ועדת החקירה: להתפיל קצת פחות; לייבא יותר

חלופות כמו ייבוא מים ממדינות אחרות, חיסכון ושמירה על מקורות המים הטבעיים מפני זיהום והשחתה עדיפים על השקעת יתר בהתפלה - כך קובע הדו"ח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, שממצאיו מתפרסמים היום (ד').

חברי הוועדה - יושב הראש, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך - מצאו שהגורמים למשבר המים הפוקד את ישראל הם מעשים ומחדלים של אישים ומערכות, שהוחמרו עקב רצף שנים שחונות.

הם מזהירים כי במשך שנים הפיקה ישראל מהמאגרים הטבעיים שלה - הכנרת והאקוויפרים - כמות גדולה מכושר המילוי החוזר שלהם, וכעת מקורות המים מצויים בסכנה של השחתה.

חברי הוועדה מותחים בדו"ח ביקורת חריפה על האוצר שעיכב במשך שנים רבות הקמה של מתקני התפלה. העיכוב הוא שגרר לדבריהם ניצול יתר של מקורות המים הטבעיים, שהידלדלו וניזוקו. מחסור המים החמור דחף את ישראל להשקעת יתר בהתפלה, כפתרון בלעדי כמעט.

חברי הוועדה מדגישים בדו"ח את חשיבות מתקני ההתפלה אך ממליצים לרסן את ההשקעה באפיק זה, ולבחון חלופות אחרות, כמו למשל יבוא מים מטורקיה או ממדינות אחרות שכבר הביעו נכונות לייצא. מלבד הנזק הסביבתי שמתלווה להתפלה, והצורך הרב באנרגיה, מציינים חברי הוועדה כי התמקדות בהתפלה תגרור גם לחץ מצד שכנותיה של ישראל לוותר על מקורות מים טבעיים.  

איפה המים שלנו?

• איך נרדמה הממשלה בשמירה על המים
• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• מומחה: הממשלה מנעה תיכנון של משק המים
• האוצר: ניהול משק המים "בזבזני ולא אחראי"
• מדוע אין מים? בן אליעזר מאשים את כולם
  

במסיבת עיתונאים בתל אביב אמר פרופ' ביין: "מקורות המים בישראל נקלעו למשבר בשל הפקת יתר. ומדוע זה קרה? כי לא רצו לקצץ במכסות לחקלאים, בין השאר מסיבות אידיאולוגיות. המדיניות בנושא הזה היתה מדיניות של הליכה על הסף. למדיניות הזו היתה תמיכה גם בקרב חלק מנציבי המים לשעבר - שגם הם חששו לפגוע בחקלאים, וראש רשות המים הנוכחי המשיך בה".

יצויין כי עמדתם של חברי הוועדה דומה לעמדה שמביעים ארגוני הסביבה מזה זמן. רק בשבוע שעבר פרסמו הארגונים דו"ח שגם הוא טען שיש לרסן את מדיניות ההתפלה של ישראל.

רשות המים: איטית ומבולבלת

הוועדה אינה מסמנת אישים או גורמים ספציפיים כאשמים במשבר המים. כבר בתחילת עבודתם הצהירו חברי הוועדה כי אין בכוונתם "לערוף ראשים". בדו"ח הסופי הם שבים וכותבים כי "אין לקבוע אחריות אישית של נושאי תפקידים בעבר ובהווה, מאחר ומדובר בעיקרו של דבר בכשלים מערכתיים, שנמשכו על פני תקופה ארוכה".

ואולם, חברי הוועדה מציינים שורה של גורמים מרכזיים האחראים למשבר, והם מסמנים בראש ובראשונה את רשות המים, את "שרי החקלאות והתשתיות לדורותיהם", ואת משרד האוצר.

רשות המים מתוארת בדו"ח כגוף שפעל באיטיות, בחוסר עקביות, בחוסר שקיפות ציבורית ובחוסר תיאום עם משרדי הממשלה השונים. חברי הוועדה מציינים כי לא רק שהרשות לא התריעה על המשבר בזמן, היא גם לא מנעה הפקת יתר של מים מהמקורות הטבעיים, וגם זרעה בלבול בקרב הציבור בכל הנוגע לצעדי החיסכון השונים - ובכללם היטל הבצורת וחלוקת החסכמים.

