על מפכ"ל המשטרה להתפטר

לפני שנים נתקלתי במשטרת עיירה קטנה בארה"ב. יותר נכון: להם יצא להם להיתקל בי. כפי שנודע לי בהמשך, התקבלה תלונה על נסיון פריצה וכשהגיעו לאיזור, הבחינו השוטרים בעבדכם הנאמן, התקרבו אלי בנסיעה חרישית, הפעילו סירנה וקריאה מצמררת ברמקול: עצור והרם ידיים.

למזלי הגדול, כשהעפתי מבט לאחור וראיתי את שוטרי הניידת זכרתי מה שלימדו אותי - בכל מפגש עם משטרת ארה"ב, אל תעשה שום דבר שעלול בטעות להתפרש כאיום (למשל לפתוח את תא הכפפות לחיפוש רשיונות, צעד שעלול להתפרש כחיפוש נשק). זכרתי שעלי לציית במדויק - בלי שום תנועה מהירה.

הרמתי את ידי והסתובבתי. הסיבוב היה טעות. הם ציפו שאשאר עם גבי אליהם. הדלתות נפתחו במהירות ושני קני אקדח שלופים ביצבצו לכיווני כשהשוטרים כורעים מאחורי דלתות הפלדה של הניידת. בעוד השוטר מחפה, התקדמה לעברי שוטרת גדולת מימדים וצעקה כשנשק שלוף מופנה אל ראשי: הסתובב, שכב על האדמה ושמור על ידיך במקום בו אוכל לראותן. היא התקרבה וצעקה עלי לפשק את רגלי, לא ביצעתי זאת מהר מספיק וחשתי בעיטה קלה שהזיזה את רגלי לצדדים. לאחר מכן התקרב גם השוטר שאזק את ידי מאחורי הגב וביצע חיפוש על גופי.

כאזרח במדינת ישראל שלעיתים מתקשר למשטרה, אני נתקל בכל פעם ביומנאים שחוסר מקצועיות נודף מכל מילה שלהם. נסו לצלצל בארה"ב 911 ומייד יענו לכם בשאלה הקריטית שתכליתה לברר את דחיפות השיחה: "מהו מקרה החירום שעליו תדווח"? הרי אין דין חתול על העץ כדין שוד בזמן ביצועו. בישראל פשוט תמתינו על הקו ואחרי שעה תשאל אתכם פקידה משועממת: "מאיזה עיר אתה מתקשר?" אפשר לחשוב שאין דרך לדעת זאת ללא עזרתי.

כל אזרחי המדינה נתקלים בחוסר המקצועיות של שוטרי ישראל. לא כולם, ברור שלא כולם. אבל הההתרשמות הכללית של כל מי שהיה לו מגע עם המשטרה היא, שלא מדובר בארגון מקצועי.

כעת נדמה שגם המעט שמשטרת ישראל מסוגלת לבצע יקוצץ בפסק דין של בית המשפט העליון - פסק דין שיוריד את רמת הנכונות של כל שוטר לקחת סיכון ולפעול.

אין כאן משהו אפור. זהו קו פרשת המים ועל השוטר מספר 1 לנקוט עמדה ברורה: אם אמנם כפי שנטען, השוטר שחר מזרחי חש כי חייו בסכנה בעת שנתקל בגנב רכב, היתה לו זכות מלאה לירות בו כדי להגן על חייו. בכל מדינה אחרת פורץ מכוניות לא היה מעז כלל להמשיך במנוסה, לדקור שוטר ולנסות לברוח עם המכונית הגנובה לשטחי הרשות הפלסטינית בנסיעת שודים מטורפת. במדינת ישראל הפושעים אינם מפחדים מהמשטרה. כעת תהיה זו המשטרה שתפחד מהפושעים.

אם חושב המפכ"ל שבית המשפט העליון טעה, אזי עליו לשים את המפתחות על השולחן, להודיע לבית המשפט כי האחריות מוטלת עליו בתור מפקדו של השוטר, וכי אותו יש לקחת לכלא ל-30 חודש. אם יסרבו לדון בתיק מחדש, על דודי כהן לפתוח בשביתה מול בית המשפט העליון. אני אהיה שם איתו ואצטרף אליו.

מצד שני, אם צודק פסק הדין של בית המשפט העליון, הרי שעל מפכ"ל המשטרה להוקיע שוטר שסרח, לפטר אותו ולא לתת לו גיבוי. אין מקום במשטרה לשוטרים שחורגים מסמכותם והורגים אדם שלא איים על חייהם. לא יתכן לסגור את הסיפור הזה ב-30 חודש (או 15 חודש כפי שקבע המחוזי). כיוון שאו שהיתה כאן הריגה שעונשה כבד הרבה יותר, או שלא היה כאן פשע בכלל.  

אבי טרנגו, עיתונאי