חוק המוות המוחי עבר - מספר התרומות ירד. למה?
חוק המוות המוחי עבר לפני שנה, ואמור היה להגדיל את תרומות האיברים אך בפועל - חלה ירידה. מומחים: סעיפים תמוהים והתנגדות סגן שר הבריאות לחוק הם בין הסיבות למספר שיא של חולים במצב אנוש הממתינים להשתלה, "החוק נותן למשפחה, שלא מקבלת את קביעת המוות, זכות לא לנתק ממכשיר ההנשמה, וכך למעשה מנשימים גוויה"
לפני שנה ושלושה חודשים העבירה הכנסת את חוק המוות המוחי, שנועד להכפיל את מספר תרומות האיברים תוך חיבור הציבור הדתי אל תרומות האיברים. המטרה היתה להגיע למצב שבו גם פוסקי ההלכה החשובים בישראל והרבנות הראשית יסכימו על הגדרת מותו של התורם, סוגיה שנויה במחלוקת בעבר. אלא שמאז החלת החוק, טוענים מומחים בתחום ההשתלות, חלה ירידה במספר תרומות האיברים עד למצב שפל השבוע - 130 איש מחכים להשתלת לב, 17 מהם במצב אנוש.
"למעשה, מנשימים גוויה"
חוק המוות המוחי קובע כי זמן המוות יהיה מצב שבו מותו של האיש נקבע על ידי רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים (היעדר לחץ דם, היעדר נשימה
עצמונית, היעדר תגובה של האישונים ורפלקסים נוספים). בתוך כך, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיבים (דוגמת מכשיר ה-CFM הבודק פעילות חשמלית מוחית). עוד נקבע כי המשפחה תוכל להיוועץ בסמכות רבנית ובסמכותה לאשר או לשלול תרומת איברים גם לאחר קביעת המוות המוחי. כפועל יוצא, המשפחה בעצמה קובעת אם היא מקבלת את אבחנת המוות המוחי ואם לאו, ואם להותיר את בן המשפחה תחת אמצעי החייאה.
מומחים עמם שוחחנו ואשר ביקשו להישאר בעילום שם, הסבירו כי בעיות רבות בהתנהלות סעיפי החוק והוצאתו לפועל, הם שמערימים קשיים על ההסכמה לתרומות איברים ולשפל במספר התרומות שנצפה לאחרונה. ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ נשימתי בסורוקה, אומר כי החוק מוציא את קביעת המוות המוחי מהעוסקים ברפואה לגורמי דת ולמשפחה. "החוק מקנה למשפחה שאיננה מקבלת את קביעת המוות את הזכות לדרוש שהנפטר לא ינותק ממכשיר ההנשמה, וכך למעשה מנשימים גוויה".
אין כאן סכנה של מדרון חלקלק שבו יכריזו על מוות מוחי להשתלת איברים ללא בקרה של המשפחה?
"הגדרה של מוות מוחי היא רפואית, ולא צריכה להינתן בידי משפחה. וברגע שאדם מת, הוא גוויה. לא מטפלים בגוויה. מקפיאים אותה, קוברים אותה, שורפים אותה או משתילים ממנה איברים אם המשפחה מסכימה. ברגע שהחוק משדר לאנשים מסר לפיו יש דבר כזה שנקרא מוות מוחי, אבל אתם לא חייבים להסכים לו, כי אתם לא צריכים לסמוך על הרופאים, אז למה שיסכימו לנתק את החולה ממכשיר ההנשמה? יש פה מסר כפול ומתחכם שאיננו הולם את קדושת השתלות האיברים והצלת החיים".
בעייתיות נוספת בחוק המוות המוחי נובע מכך שהוא מחייב לבצע בדיקות מכשירניות נוספות שלעתים אין אפשרות לבצען. כתוצאה מכך, לא ניתן לקבוע מוות מוחי לחולה. "אחת הבדיקות הללו היא CT אנגיו", מסביר ד"ר קליין, "שאמורה להדגים היעדר זרימת דם למוח, אולם לא ניתן לבצעה בשל העובדה שהחולה מאושפז בטיפול נמרץ ולא ניתן לנתקו מהמכשירים ולהעבירו אל חדר ה-CT. בדיקה אחרת מחייבת להוכיח היעדר נשימה שבה מנתקים את החולה ממכשיר ההנשמה, אולם לא ניתן לבצעה בפציעות חזה או מחלות ריאתיות. וכך לא ניתן לקבוע מוות מוחי לחולים הללו".
