אפשר גם (שמלת כלה) אחרת

אלון לבנה

לבנה פתח את הבוטיק שלו זמן קצר לאחר זכייתו בתוכנית פרוייקט מסלול. הוא מנסה לעצב שמלות שמשלבות משהו מחן הסלוני הישן לפשטות לבנה אמיתית. "הכל התחיל בתלייה של כמה שמלות כלה בחנות. התגובות היו היסטריות ובעטיין החלטתי להוציא קולקציית שלמה של שמלות כלה", הוא מספר.

לקולקצית הכלות מוקדשת בחנות פינה והעובדה שהשמלות ממוקמות בחנות-מעצב ולא בסלון מסורתי, הופכת את החוויה המלחיצה הזו לחוויה יותר כיפית ומשוחררת. השמלות לא מחופות בניילון, וכל מי שנכנסת לחנות מוזמנת למדוד אותן, גם בלי לקבוע פגישה מראש.

מעניין לציין שדווקא המחוך, סימן ההיכר של לבנה מתוכנית הטלביזיה, נעדר כאן ממרבית הדגמים. הוא מסביר זאת בחיבתו לשמלות כלה עדינות יותר. "אני יוצר שמלות מושקעות עם עבודות יד, אבל משאיר את הגיחוך וההגזמה בחוץ", הוא קובע בהחלטיות.

ואכן, שמלותיו של לבנה חפות משטאנצים, ואת הנקיון מפר טוויסט מתחכם וייחודי : רקמת חרוזים שממנה בנוי כל המחשוף או שרוול אסימטרי. בולטת במיוחד שמלה בסגנון שנות ה-70, בעלת שרוולים ארוכים וחלק עליון שמזכיר חולצה גברית מתחרה. אף אחת עדיין לא מצאה לנכון למדוד אותה עד היום, והיא מחכה לאמיצה שתעז.

טווח מחירים להשכרה: 4,500-14,000 שקל ו-30 אחוז נוספים לקנייה. 

קצת אחרת. שמלת כלה של אלון לבנה  (צילום: דודי חסון)

אניה פליט

קולקציית שמלות הכלה של אניה פליט נולדה משמלת החתונה שלה-עצמה. יום לפני החופה, פליט העיפה מבט בשמלת הקומבניזון שתכננה ללבוש מתחת לחופה, וניסתה לחשוב כיצד היא תיצוק לתוכה עניין. התשובה נמצאה בירושה שפליט קיבלה מאמה: צווארון תחרה מאוסף מתחילת המאה. הצווארונים נשמרו במשפחה ועלו עמם מרוסיה, מזכרת מהימים בהם היה נהוג להחליף את צווארוני השמלות במקום את השמלות עצמן, פתרון חסכוני וקסום.

בעקבות שמלה זו נוצרה לאחר מכן סדרת שמלות הכלה הראשונה של פליט. כאן המשיכה פליט לעבוד עם הצווארונים ויצרה שמלות בעלות ניחוח רומנטי, עם גזרות פשוטות ובשילוב חרוזים ותחרות שנטיי עדינות. פליט מדגישה לאורך כל השיחה עמה עד כמה היא מתקשה לוותר על העקרונות שלה, בין אם מדובר בסוגי הבדים ובין אם מדובר בעיצוב של השמלה. לכן היא מעדיפה להימנע לרוב מעיצוב שמלות לפי הזמנה, בשונה מסלונים אחרים.

ההשראה לקוקלצית השמלות הנוכחית שאובה משנות הארבעים. הגזרות קרובות לגוף וניכרת השפעה גם של טרנדים מהאייטיז והניינטיז. "הכל נשאר במקומו, כשקו המותן והחזה זכו לדגשים נוספים על ידי תיפורים שיוצרים גזרה של מחוך מבד רך" היא אומרת. פליט, שלא מסתפקת בעיצוב השמלה ומייעצת לכלות גם בנוגע לנעליים ולתכשיטים שהן יענדו בערב החופה, מציעה מלבד שמלות גם אביזרים נלווים לכלות, כמסרקיות מחופות בתחרה שנתפרו בעבודת יד. מוצלח ורומנטי, גם בעבור מי שאינה חובבת מושבעת של הז'אנר.

טווח מחירים להשכרה: 4,200 – 10,000 ש"ח

שאפו על הצווארון. שמלת כלה של אניה פליט (צילום: יניב אלון)

יערה קידר

כבר במבואת ביתה של יערה קידר, שבו גם שוכן הסטודיו שלה, מוצגות הנעליים שהוצגו בעבודת הגמר שלה בשנקר ושזיכו אותה בהצטיינות. קידר עיצבה במשך שלוש שנים בצוות העיצוב של קסטרו-מן ופרשה לאחרונה. כעת היא מתמקדת בעיצוב שמלות כלה בהתאמה אישית. אני תוהה מהיכן נבעה ההחלטה לפנות לנישה הזו - האם בשל העובדה ששוק שמלות הכלה הוא אחד השווקים הרווחיים בארץ או שמא מדובר בחלום ישן שכעת מוגשם. קידר טוענת שמדובר דווקא בצרוף מקרים. "זה התחיל בשמלה שהכנתי במתנה לחברה. אני התחלתי לתפור כבר בחטיבה, וכבר אז אני והיא פנטזנו על כך שביום מן הימים אני אתפור לה את שמלת החתונה".

כשאותו יום הגיע, חברתה של קידר לא שכחה את ההבטחה והשמלה זכתה לתגובות מפרגנות. ההצעות שהגיעו משלוש בנות לאחר חתונתה של חברתה המשיכו את האינרציה ומשכו אותה לעסוק בתחום באופן עיקרי.

אוהבת עיצובים חופשיים. שמלה חלומית של יערה קידר (צילום: קארין בר)

את השמלות קידר מעצבת בדיגום חופשי ללא רישום. "זה פשוט לא בשבילי. אני טובה בדיגום חופשי, שבו יש ממד של פיסול בבד, אולי כי אני יותר טובה בלתת לבדים לזרום ואולי גם בגלל שלמעשה זו המציאות שלהם. זורמת" היא טוענת. קידר גמישה לבקשות הכלות ויוצאת, במידת הצורך, מהנישה ומהסגנון האישי שלה.

כך היה עם שמלת ערב בגזרה ישרה שעיצבה עבור לקוחה. לאחר שהשתיים יצאו לבחור את הבדים, קידר הבינה שאי מנוס ושיש לעבוד במקרה זה עם רישום ועם בד שונה מבדרך כלל. כך או כך התוצאה הסופית, מיותר לציין, הייתה מרשימה.

טווח מחירים: השכרה 5000 - 7000 ש"ח,  קניה - 7000-9000 ש"ח