'שלושים' לרב אליהו: "האומה קשורה באהבתו"
אלפים השתתפו בעצרת זיכרון מרכזית ל"אביהם של ישראל", הרב מרדכי אליהו. הרב דרוקמן הספיד: "כולנו התייתמנו, הוא היה כולו תורה". רופאו, פרופ' גוזל, סיפר: "הצוות הרפואי בדרך כלל מחזק את החולה, כאן זה היה להיפך"
אלפי בני אדם השתתפו הערב (ג') בעצרת הזיכרון המרכזית לראשון לציון והרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו, במלאות שלושים לפטירתו. תחת הכותרת "אביהם של ישראל", מילאו המשתתפים – חרדים לצד אנשי הציונות הדתית, אשכנזים עם בני עדות המזרח – את מרכז הקונגרסים בנייני האומה לירושלים כדי לשמוע דברי זיכרון, התעוררות והספד בעקבות הסתלקותו, כשמחוץ למקום מצטופפים עוד אלפים רבים הצופים באירוע שמוקרן על מסכי ענק. עצרות מצומצמות יותר התקיימו בימים האחרונים בעוד עשרות מוקדים ברחבי הארץ, ומחר תיערך עלייה לקבר הרב וטקס גילוי המצבה.
"אני נרגש מאוד, קודם כל בגלל שהרב אליהו נמצא כאן בשעה שמספידים אותו", פתח ראשון הדוברים, הרב חיים דרוקמן, מבכירי הרבנים בציונות הדתית ותלמידו ומקורבו של הנפטר. הוא ציין את התייחסותו הפרטית והאישית של הרב המנוח לכל אדם שבא לפניו, גם כאשר כיהן כרב הראשי לישראל. "כולנו התייתמנו", קונן, "היה מדהים לראות את מאות האלפים שבאו ללוויה".
קברו בגבעת שאול (צילומים: גיא אסיאג)
בהמשך סיפר הרב דרוקמן על שלוש אהבות גדולות שהיו לרב אליהו, ושכולן נבעו מאהבת ה': אהבת לישראל, לתורה ולארץ ישראל. את קנאותו של הרב אליהו לשלמות הארץ הסביר כך: "הוא לא היה ימין ולא ימין קיצוני. הוא היה כולו תורה, וארץ ישראל היא תורה, ארץ ישראל היא קדושה, ארץ ישראל היא הלכה. הכל נבע אצלו מתוך תורה, ומכאן היחס שלו להתיישבות בארץ ישראל ולמתיישבים".
כשבמסך שמאחוריו מוקרנים תמונות וקטעי וידאו מחייו של הרב אליהו וברקע מושמע השיר "הגיע זמן גאולתכם", הספיד מנחה הערב, יגאל קוטאי: "מרן הרב זצ"ל חש את פעימות הלב של העם, שמח בשמחתם וכאב את כאבם. כולם היו בניו". הוא הגדיר אותו כ"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
בשם המשפחה נשאו דברים שניים מבניו של הנפטר, ראש בית המדרש "דרכי הוראה לרבנים", הרב יוסף אליהו, ורב העיר צפת שמואל אליהו. "הרגשנו שאנחנו במסע ושחובה עלינו להנחיל את המורשת הזו לכולם", גילה הרב שמואל את התחושות המלוות אותו בשבועות האחרונים, בהם שמע אלפי סיפורים אישיים של מנחמיו על קשריהם עם המנוח, "הוא אבא של כולנו".
תפילות על הקבר
"ומה יהיה עכשיו?", זעק רבה של צפת, וציטט מדברי אביו בהספידו את הרב בן-ציון אבא-שאול: "זה יותר גרוע מחורבן בית המקדש". הרב שמואל אליהו חתם בתקווה: "אנחנו בוכים, כואבים מתפללים ומבקשים ומתחננים שזה מה שייצא מכל העשרות ומאות ההספדים בכל ארץ וגם מההספד הזה, שנאסוף את כל הזרעים של דברי התורה האלה ושיצמח מהם דור שלם של ממשיכי הרב, הריני כפרת משכבו".
פרופ' יעקב גוזל, שהוצג כ"נציג הצוות הרפואי והאוהב", סיפר על השנתיים האחרונות במחיצת הרב אליהו, שגרמו לו להרגיש חלק מהמשפחה. לדבריו, לאחר שעלה ארצה התגורר בבניין הסמוך לזה של הרב בירושלים אך "לא העזתי אפילו פעם אחת להתקרב אליו", עד שבתקופה שבה טיפל בו גילה מנהיג רוחני המתייחס לכל אדם כשווה בין שווים ומתנהג איתו "בגובה העיניים".
"אהבתי לשבת איתו. הוא דיבר איתי דברי תורה וסיפר לי סיפורים מרתקים על התקופות בחייו", הוסיף פרופ' גוזל, "בדרך כלל הצוות הרפואי צריך לחזק את החולה, אבל פה זה היה להיפך. הוא היה מחזק אותנו. תמיד הייתי מקבל ממנו את החיוך בבוקר, ולא משנה באיזה מצב הוא היה. זה היה מלווה אותי כל היום. זה משהו מדהים".
"בכל התקופה בטיפול נמרץ לא שמענו אותו מתלונן אפילו פעם אחת, כאילו שהנפש והגוף היו נפרדים אצלו. הוא ידע לשלוט בצורה מושלמת ברגשות שלו. בכלל לא ראינו עליו שהוא סובל". עוד סיפר על החייאה של חצי שעה שביצע בו הצוות הרפואי כנגד כל הסיכויים ובניגוד למקובל, וכיצד זמן קצר לאחריה קם הרב ואמר דברי תורה. "אני אהבתי אותו מאוד", סיכם הרופא, "הוא חסר לי, הוא חסר לנו".
אירוע הזיכרון נחתם בקבלת עול מלכות שמים המונית, קריאת "שמע ישראל" ואמירת סליחות – מעמד מצמרר, מרגש וסוחט דמעות שמרכז הקונגרסים הירושלמי אינו מורגל בו. מחר בבוקר, כאמור, יעלו בני המשפחה ותלמידי הרב אל קברו בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. על המצבה, שתיחשף מחר אך הוקמה כבר אתמול, נכתב:
"באהבת עולם נפשו בערה
מזבח תוקד סתר עליון סתרה
עוצם עיונו חוט השערה
בפני קדשו זרחה נהרה
מעפעפי שחר רוחו שוררה
יושב על מדין באמונה ויושרה
פסקיו קבע באהבת תורה
מאמר מרדכי דרכי טהרה
אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה
ברגבי ארצנו דבק בגבורה
אומה שלמה באהבתו קשורה
טוהר עיניו אלה אזכרה
ארי בתורה עלה בסערה
בחיי עולם נפשו תהא צרורה".
לפנייה לכתב/ת 