משרד הבריאות מסר בתגובה לטענות אלה: "גם במדינת ישראל המשפחה אינה רשאית לסרב לקביעת מוות מוחי. שיקול הדעת הוא של הרופאים בלבד. מאחר שיש מגזרים שונים בישראל שאינם מכירים במוות מוחי, על מנת לא לכפות מוות מוחי שאינו מקובל על מגזרים אלה (שכן למועד המוות השלכות שונת: אבלות,ירושה, נישואין וכו') - החוק מאפשר למשפחות לאחר שנקבע מוות מוחי והוצאת הודעת פטירה לבקש כי החולה לא ינותק ממכשירי הנשימה עד להפסקת פעילות הלב. חשוב לציין כי מנדט זה הניתן למשפחה קיים אף במדינות שונות בעולם כמו בניו-ג'רזי.
"מבחן היעדר נשימה מחויב על פי החוק ונכון שישנם מצבים קליניים שקשה או לא ניתן לבצע את הבדיקה. יחד עם זאת במסגרת החוזר שיופץ בקרוב נמצאו פתרונות רפואיים שיאפשרו קביעת המוות המוחי ברוב המקרים תוך עמידה בדרישות החוק".
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
"סגן השר הפך אותנו לרוצחים"
לפני למעלה מחודש נתכנסה ועדת מומחים של משרד הבריאות שהסכימה על הכנסת תיקונים בחוק, אולם עד כה לא הופץ חוזר מנכ"ל המתייחס לאותם תיקונים.
וכך, קביעת המוות המוחי ממשיכה להתעכב, כשמצבם של עשרות ישראלים הולך ומחמיר בעוד מספר תורמי האיברים הולך ופוחת. בתגובה לכך מסר משרד הבריאות כי נוסח סופי לחוזר מנכ"ל מעודכן בנושא קביעת מוות מוחי הועבר לפני מספר ימים לאישור סופי ומוחלט של חברי הוועדה: "אנו מאמינים שיופץ בקרוב", מסרו במשרד הבריאות, "עם זאת חשוב לציין כי לאחרונה הוספו מכשירים שבאמצעותם קובעים מוות מוחי שלא היו קיימים בחוק המקורי. הצו המרחיב את רשימת המכשירים עודכן ברשומות ויושם כבר בחלק מבתי החולים ובהתאם נערכו ההתאמות הנדרשות בחוזר המנכ"ל".
אולם הטרוניה האמיתית אותה מעלים מומחים בתחום ההשתלות עמם דיברנו היא דווקא כלפי סגן שר הבריאות, שהפיץ מכתב על המוות המוחי ובו הוא מצהיר כי הוא מתנגד לקביעת המוות המוחי וכי כל עוד פועם הלב, האדם נחשב כחי.
"ברגע שראש המערכת הרפואית בישראל אומר שאין דבר כזה, זה הופך אותנו לרוצחים", טוען ד"ר קליין, "כשיש אווירה כזו, שבה מי שעומד בראש המערכת הרפואית מדבר נגד חוק המוות המוחי, אין פלא שכל נסיון לשיתוף פעולה או לנסיון להגדיל את תרומות האיברים בישראל ייכשל. ישנם אנשים רציניים מאוד
במשרד הבריאות, החל במרכז הלאומי להשתלות דרך מנכ"ל המשרד והמשנה לו. אולם עננה קודרת מרחפת מעל המפעל החשוב הזה, כשמישהו ממשיך לשים לו רגליים".
סגן שר הבריאות מסר בתגובה לטענות אלה: "נושא המוות המוחי אינו רק קביעה רפואית אלא היא טומנת בחובה סוגיות הלכתיות. סגן השר נמנע מבין אלו שאינם מכירים מבחינה הלכתית במות המוח, אך עמדתו האישית אינה משפיעה ואינה מעכבת את העבודה המקצועית בתחום. נושא קביעת מוות מוחי מעוגן על-פי חוק. החוק מאפשר למשפחה המעוניינת להמשיך לקבל טיפול רפואי ולקבוע מוות רק על פי מוות לבבי ולא רק על פי מוות מוחי. עמדת סגן השר היא שאין לכפות על משפחה המבהירה מראש שאינה מעוניינת לקביעת מוות מוחי ליקירם, אלא שיש לאפשר להם לנהוג על פי צו מצפונם ודתם, כפי שהחוק בישראל מאפשר להם".
לפנייה לכתב/ת 
