על אנטנת האייפון 4, תרנגולות ואופטימוס פריים
כיצד מתקנים את האייפונים הבעייתיים ושומרים על פרופורציה, למה צריך צרור מפתחות מקוון, שיחה ללא אנטנות סלולריות, הקשר שבין תרנגולות לרובוטריקים ועוד אירועים מעולם הטכנולוגיה
בסוף השבוע נערכה מסיבת עיתונאים מיוחדת שלא מן המניין, שעסקה בתקלת אנטנה שנגעה רק ל-0.55 אחוז מהלקוחות של אפל. מנכ"ל ומייסד החברה, סטיב ג'ובס, עלה בכבודו ובעצמו לבמה, בשביל להתייחס לדיווחים ולתלונות. הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, אמר שהסיפור נופח מעבר לכל פרופורציה. ראו בעצמכם בווידאו.
הוא אמר זאת בצדק. התקשורת במקרה הזה, שכללה מגזין מקצועי לבדיקת מוצרי צריכה שקטל את המכשיר, באמת הגזימה. היא הגזימה כשהיא החליטה גם לבדוק אם מוצר עובד ואם יש בו בעיות, ולא סתם לפרסם תמונות צבעוניות שלו ולהתמוגג מכמה שהוא נפלא ונהדר ומהפכני.
הרי כל הסיקור של אפל לאורך השנים בתקשורת וההתלהבות מנגן MP3 שהוא בסופו של דבר נגן MP3, או טלפון שבסופו של דבר הוא בסך הכל טלפון, ועדיין לא מכונת זמן או רובוט שהופך למטוס, היה פרופורציונלי לחלוטין. אז עד עכשיו לא היה צריך לשים את התקשורת בפרופורציה.
גם המתנה של שעות ולפעמים ימים ארוכים בתור בשביל טלפון היא פרופורציונלית. זה לא משנה שאפשר גם להמתין שבוע-שבועיים בשבילו, ולקנות אותו כמו בן אדם בלי לעמוד בתור. אז סטיב ג'ובס לא רצה להרגיע אנשים כמו גרג פרקר שמחכה ראשון בתור על כסא מול החנות, ולשים אותו בפרופורציה.
ג'ובס גם לא היה צריך לשים בפרופורציה את רשויות החוק בקליפורניה, שפשטו על בית של עורך בבלוג טכנולוגי והחרימו לו ציוד אלקטרוני אישי רב, בגלל עובד של ג'ובס ששכח את הטלפון בפאב. המשטרה בהחלט שמרה על פרופורציות.
בשביל לשים דברים בפרופורציה, אפל הראתה לעולם את מעבדת הבדיקה שלה: חדר מלא בספוגים, אנטנות, כסא אחד, ציוד סלולרי, ספוגים, זרועות רובוטיות ועוד ספוגים שהחברה בנתה במאה מיליון דולר ששולמו למיטב המרפדיות באזור התעשיה של ראשון לציון והסביבה.
אנחנו רוצים לעזור לג'ובס ולשים את התקשורת, הקוראים, הלקוחות ואת אפל עצמה - בפרופורציה, ולהציע פתרונות חלופיים ופשוטים יותר, שאפל הייתה יכולה לתת מבלי לצאת מגדרה ולחלק כיסויים חינם. ההצעות מסודרות מההגיונית ביותר למופרכת ביותר, לנוחיותכם:
- לחלק חתיכות סלוטייפ קטנות להדבקה על דופן המכשיר במקום כיסוי שלם.
- לפצות אנשים בדקות שיחה חינם, ולפצות אותם על כל ניתוק.
- לשלוח אנשים לחברה להשתלת זכרון כמו ב"זכרון גורלי" ולהשתיל להם זכרון שלפיו הטלפון בסדר.
- למחוק לאנשים את הזיכרון כמו ב"גברים בשחור" ולספר להם שככה זה עם טלפונים סלולרים בכל מקרה ושלא תמיד יש קליטה.
- לחזור אחורה בזמן ולבנות יותר אנטנות בשביל שלא יהיה אובדן קליטה בשום מקום בעולם.
- להוציא עדכון לטלפון שיהפוך אותו לרובוט ולמטוס ויהפוך את הלקוחות למרוצים כיד שלא יחשבו על בעיות הקליטה.
- להטיס את כל המכשירים לחלל יחד עם כל הלקוחות, ושם לא יהיו בעיות קליטה.
