מרבצים ענקיים של יהלומים התגלו בזימבבווה
היקף ההכנסות המוערך מהפקת היהלומים בשדות החדשים עומד על כ-1 עד 1.7 מיליארד דולר בשנה - מה שיעמיד את המדינה ברשימת שש יצרניות היהלומים הגדולות בעולם. עם זאת עולים חששות כי העושר החדש יפגע במאמצים להנחיל דמוקרטיה למדינה, הסובלת ממשטר עריצות
חפירות של מכרות חדשים בזימבבווה צפויות להניב מיליוני קראט של יהלומים, שיזניקו את המדינה לרשימת יצרניות היהלומים הגדולות בעולם. כך מדווח היום (ג') הניו-יורק טיימס. העיתון מצטט את המומחה מרק ואן בוקסטל, שמתאר את גודל שדות היהלומים במזרח המדינה כ"תופעה חריגה של הטבע". לדבריו, מדובר ב"מרבץ ברמה עולמית, אין ספק בכך".
ואן בוקסטל, גיאולוג במקצועו, אומר כי הוא מחכה לדוח הגיאולוגי של זימבבווה על השדות. עם זאת, מראיונות שקיים עם גורמים רשמיים וממידע שנאסף, הוא מעריך כי אפשר להפיק יהלומים בתפוקה של כ-1 עד 1.7 מיליארד דולר בשנה - הכנסות שיעמידו את המדינה ברשימת שש יצרניות היהלומים הגדולות בעולם.
אבל העושר החדש הזה מעורר חששות לפיהם הוא יפגע במאמצים להנחיל דמוקרטיה למדינה שסובלת ממשטר עריצות וישמש למימון המאבקים הצבאיים בה. בכל מקרה, מדובר בסכומי כסף עצומים עבור הכלכלה המקומית: על פי קרן המטבע הבינלאומית, התמ"ג הכולל של זימבבווה עמד ב-2009 על 4.4 מיליארד דולר, והמדינה נאבקת ברעב מתגבר, מחלות ועוני קשה.
יהלומים מעוררי מחלוקת
זימבבואה מאוד מוטרדת לאחרונה מהפרסומים בנוגע ל"יהלומי הדמים" במדינה - יהלומים שמקורם באלימות והפרות של זכויות אדם. לאחרונה החלו שיחות "תהליך קימברלי" שנועדו להחליט האם זיבבואה יכולה למכור את היהלומים מעוררי המחלוקת שלה בשוק הבינלאומי.
"תהליך קימברלי" הוא פורום בינלאומי המורכב מארגונים לא ממשלתיים, ממשלות וגופים של ענף היהלומים, שבוחן את המדינות הסוחרות ביהלומי גלם ובודק שלא מדובר ביהלומים הממנים מלחמות, שכרייתם מתבצעת תוך כדי שימוש באלימות קשה.
ארגוני זכויות אדם מפצירים בגוף הבינלאומי לא לאפשר מכירות בינלאומיות של "יהלומי דמים", למרות שהמפקח האזורי של תהליך קימברלי, אביי צ'יקאני מדרום אפריקה, נוטה להמליץ על אישור המכירות. צ'יקאני דיווח כי זימבבווה עומדת בדרישות המינימום שמאפשרות אישור עולמי למסחר ביהלומים.
אולם במקביל לדיווח על גילוי מרבצי היהלומים החדשים, מדווחות היום סוכנויות הידיעות כי שופט בזימבבווה סירב אתמול לשחרר בערבות פעיל זכויות אדם, פאראיי מגובו, שמואשם כי העביר מידע בדבר הפרות של חוקי תהליך קימברלי - גוף הפיקוח הבינלאומי על יהלומים במכרות במדינה. לטענת השלטונות המקומיים, מדובר בדיווח כוזב.
השופט, צ'ינאמבירי בהונו, פסק כי ההאשמות גובלות בבגידה והצדיק את המעצר עד לסיומה של החקירה המשטרתית בנושא. לדברי השופט, התובע הכללי טען שמגובו התפרנס מפרסום של מידע כוזב המזיק למדינה. "התנהגות כזו, אם תוכח, היא בוגדנית ומתועבת", אמר השופט. עוד הוא פסק, כי הטענות של מגובו בדבר התעללות ממנה סבל במעצר - לא מספיקות כדי להבטיח את שחרורו.
ממדינה מפותחת לענייה ומושחתת
לדברי השופט הונו, המסמכים שסופקו לכאורה על ידי מגובו, מכילים דו"חות של בתי חולים, מסמכים מחדרי המתים, תעודות קבורה של קורבנות וראיונות עם ניצולים, שזיהו "לפחות 8 ממבצעי הזוועות" במחוז בו נערכת כריית היהלומים, רובם קציני משטרה בכירים.
השופט הוסיף כי הדו"חות כללו דיווחים של עדי ראייה על גופות וקורבנות ש"עברו התעללות קשה על ידי המשטרה, חיילים, ומאבטחים פרטיים".
משרד המכרות, שנשלט על ידי מפלגתו של הנשיא הרודן רוברט מוגאבה במסגרת הקואליציה השברירית עם ראש הממשלה מורגן צ'נגיראי, ראש האופוזיציה לשעבר, מכחיש את הטענות. המשרד מאשימים את ארגוני זכויות האדם ב"סחר ברמאות" בנוגע לרציחות והפרות זכויות אדם של המשטרה ויחידות צבא בשדות היהלומים במזרח המדינה.
מאז שהחלה תקופת רודנותו של מוגאבה, הפכה זימבבווה ממדינה אפריקנית מפותחת שנחשבה לאחת הפוריות מבחינת גידולי מזון, למדינה ענייה ומושחתת, ששיעורי האינפלציה בה הם מהגבוהים בעולם.
לאחר שעלה לשלטון, מוגאבה השתלט על אדמות המדינה והשתמש בכוח רב כדי להלאים 70% מהאדמות החקלאיות שהיו בבעלות של כ-4,000 לבנים שחיו והפעילו את החוות במדינה. ההשתלטות האלימה פגעה בחוות עצמן והביאה לצניחה חדה של תפוקת המזון, מה שהוביל למחסור במזון.
מוגאבה גם מואשם על ידי ארגונים ומדינות, כי הוא פוגע בזכויות האדם במדינה ורודף אנשי אופוזיציה והומוסקסואלים. האיחוד האירופי החליט לאסור עליו להיכנס לשטח האיחוד וארה"ב הטילה סנקציות על המדינה והקפיאה את הנכסים של מוגאבה הנמצאים בתחומה.
לפנייה לכתב/ת 
