עוד 22 תקנים לחוקרי ילדים: "זה לא פתרון"

גם התוספת כבר לא תופסת. המצוקה הקשה שיצר המחסור בחוקרי ילדים הביאה לכך שגם אתמול (ה'), כשבועיים לאחר הדיווח על מסכת האלימות שספג ילד בן 10 מצד אביו החורג, עדיין לא החל הטיפול בו - בעקבות דיווחי המשטרה על "זמן המתנה" של לא פחות מ-70 תיקים דומים שהולכים ונערמים על השולחנות, מבלי שכוח האדם הנוכחי מצליח לתת מענה לכך ולעמוד בעומס.

יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, ערך אתמול בלשכתו דיון סביב הצורך הדחוף בגיוס חוקרי נוער נוספים, שהם עובדים סוציאליים המהווים גורם הסמכות היחיד לחקור קטינים.

למקום הגיעו נציגים ממשרדי הרווחה והאוצר, שם שטחו נציגיהם את הקשיים הרבים שמונעים את הוספת התקנים.

בסיכומו של דבר, הושג בין ריבלין לבין סגן ראש אגף התקציבים באוצר, בר סימן-טוב, סיכום שלפיו יורחב היקף התקנים החדשים לחוקרי הילדים, עד לסוף השנה, ב-22 משרות - והדבר יעמוד בראש סדר העדיפויות. כיום הוקצו לטובת חוקרי הילדים 78 תקנים מטעם משרד הרווחה, מהם 19 שנוספו רק לאחרונה - אך רק 48 מאותן המשרות מאוישות.

ברקע, הביא המצב למספר כמעט בלתי נתפש של כ-1,500 ילדים בכל רחבי הארץ, קורבנות למעשי אלימות ועבירות מין, שנאלצים להמתין זמן ממושך עד לקבלת טיפול. אל אותם ילדים מצטרפים יותר מ-200 הסובלים מפיגור שכלי, שגם הם משתרכים בתור.

בתום הישיבה, אמר ריבלין כי "מדובר כאן בבעיה שנוגעת, בראש ובראשונה, לילדים שלנו. זהו נושא אקוטי שיש לפתור אותו בכנסת, במסגרת הצעת התקציב. איני רואה דרך שבה יאושר תקציב לשנתיים הבאות, מבלי להביא לפתרון בעיית חוקרי הילדים".

לחוקרים אין איך להתמודד

בשיחה עם ynet הסבירו חוקרי ילדים כי הרחבת מספר התקנים היא מהלך הכרחי, אך עדיין אין ביכולתו לספק מענה ראוי למצב בשטח - שכן רבים מביניהם אינם עוברים הכשרה מתאימה המאפשרת להם להעניק טיפול נכון לאוכלוסיית הסובלים מפיגור. "אין מי שיעשה את זה כי אותם חוקרי ילדים נמצאים בשטח, ואין ממש מי שיכול להתפנות לשם כך".

חלקם ציינו כי הדבר אף מביא לנטישת התפקיד והסבירו כי

"בשביל לפתור את הבעיה צריך להכפיל את מספר חוקרי הילדים בשטח. צריך להבין שבמצבים שבהם הטיפול הוא בבעל פיגור שכלי, שעבר לפני כמה חודשים טראומה, קשה מאוד - בהיעדר אותה הכשרה - לחקור אותו באופן ראוי".

על כל אותם קשיים מעיבה כעת גם חופשת הקיץ בבתי הספר, שכן בהיעדר מסגרת - הופכת עבודתם של חוקרי הילדים לקשה הרבה יותר, ולעיתים אף כמעט בלתי אפשרית. "הם לא ישתפו פעולה אם זה נעשה זמן רב אחרי התלונה. אחרי כמה חודשים הם מאבדים עניין, ובשל אופי הפגיעה - יש לחקור ילד בזמן אמת ולא לדחות זאת".

מי שהצטרף לנימה הפסימית הוא מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, שאמר כי "יש להכפיל את מספר חוקרי הילדים בשטח, וכל דבר פחות מזה הוא עבודה בשיטה של טלאי על טלאי. העסק לא יעבוד ככה, וחבל שהכנסת הנוכחית עדיין לא אישרה חוק שיחייב את חקירתו של ילד שעבר טראומה תוך 48 שעות מאז האירוע".