הממשלה אישרה את מתקן התפלה בשורק

התוכנית להקמת מתקן ההתפלה בשורק, הגדול מסוגו בעולם שעתיד לספק כ-300 מיליון קוב מים בשנה, אושרה היום (א') על ידי הממשלה.

המתקן בשורק יופעל בפועל על ידי שני מתקנים, שימוקמו במרחק של כשלושה קילומטרים מהחוף, דרומית לשפד"ן, ויפיקו כל אחד כ-150 מיליון מ"ק מים בשנה. מתקן זה מצטרך למתקני ההתפלה הקיימים באשקלון, פלמחים וחדרה. המתקן יחל לפעול, באופן הדרגתי, החל בשנת 2013. כשיפעל בשיא תפוקתו הוא יהיה מתקן ההתפלה הגדול מסוגו בעולם.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס למשבר המים בפתח ישיבת הממשלה ואמר: "יש פער של מאות מיליוני קוב שאנו זקוקים לו בשנה, ופער זה יתמלא על ידי המתקנים הללו, שייצרו 150 מיליון מ"ק מים מדי שנה - כרבע מהכמות השנתית החסרה. תחנת שאיבת מי הים תתפרש על פני כ-300 דונם ותהיה לה תשתית חשמלית מיוחדת. זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית גדולה ותוספת משמעותית לטיפול במשק המים"

ארגוני הסביבה: התפלת יתר תפגע בטבע ובבריאות 

החלטה התקבלה על רקע מחאתם המתמשכת של ארגוני הסביבה, בהם החברה להגנת הטבע ו"אדם, טבע ודין". הם מנהלים מאבק מתמשך נגד הקמת המתקן, בעיקר בשל מיקומו בשטחים בעלי ערכי טבע רגישים, אך גם בשל עמדתם העקרונית בנושא - לפיה יש לרסן את היקפי ההתפלה.

במכתב ששיגרו אנשי החברה להגנת הטבע לשרי הממשלה טרם ההצבעה, ציינו כי המתקן בשורק צפוי "ליצור חסימה קשה ברצף שטח פתוח, המחבר את שטחי הדיונות של חולות ראשון לציון אל חולות פלמחים, בשטחים של שמורת טבע מוכרזת". בחברה טוענים כי מדובר במיקום בעל השלכות אקולוגיות ונופיות חמורות, וכי ישנן חלופות אחרות למיקומו של המתקן.

אולם כאמור, לא רק שאלת המיקום מטרידה את ארגוני הסביבה. בעמותת "אדם טבע ודין", שנציגיה שיגרו גם הם מכתבים לשרי הממשלה טרם הישיבה, טוענים כי היקף ההתפלה בישראל מהווה "חשש לבריאות הציבור". 

מדענית המים בעמותה, שרית כספי-אורון, מציינת כי "למרות המלצות ארגון הבריאות העולמי, מדינת ישראל לא בדקה את ההשפעות הבריאותיות של המים המותפלים, וזאת כאשר ידוע כי מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים ומחסור במינרל זה עשוי לגרום למחלות שונות".

טענה נוספת אותה משמיעים בארגוני הסביבה היא כי ההחלטה להתפיל מים בקנה מידה נרחב עומדת בניגוד להמלצת ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את משק המים וקבעה כי יש לנהוג במדיניות מרוסנת יותר בנושא. כעת אומרים בארגון כי הם שוקלים צעדים משפטיים.

"ההתפלה אינו פתרון קסם והיא טומנת בחובה עלויות סביבתיות וכלכליות שיוטלו על הציבור. לכן, מן הראוי היה לבחון צעדים סביבתיים וזולים יותר דוגמת שיקום מקורות מים מזוהמים, חסכון ארוך טווח ושימוש חוזר בקולחין", אמרו בארגון. "על הממשלה היה להחזיר את הדיון לוועדתה לתשתיות לאומיות, ולכל הפחות להמתין לבחינת מסקנות ועדת החקירה הממלכתית למשק המים על ידי צוות המנכ"לים שמינה ראש הממשלה בעצמו - בטרם אושר מתקן ההתפלה".

שר התשתיות: משבר המים עוד לא מאחורינו

טרם אישור המתקן, שמעו השרים סקירה מצד שר התשתיות, עוזי לנדאו, אנשי רשות המים ומקורות. במהלך הסקירה אמר לנדאו כי "אנחנו עדיין נמצאים במשבר מים חמור ביותר. כמויות הגשמים מאכזבות, אנחנו נכנסים לקיץ נוסף בו המאגרים לא התמלאו די מים, והאקוויפרים הולכים ומתרוקנים".

לנדאו הפציר בשרים לתמוך בתוכניות ההתפלה שמקדם משרדו בשיתוף רשות המים ואמר כי "התוכניות שבידנו מאפשרות יציאה מהמשבר תוך שלוש שנים. אני מצפה מכל שרי הממשלה לתמוך בתכנית הפיתוח של משק המים ובמימון הנדרש, כדי להימנע משגיאות העבר".

בימים הקרובים תחל רשות המים בקמפיין המשך לקמפיין "ישראל מתייבשת". הקמפיין החדש, תחת המסר "ישראל עדיין מתייבשת, עלה כ-7 מיליון שקל ויימשך כארבעה שבועות. הוא יבקש מהציבור להמשיך ולייעל את צריכת המים, עד שמתקני ההתפלה ייכנסו לפעולה מלאה. "האתגר הגדול בקמפיין הוא להעביר את המסר שיש תקווה, שהמשבר לא יימשך לנצח, וזאת מבלי לגרום להתרופפות משמעת המים שאימצו אזרחי ישראל", אמרה עדי ויינברג,יועצת כלכלית בכירה למנהל הרשות.