לשעבר, השופט בדימוס שלי טימן, סבור כי הואיל ומדובר במשפט מתוקשר - ספק אם התארכות ההליכים מצדיקים התעקשות על הנסיבות המחמירות. "המשפט מסתיים כעת עם תוצאה כמעט שוות ערך. אני מסכים שזה מצטייר לא טוב בעיני הציבור ובעיני אלה שמטפלות בקורבנות - וחבל שכך. לעתים לא כדאי להתעקש על עקרון".
כל אחד ייתלה באלכוהול?
ואכן, בארגון הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מוטרדים מההחלטה. היועצת המשפטית, ענבר יחזקאלי-בלילוס, אמרה ל-ynet כי "העובדה שנפגעות קוראות כזו ידיעה בחדשות גורמת להן לחוסר אמון במערכת אכיפת החוק.
כולנו עקבנו אחרי פרשת אפרתי, שהודה ולמרות זאת המדינה מגיעה להסדר טיעון. כל אנס פוטנציאלי יוכל עכשיו להאשים את אלכוהול ששתה. זה פשוט אבסורד".
מיכל מזרחי, המלווה נפגעות תקיפה מינית כבר יותר מ-20 שנה, אמרה: "זו בושה כפולה ומכופלת. מהבוקר אני מקבלת שיחות מנשים שנמצאות בשלבים שונים של ההליך והתגובות הן קשות. אני מנסה להסביר שלפעמים הסדרי טיעון זה משהו טוב, אבל התשובות שאני מקבלת בעיקר הן: 'למה המדינה עשתה את זה?' ו-'למה שומרים על מישהו שעשה כזה דבר?'".
ומה אומרת אשה שהותקפה, וגם במקרה שלה הסתיים המשפט בהסדר טיעון? "הייתי מאוימת תקופה ארוכה ולא ידעתי מה לעשות. לקח זמן עד שהחלטתי להגיש תלונה במשטרה וכל ההליך המשפטי לקח כשמונה חודשים. לא ישנתי בלילות ופחדתי להעיד בבית משפט, לכן אני יכולה להבין את המתלוננת שהיא הסכימה לעסקת טיעון. גם אני רציתי שכל זה יהיה כבר מאחורי, למרות שעכשיו, למרות העונש שהוא קיבל, אני מתחרטת שלא העזתי להעיד".
לדבריה, "עד הרגע האחרון לא ידעתי שזה יגמר בעסקת טיעון, נוכחתי באולם בכל זאת. צריך להבין, שהגעה לבית משפט זה עינוי אמיתי והלוואי והייתי מסוגלת לקום ולספר על מה שקרה. זו לא סיטואציה שזימנתי, זה משהו שנקלעתי אליו בטעות וחיי התהפכו. אני בהחלט יכולה להבין את אותה בחורה. גם היא נקלעה למצב הזה בטעות, גם החיים שלה השתנו וגם היא רוצה לסיים את הסיוט הזה כבר".
ומה לגבי עינוי העדות? כאן יש הסכמה גורפת בין כל הצדדים שמדובר בהליך קשה, המחייב את הקורבן להתייצב מול הנאשם ולתאר בפורום לא דיסקרטי את השתלשלות העניינים.
"זה עינוי להעיד בבית המשפט, זה לקח ממנו הרבה בריאות", אמרה ל-ynet רונית (שם בדוי), בת 32 מאזור הצפון שהעידה בעבר במשפט נגד גבר שתקף והטריד אותה תקופה ממושכת.
"ההליך המשפטי נמשך כשמונה חודשים, זה היה מאוד קשה בשבילי. אם לא הליווי של מתנדבת ממרכז הסיוע, אין סיכוי שהייתי עוברת את זה בעצמי. אני יכולה להבין את המלוננת בפרשת אפרתי. מערכת משפטית צריכה לעודד נפגעות לא להגיע להסדרי טיעון כי רק כך זה ירתיע את הפוגעים. מצד שני, אני מתנחמת בכך שהוא בכל זאת נעצר וקיבל עונש". בארגוני הנשים מתכוונים להגיש מחר לשר המשפטים, יעקב נאמן, עצומה נגד הסדרי הטיעון בעבירות מין.