האוצר עיכב; השרים דאגו לעצמם

חברי הוועדה מציינים עוד, כי למרות שהמשבר היה ידוע מזה תקופה ארוכה, שרי הממשלה לדורותיהם לא עודדו מדיניות של חיסכון בצריכה, ובמקום לדאוג למשק המים דאגו לאינטרסים של משרדיהם, ובעיקר לצרכי החקלאים.

אחת הבעיות המרכזיות מפניהן מתריע הדו"ח היא העובדה שמשק המים בישראל לא מנוהל באופן אסטרטגי, ונעדר ראייה ארוכת טווח לגבי ניהול המשאב היקר. חברי הוועדה כותבים כי בהיעדר ראייה שכזו, אימצו ממשלות ישראל "מדיניות של הליכה על הסף". כך למשל, חרף הצורך הבוער בתוכנית אב למשק המים, עד היום טרם גובשה תוכנית כזו. 

המדיניות בכל הקשור למשק המים, כפי שהיא עולה מהדו"ח, מתאפיינת בחוסר עקביות, במכרזים שהתעכבו והחלטות ממשלה שלא יושמו. כך למשל, מציינים בדו"ח כיצד עיכב משרד האוצר את תוכניות ההתפלה בטענה שיש למצות קודם כל אמצעי אחר כגון חיסכון וניצול מי קולחין - אך לא דאג להקצות את המשאבים הדרושים לכך. רק לאחר שנים הבינה הממשלה שיש להיכנס לעידן ההתפלה ועדיין, ההחלטות בתחום זה שונו מפעם לפעם. 

ומה הלאה? איכות המים תיפגע והמשבר יימשך

לצד שורת הליקויים והמחדלים הממשלתיים והמקצועיים, מתריעים חברי ועדת החקירה מפני פגיעה צפויה באיכות מי השתייה בישראל, בשל מצבו של אקוויפר החוף אשר "בחלקו הגדול מספק מים המצויים בגבול תקני איכות המים", לדבריהם. יצויין כי הדבר עומד בניגוד להודעת חברת מקורות מהשבוע, ולפיה חל לאחרונה שיפור באיכות מי השתיה בישראל, שאף איפשר לחברה להפחית את ריכוזי חיטוי המים בכלור.

חבר הוועדה מתייחסים בדו"ח גם לאפיקים שונים של חיסכון במים, וגם להיבטים הקשורים לעלייה בתעריפי המים ולהיטל הבצורת. הם מביעים תמיכה בצעדים אלה, שמטרתם לשקף את העלות האמיתית של המים ולעודד חיסכון בצריכה, לדעתם.

רשות המים: עד 2013 יסתיים משבר המים

בתגובה לממצאי הוועדה מסרה רשות המים כי "עד 2013 יסתיים המשבר, ולא יהיה מחסור מים בישראל". לדברי הרשות, היא מצויה בעיצומם של מהלכים אינטנסיביים להבראת משק המים והוצאתו מהמשבר העמוק.

בין היתר ציינו ברשות כי התפלה תספק כבר השנה יותר מ-300 מיליון קוב מים מותפלים, שהם מרבית הצריכה הביתית והעירונית. הם ציינו גם את קמפיין "ישראל מתייבשת" שהביא לחיסכון של כ-25 אחוז בצריכת המים בישראל, ואת היטל הבצורת וצמצום הקצאות המים לחקלאים.

ממשרד האוצר נמסר: אם וככול שנעשו בעבר משגים בנוגע לניהול משק המים על ידי גורמי הממשלה השונים, הרי שבשנים האחרונות פועל משרד האוצר במשנה מרץ על מנת לקדם פרויקטים רבים... לרבות שינויים מבניים ובהם הקמת רשות המים, הקמת תאגידי מים וביוב והאצת הקמתם של מתקני ההתפלה.

בזכות פעילות זו, פועלים כיום בישראל שלושה מתקני התפלה... עד שנת 2014 יפעלו בישראל שישה מתקני התפלה אשר יספקו כ-600 מליון קוב לשנה המהווים כ-90 אחוז מהתצרוכת הביתית. אנו שמחים על כך שהוועדה מצאה לנכון לקבוע כי היטל הצריכה העודפת הינו אמצעי יעיל לעידוד חיסכון במים...".