החשבון ייתייקר - כדי שישראל תחסוך בחשמל

ישראל גדלה וצריכה עוד ועוד חשמל, אך היום כבר ברור שהפתרון אינו רק הקמת עוד תחנות כוח ושצריך גם להקטין את הביקושים - כלומר לחסוך. לפני כשנתיים החליטה הממשלה על תוכנית התייעלות אנרגטית, כדי שעד שנת 2020 תופחת צריכת החשמל הצפויה ב-20 אחוז, שהם כ-16 מיליארד קוט"ש. היום (ב') חשף משרד התשתיות את פרטי התוכנית.

התוכנית המקיפה כוללת התייחסות לכל מגזרי המשק - המגזר הביתי, התעשייתי, המסחרי, החקלאי, רשויות מקומיות, מוסדות מדינה ועוד. צורכי החשמל של כל מגזר נותחו לעומק, וגובשו יעדים להפחתת הצריכה באופנים שונים: בין היתר מדובר בשינוי תקנים, ייעול מערכות חשמל גדולות, החלפת מוצרי חשמל ישנים במוצרים חדשים ויעילים יותר ותוכנית הסברה.

כדי לממן את המהלך הוחלט על הקמת קרן התייעלות אנרגטית שתמומן מכספי הציבור: כל צרכן חשמל בישראל יידרש להוסיף סכום השווה לאחוז מחשבון החשמל התקופתי שלו. כך יצטברו בקופתה כ-200 מיליון שקלים בשנה שיוכלו לשמש ליוזמות ההתייעלות השונות, כמו למשל סיוע לשכבות חלשות להחליף את מוצרי החשמל הישנים שברשותם במוצרי חשמל חדישים ויעילים יותר - כלומר מוצרים שצורכים פחות חשמל. 

במשרד התשתיות ציינו כי מנגנון המימון הזה מקובל בעולם, שם שיעור מימון ההתייעלות הנגבה מהציבור אף גבוה יותר. עוד אמרו במשרד כי צרכני החשמל אמנם ישלמו קצת יותר, אבל יהנו ממוצרים שחוסכים להם כסף באופן ישיר, וגם יהנו מההתייעלות האנרגטית של המשק כולו, והחיסכון של ייצור החשמל הכולל, הזיהום ופליטות גזי החממה הכרוכים בו.

כבר השנה: החלפת נורות

החל מהשנה הבאה יחל המשרד לסייע לאוכלוסיות חלשות להחליף מקררים, מזגנים, מכונות כביסה ותנורים. המשרד יסתייע במשרד הרווחה כדי לאתר את הזקוקים לסיוע - ככל הנראה אוכלוסיית מקבלי השלמת הכנסה - ויעבור להם השתתפות בכרבע מעלות רכישת המוצר החדש, בסכומים הנעים בין 1,500 ל-2,500 שקלים.

עוד על התייעלות אנרגטית:

• הכנסת אישרה: לא לשווק מוצרים "זוללי" חשמל
• בקרוב: כל מבנה חדש בישראל - יחסוך חשמל
• חוסכת חשמל: יוון מימנה החלפת מזגנים ישנים
• החיסכון שבהחלפת מזגנים ישנים - כמו תחנת כוח
• דו"ח: חיסכון בחשמל משתלם יותר מ"חשמל ירוק"
  

קרן ההתייעלות האנרגטית תסייע לא רק למשקי בית באוכלוסיות חלשות אלא גם למגזרים אחרים - בתעשייה או בחקלאות - להחליף את מערכות החשמל שלהם במערכות יעילות יותר. הקרן תעניק תמריצים שיסייעו למפעלים, קניונים, מוסדות ציבור ועוד לרכוש מערכות חדישות ויעילות יותר, מתוך הבנה שהחיסכון שלהם בחשמל יפחית את עלויות ייצור החשמל למשק כולו. תוכניות אלו יכללו שדרוג והחלפת מערכות אקלום, מערכות תאורה, משאבות מים ומערכות תעשייתיות, והתקנת מערכות ניהול וחיסכון אנרגיה.

לא רק הציבור הרחב והמגזר העסקי יתבקש לחסוך בחשמל. המשרד יפעל על מנת להגביר את האכיפה המנהלתית על הוצאות החשמל במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך וברשויות המקומיות. משרדים יעודדו להתייעל תוך הבהרה שהתקציבים הנחסכים יישארו בשימושם. אך יהיה גם מקל - לא רק גזר: המשרד ממליץ לנקוט בקיצוצים תקציביים נגד משרדים אשר אינם עומדים בהשגת יעדי ההתייעלות. הם יידרשו למשל להקפיד להפעיל תוכניות חיסכון בחשמל, למנות אנשי צוות האמונים על הנושא, ולהיות מודעים לחיסכון בהזמנות הרכש שלהם.

מה יצא לנו מזה? על פי תוכנית ההתייעלות, הביקושים שיופחתו בכלל המשק בשנת 2020 הם בהיקף של כ-3,400 מגהוואט. אם מעריכים ש-1 קילוואט מותקן עולה למשל כ-1,250 דולר, עלות החשמל שייחסך עקב ההתייעלות הצפויה במשק נאמדת בכ-4.25 מיליארד דולר. בכל התקופה, הפחתת עלות רכישת החשמל על-ידי הצרכנים במשק עקב צעדי ההתייעלות עד 2020 עומדת על כ-25 מיליארד שקלים.

כדי לצאת לדרך, צריכה התוכנית לעבור כמה משוכות: ראשית - אישור של משרד האוצר לתקנים ותקציבים למימון הנהלת קרן ההתייעלות ומימון עובדים לאגף ההתייעלות במשרד התשתיות. כמו כן, כדי להקים את הקרן דרושה חקיקה שטעונה אישור של הכנסת. "התייעלות אנרגטית חוסכת כסף – זו עובדה, אמר שר התשתיות עוזי לנדאו. "מרבית העסקים שכבר נכנסו לתהליך לא עשו זאת בהכרח מטעמים של אידיאולוגיה סביבתית אלא מתוך הכרה בתשואה אותה מניבה ההשקעה בהתייעלות. ואם גם הסביבה מרוויחה – מה טוב... אם לא ננקוט בפעולות מיידיות, נמצא עצמנו כבר בשנת 2013 ב"בצורת חשמל".