תחקיר בארה"ב: הכירו את פרברי המודיעין הסודיים
העיתון וושינגטון פוסט פרסם את כתבתו השלישית בסדרת "אמריקה הסודית ביותר" העוסקת בממדי קהילת המודיעין האמריקנית. הפעם הוא מציג את העיירות התמימות לכאורה שצמחו ברחבי ארה"ב ומחייבות סודיות מוחלטת מצד תושביהן
גיאוגרפיה אלטרנטיבית - כך הגדיר היום (ד') "וושינגטון פוסט" את צמיחת קהילת המודיעין בפרברי ארצות הברית במסגרת סדרת התחקירים שכותרתה "אמריקה הסודית ביותר". הכתבה השלישית מתמקדת בצמיחת הארגונים והחברות באזורים שונים ברחבי המדינה, לעתים מתחת לאף התושבים.
- להצצה בפרויקט של "וושינגטון פוסט"- לחצו כאן
התחקיר של "פוסט" נמשך יותר משנתיים ועסק בפעילות המודיעין של ארה"ב. לפי הכתבה הראשונה, מאז מתקפת 11 בספטמבר 2001 תפחה קהילה המודיעין לממדי ענק עד כדי כך שאיש אינו יודע כמה מכספי הציבור מושקעים במשימות וכן כמה אנשים מועסקים בארגונים ובחברות השונות. הערכת "פוסט" היא שמדובר בכ-865 אלף עובדים. הכתבה שנייה התמקדה בתהליך ההפרטה שהביא למסירת חלק נכבד מפעילות הביון והריגול לידי חברות קבלן.
הפרברים הסודיים על מפת ארה"ב (מתוך אתר וושינגטון פוסט)
לפי הדיווח החדש שפורסם ב"פוסט", משרדי הארגונים הממשלתיים והחברות הפרטיות הלוקחים חלק במערך המודיעין מפוזרים ברחבי המדינה, ובעיקר בפרברים. רבים מהם מצויים באשכולות של משרדים, כמו פורט מיד הסמוך לוושינגטון הבירה ואורורה שליד העיר דנבר בקולורדו.
"עיירות צבא" הן תופעה מוכרת בנוף האמריקני: יישובים הצמודים לבסיסי כוחות הביטחון ואשר כל תושביהם מתפרנסים באופן ישיר או עקיף מהמתקנים
הצבאיים. התחקיר המקיף גילה שאשכולות משרדי המודיעין ייצרו עיירות דומות הפזורות ברחבי ארה"ב, אולם אלה נותרו סמויות מהעין.
הסיבה לכך נעוצה בסודיות הנדרשת מכל התושבים המתפרנסים אף הם באופן ישיר או עקיף מעבודה ציבורית או פרטית בשירות מערך המודיעין. בעוד עיירות צבא הן לא סודיות בכלל אלא מתהדרות בתואר שהודבק להן, עיירות המודיעין אינן ידועות ככאלה לאיש מלבד אלה המתגוררים בהן. העובדים מסרבים לדון בנושא, משפחותיהם לא יודעות דבר ומקומות העבודה עצמם נראים לרוב כמו משרדים או מחסנים רגילים לגמרי.
הפרנסה, המגורים והחברים - הכל תלוי בסודיות
ההשפעה על הפרברים הללו היא עצומה, כשתושביהם נאלצים לעבור בדיקות פוליגרף על בסיס קבוע, לחתום על הסכמי סודיות ולהגיש דו"חות מפורטים על כל נסיעה לחו"ל. משפחות שלמות נאלצות לעבור הדרכות לגבי התמודדות עם שכנים חטטניים וחברים סקרנים. חלקן אף נדרשות לאמץ זהויות בדויות, בעוד עובדים רבים יודעים שנאסר עליהם לשתות יתר על המידה, להמר או להתחבר עם אזרחי מדינות זרות. אחרת, המפרנסים יאבדו את הסיווג הביטחוני, ועימו את פרנסתם.
לפי התחקיר, אפילו מבקר בערי המודיעין לא יכול לדעת על אופיין האמיתי. בפורט מיד, למשל, שבה 30 אלף תושבים, הרמז היחיד שמקבלים מבקרים
הוא שמכשיר האיכון הלוויני (GPS) אינו עובד בשטחה, מכיוון שהממשל שיבש את התדר. כמו כן, אדם שינסה לדפוק בדלת של מבנה הנראה כמו מחסן יופתע לגלות מאבטחים רבים.
המיקום של פורט מיד אינו מקרי, שכן הוא שוכן ליד בסיס "פורט מיד" שבו נמצא מטה סוכנות הביטחון הלאומית (NSA). אולם מעטים יודעים שמתחם המשרדים הנמצא לא הרחק משם, וששטחו כולל עשרות בנייני משרדים ומחסנים, הוא למעשה מתחם שלם המוקדש כולו לחברות קבלן הפועלות בשיתוף עם סוכנות הביון.