סיכום הבתים במספרים: פירוק "קואליציית מוריניו"

אחרי המחזור הראשון בשלב הבתים של המונדיאל, היה נדמה כאילו רוחו של ז'וזה מוריניו מרחפת מעל דרום אפריקה. 16 משחקים ברמה נמוכה, מאזן דל של שערים ובתוספת הסנסציה האדירה עם הניצחון של שווייץ על ספרד, רמזו כי היו מי שראו את הטקטיקה של אינטר בחצי גמר וגמר ליגת האלופות ובאו ליישם אותה בגביע העולם.

• בחירות 2010: מה היה הגול היפה ומי בנבחרת של שלב הבתים?
  

רצה הגורל, ונבחרות כמו יוון ושווייץ (ואם תרצו, גם צרפת ואיטליה מודל 2010), ללא ספק שותפות בכירות ב"קואליציית מוריניו", הגיעו למחזור ההכרעה בידיעה שרק ניצחון יכול לשלוח אותם

לשמינית הגמר. מה ראינו אז מהשחקנים של אוטמאר היצפלד ואוטו רהאגל? גורנישט. 

ניצחון של היוונים על ארגנטינה היה מעלה אותם לשמינית הגמר, אך גם אז הם המשיכו בסגנון הפחדני שלהם ושברו שיא שלילי בטורניר של החזקת כדור (33 אחוז). שווייץ אמנם העבירה הילוך, אך עם סגל כל כך מוגבל מבחינה התקפית (תשע בעיטות למסגרת בכל הטורניר), גם הונדורס לא התקשתה לעצור אותה. 

ירידה לצורך עלייה?

אחרי העלייה החדה בממוצע השערים במחזור השני העובדה שבשלושת הימים האחרונים שיחקו על כל הקופה, שוב גרמה לירידה קלה ואת השלב הראשון

סיימנו עם ממוצע של 2.1 שערים למשחק. בשער ה-100 של הטורניר, אגב, התכבד אמש אנדרס אינייסטה.

למרות השיפור הניכר מהפתיחה המדאיגה, מונדיאל 2010 הוא בעל הממוצע הנמוך ביותר של שערים בחמשת הטורנירים האחרונים. עם זאת, למרות הירידה בממוצע השערים, במחזור השלישי דווקא נמשכה העלייה באחוז הבעיטות למסגרת, כשבמפתיע העייפות לא עשתה את שלה והנבחרות רצו יותר במשחקן האחרון.

אם עורכים השוואה בין 16 הקבוצות שממשיכות איתנו הלאה לבין אלו שנפרדות מאיתנו בטרם עת, מגלים את העליונות של המעפילות בכל הפרמטרים. למרות שהתוצאות בשבוע הראשון איימו לשלוח לסיבוב הבא מספר סינדרלות, בסופו של דבר, אלה שישחקו לפנינו החל מהערב בועטות יותר למסגרת, שולטות יותר בכדור וגם יודעות לדייק במסירות בין שחקניהן. 

ואם מראדונה ייקלע לפיגור?

ההיסטוריה שנרשמה עם העפלתן של חמש הנבחרות מדרום אמריקה לשלב שמינית הגמר היא בהחלט בשורה משמחת עבור חובבי הסגנון הלטיני. מה שיכול

מעט להדאיג את הדרום אמריקניות היא נקודת התורפה שנחשפה במשחק של צ'ילה מול ספרד - בפעם הראשונה בטורניר שנציגה מהיבשת הלטינית נקלעה לפיגור, היא ירדה מנוצחת, על אף ההופעה המרשימה מאוד של החבורה המלהיבה של מרסלו ביילסה בעשרה שחקנים (למעט הדקות האחרונות המבישות).

מעניין יהיה לראות כיצד ארגנטינה תתפקד במידה שתיקלע לפיגור בשלבי הנוק אאוט, שכן בקדנציה של דייגו מראדונה, היא לעולם לא ניצחה אחרי שנקלעה לפיגור. מה שיכול להרגיע אותה בינתיים הוא טור הסטטיסטיקה שמראה כי הסלקסיון שולטת הכי הרבה זמן בכדור (60 אחוז מהזמן), מאיימת הכי הרבה על השער (64 בעיטות) וגם מוצאת את המסגרת הכי הרבה פעמים (30).

אם כבר נגענו בנבחרת של מראדונה, אי אפשר להימנע מהשוואה בין ליונל מסי לכריסטיאנו רונאלדו, שמתחרים ראש בראש על התואר "השחקן הטוב בעולם". הפורטוגלי אמנם כבש שער אחד, שהוא גם שער אחד יותר מהארגנטיני, אך מפגר אחריו בכל יתר הקטגוריות. מסי מאיים יותר על השער (20 בעיטות לעומת 17) מעורב הרבה יותר (217 מסירות לעומת 114) וגם שומר על אחוז גבוה של דיוק במסירות (73 אחוז דיוק לעומת 63 של רונאלדו).

קטנות לסיום 

1. והדרת פני זקן. כדאי לעשות כבוד למרטין פאלרמו, שבגיל 36 כבש את השער הראשון שלו במונדיאל. בהתחשב בסיפור חייו הבלתי ייאמן, אי אפשר היה שלא להתרגש אחרי השער השני של ארגנטינה מול יוון.

2. שמרו כוחות לסוף? לא ברור מה עבר על האוסטרלים במחזור השלישי, אך בניצחון 1:2 על סרביה הם שברו את שיא המרחק שרצה נבחרת

בטורניר כשהעמידו אותו על 121.508 ק"מ.

3. הנשרים העצלים. הנבחרת שרצה הכי מעט בשלב הבתים היא ניגריה, שסיימה את שלושת משחקיה עם ממוצע של 92.840 ק"מ, כמעט 18 ק"מ אחרי אוסטרליה (112,564 ק"מ בממוצע).

4. בול במטרה. ניו זילנד, אחת ההפתעות של הטורניר, אמנם לא הפגינה כדורגל גדול ב-270 הדקות שהיתה עימנו, אך תטוס הביתה בידיעה שניצלה כמעט עד תום את המצבים אליהם הגיעה, שכן בשלושת משחקיה היא בעטה שלוש פעמים למסגרת וכבשה פעמיים.