מחכים לאיש עם כובע: מדריך לצילומי רחוב
צילומי רחוב ייחודיים הם קשים ומורכבים לביצוע, אך שיטה פשוטה תאפשר גם לצלם חובב ובידו מצלמה קומפקטית בסיסית לצלם תמונות מרהיבות, מיוחדות ודרמטיות. תומר יעקובסון יוצא למארב
צילומי רחוב הם המאתגרים והקשים ביותר לביצוע מכל סוגי הצילום שאני מכיר.
צלמי הרחוב מסתובבים לבדם שעות ברחובות, חלק מההמון אבל כל הזמן לידו, מחפשים ללא הרף התרחשות שרב האנשים עוברים לידה בלי לשים לב בכלל. צלם רחוב אינו מביים את הסביבה שלו, ונותן לה לנהל את ההצגה.
בעידן של פוטושופ, HDR ואידיאליזיציה של יופי מלאכותי, צלמי רחוב הן זן מיוחד ונדיר. הם לא מייפים את המציאות אלא נותנים לכם אותה ישר לפנים. הם הולכים בעולם כמו בתוך אולפן ענק ומוצאים בו את היופי במצבים שלכאורה נראים סתמיים, מתעדים תחושות ורגשות שאנשים נוטים להתעלם מהם, ואף מוצאים הומור במצבים אבסורדיים, ולוכדים את הרגע בלחיצה.
במדריך זה תתואר שיטת "הרגע המכריע" - שיטת צילום רחוב פשוטה ונוחה, שלא מצריכה ציוד מיוחד, או מצלמה מתקדמת - די במצלמת פוקט כדי ליישם אותה ולצלם תמונות מעניינות.
התפאורה מוכנה, הכוכב בדרכו
את השיטה המציא והפיץ הנרי קרטייה ברסון, מאבות הצילום המודרני.
"הרגע המכריע" מתבססת על תזמון מדוייק של רגע הצילום. את הרגע לוכדים באחד משני אופנים - הראשון הוא מצב אקראי, בו הרמתם את המצלמה ותפסתם רגע בו קומפוזיציית האלמנטים בתמונה מושלמת, מבחינתכם.
לדוגמה, ברחוב הומה אדם, בו נראה כאילו מתנהלים האנשים בסביבתם כאילו בהתאם לתסריט, ניתן לתפוס רגע עשיר ומיוחד - אך הדבר מצריך מזל ועין חדה ומקצועית. המצב השני הוא מצב מתוכנן, שיאפשר לכם לצלם תמונות מיוחדות גם ללא סיוע של השגחה עליונה.
בשיטה זו אתם מוצאים חלק מהרחוב, תפאורה, שאתם יודעים שחסר בה מישהו. כל מה שאתם צריכים זה למצוא את הזווית שלכם ולחכות שהמישהו הזה יגיע. זה יותר פשוט כי יש לכם תוכנית, אתם רואים את התמונה בראש, וברוב המקרים גם תשיגו אותה אם תהיה לכם מעט סבלנות.
את התמונה הזו צילמתי לאחר שאיתרתי את הלוגו שעל הקיר, והמתנתי שיעבור במקום אדם בעל כובע, כדי ליצור אפקט של דמות וצילה. הרחוב הסואן מלא בדוגמנים פוטנציאליים, ועל כן התמקמתי אל מול התפאורה והמתנתי לכוכב שיגיע. תוך זמן קצר ומספר צילומים עבר אדם זה, אשר הונצח בתמונה.
מארב עם מצלמה
מצלמות פוקט לעיתים אינן מהירות דיין כדי ללכוד רגע שכזה במצב צילום אוטומטי, ועל כן כדאי לשים לב לחשיפה, לתאורה ומצב הצילום. וכאן בא לידי ביטוי היתרון של שיטת המארב - שכן יש לכם די זמן להתאים את המצלמה לנתוני הסביבה. כדאי לעשות מספר צילומי ניסיון, כדי לוודא שהתפאורה מוצגת בצורה שרציתם.
לאחר שהמצלמה שלכם מוכנה, כל שנותר לעשות הוא להמתין לאדם הנכון שיכנס לפריים.
מתי יוצאים למארב?
שיטה זו אמנם קלה ופשוטה, אך מצריכה זמן. לא כל אחד יכול לצאת מהמשרד בצהרים ולהציב מארב בקרן רחוב.
מצד שני, אם תפקחו עיניים ותחפשו אלמנטים סטטיים מעניינים, אשר נמצאים בכל מקום סביבכם - תוכלו לחזור אליהם בסוף השבוע או בזמנכם הפנוי כדי לצלם תמונות מרהיבות.
הקומפוזיציות האפשריות הן אין סופיות: תמונה של חתול שממתינה לכלב שיעבור בסביבה, תמונות של אנשים הממתינות לבני-דמותן האמיתיים ועוד.
מי שיזכור היכן יש תפאורה מתאימה, הממתינה לאדם שיעבור בקרבתה, ויציב מארב במיקום המתאים עשוי להוציא תמונות מיוחדות ועשירות באופי - ולמצוא את החוויה מספקת מאוד.
תומר יעקבסון הוא מדריך צילום, ועורך קומפוזיציה - מגזין הצילום של ישראל