"סיכון חסכונות הציבור להחלשת השקל: רעיון הזוי"
החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, התייחס ללהצעות שעלו בפורום קיסריה לבלימת ההתחזקות האפשרית של השקל כתוצאה מההכנסות העצומות שיניבו מרבצי הגז הטבעי, ואמר: "אחר כך יבואו אלינו ויבקשו שניתן לאותם חוסכים גם רשת ביטחון. דורשים מאיתנו לקבל אחריות לא סבירה ולקחת סיכונים"
"ההצעה לסכן את כספי החוסכים לטווח ארוך כדי להחליש את השקל היא בעיניי רעיון הזוי", אמר שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר, בשיחה עם "כלכליסט". את הדברים אמר אורן בתגובה להצעות שעלו בפורום קיסריה, לבלימת ההתחזקות האפשרית של השקל כתוצאה מההכנסות העצומות שיניבו מרבצי הגז הטבעי הגדולים שיהיו ביום מן הימים לישראל.
אמנם מרבצי גז אלה מתמצים בינתיים בהדמיית תלת־ממד, אולם משתתפי פורום קיסריה, שנערך השנה בנצרת, דנו בנושא בהרחבה. "תגליות הגז, אם יתברר שהן אכן בהיקפים גדולים, עלולות לגרום מבחינה מאקרו־כלכלית ל'מחלה הולנדית' במשק", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בנאום המרכזי של הכינוס.
"המחלה ההולנדית" היא התהליך שבו יצוא מסיבי של מגזר מסוים גורם לכניסת כמות גדולה של מטבע חוץ למדינה, ובעקבות כך גם לייסוף המטבע המקומי. ייסוף זה מקטין את כושר התחרות ופוגע בשאר ענפי היצוא. מקור השם שניתן לתופעה הוא מה שקרה בהולנד בשנות השישים, כאשר הכספים הרבים שזרמו למדינה כתוצאה מהגז הטבעי שהתגלה בים הצפוני גרמו לייסוף משמעותי של המטבע ההולנדי.
"יש כמה דרכים לטפל ב'מחלה ההולנדית'", אמר פישר בנאומו, "או על ידי הגדלת הביקוש המקומי למטבע חוץ, או באמצעות 'השיטה הנורבגית' של הקמת קרן ממשלתית שתשקיע את רוב תקבולי הגז בשוקי העולם, ותמתן בכך במידה משמעותית את הייסוף בשער השקל".
אולם במשק הישראלי מתרחשת ממילא בשנים האחרונות תופעה דומה מאוד ל"מחלה ההולנדית". את הגז הטבעי של הולנד מחליף אצלנו ענף ההיי-טק, שלדברי צוות המאקרו של פורום קיסריה, "מעסיק מספר קטן יחסית של עובדים, רובם ככולם בעלי השכלה גבוהה". לדברי חברי הצוות, "הייסוף שגורם יצוא ענף ההיי-טק פוגע בפרנסתם של בעלי השכלה נמוכה בתעשיות יצוא פחות מתקדמות ובענפי יצוא עתירי עבודה, כמו תיירות".
ההצעה שהעלה צוות המאקרו של הפורום להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל היא הקמת קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם הדולרים הגדול שמגיע לישראל.
אולם האדם שיידרש ביום מן הימים לממן את אותה קרן ממלכתית, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס. התנגדות החשב הכללי להצעות שהועלו מקטינה מאוד את סיכויי מימושן. לאחר שכינה את ההצעה להשקיע את כספי הפנסיה בחו"ל "רעיון הזוי", הוסיף: "אחר כך יבואו אלינו ויבקשו שניתן לאותם חוסכים גם רשת ביטחון. דורשים מאיתנו לקבל אחריות לא סבירה ולקחת סיכונים לא סבירים".
בדיון עצמו נשמע אורן מעט מתון יותר: "יעד העל של הכלכלה הישראלית בוודאי אינו צריך להיות שקל חלש. לא כל המשק נפגע משקל חזק ויש כלים נקודתיים לטפל ביצוא. שוק מטבע החוץ הוא שוק מורכב ומסוכן וצריך לפעול בו בזהירות ובשיקול דעת". בנייר העמדה המפורט שגיבש, מתמצת האוצר את דעתו בנושא במשפט אחד: "אין זה מתפקידו של משרד האוצר לתפוס את מקומו של בנק ישראל ולנסות להשפיע על שער החליפין בכל צורה שהיא".
לפנייה לכתב/ת 
שוקי אורן
צילום: גיל קול
מומלצים