- להוציא יישום שמאפשר לטלפון להכין קפה, ואז כל המתחכמים ששואלים "וקפה, הוא יודע לעשות?" ייתרצו.
- לפתוח פורטל ולהעביר את כל הלקוחות ליקום מקביל, שבו אין בעיות ב-iPhone (ואם כבר, יקום שגם אין בו חצילים).
- להקשיב למהנדסים שאומרים שהאנטנה בעייתית, ולהוציא טלפון עם אנטנה תקינה.
צרור המפתחות
חלקנו, גם אם אנחנו לא עובדים בתחום האחזקה או הלוגיסטיקה, מחזיקים צרור ענק של מפתחות. לכל הפחות יש לנו מפתח לדירה, מפתח לבניין, מפתח לתיבת דואר, מפתח למגירה במשרד (כאילו שהוא באמת עושה משהו), מפתח לבית של ההורים, מפתח לאוטו, מפתח למנעול האופנים, ומפתח שאנחנו לא זוכרים אבל לא נזרוק, כי ברגע שנעשה את זה - אנחנו ניזכר למה הוא ונראה שהיינו צריכים אותו.
אז מה ההגיון בזה בעצם? למה אין לנו מפתח אחד לכל המקומות הללו (ואם אפשר, שיתאים גם לעגלות בסופר)? יהיה הרבה יותר מקום בכיס, ולא נצטרך להסתובב עם צרורות ענקיים.הבעיה שזה לא ממש אפשרי מבחינה טכנית, ושזה מסובך.
אז אם אי אפשר שם, יש מקומות אחרים שבהם לא צריך צרור. חלקנו אימץ את השיטה הגאונית הזאת של מפתח מאסטר לחשבונות שלנו באינטרנט. יש לנו מייל, פייסבוק, ונרשמנו פעם לאתר לשכירת דירה או הזמנת פיצות - כי אנחנו צריכים דירה חדשה, ועוד אין בה תנור אז צריך להזמין פיצה.
ומה, בשביל הפעם בחודש-חודשיים-שנה שאנחנו משתמשים באתר קטן אנחנו נקבע לו סיסמה משלו? איך אני אזכור אותה עוד שנתיים כששוב נחפש דירה? אז שמים את הסיסמה הרגילה של המייל avigever1984. למה, מי יחשוב בכלל להיכנס לי למייל עם הסיסמה הזאת? גם למה שמישהו ירצה לחטט לי במייל בכלל? אפשר לחשוב סודות מדינה יש לי שם. כלומר, חוץ מהטורקים שרוצים לגנוב את הסיסמה ולנעול אותי מחוץ למייל ולפייסבוק, ולבעוט קצת בישראל.
בשולי החדשות
- פייסבוק תוסיף כפתור מצוקה עבור ילדים שחוששים שפגעו בהם ברשת. ילדים שיתקשו עם הממשק המסובך הזה, יוכלו להשתמש בכפתר המצוקה שהתקין יצרן המחשב שנמצא בחזית הקופסה שאליה מחובר המסך.
- אדם מניו יורק טוען ש-84 אחוז מפייסבוק שייכת לו. מנכ"ל צוקרברג אמר לו "אין בעיה, תקבל הכל, רק תחתום כאן ופה תלחץ לייק".
- טכנולוגיית סלולר חדשה שמפתחים באוסטרליה, מאפשרת שיחות גם באיזורים ללא קליטה – בלי צורך בהתקנת אנטנות. המדענים עבדו במשך שנים והצליחו לגרום לאנשים שהשתתפו בניסוי לפתוח פיות ופשוט לדבר אחד עם השני.
-
הקמפיין הפרסומי של אולדספייס, שבו הגבר-גבר עונה אישית לגולשים זכה להצלחה ומחמאות מכל עבר. השופטים נימקו: למזלם של אולד-ספייס עדיין אי אפשר להעביר את הריח של הדאודורנט דרך הרשת.
-
חוקרים בריטים גילו שהתרנגולת באה לפני הביצה. ומכשהשאלה הפילוסופית-מדעית העתיקה הזו נענתה, החוקרים לא נחים ורצו לפתור את השאלה הבאה: מאיפה מגיע החלק האחורי של אופטימוס פריים כשהוא הופך למשאית ולאן הוא הולך כשפרים חוזר לצורת רובוט?
טכנופובי הוא טור סאטירי
לפנייה לכתב/ת 
