זרים עד גיל 5 יגורשו: "אח"כ כבר קשה להסתגל"
יו"ר הוועדה שקבעה את הקריטריונים לגירוש ילדים, שיובאו לממשלה, טוען שכל קו גבול שיוצב בין אלה שיישארו לאלה שיעזבו - יעורר תהיות. "זו שאלה של בשלות, ילד שעולה לכיתה א' נמצא במצב נפשי אחר", הסביר בשיחה עם ynet. בדיונים עלה החשש שהילדים יהיו "תעודת ביטוח" של ההורים
שנה אחת - זה ההבדל הדק, לפי יו"ר הוועדה הבין-משרדית לקביעת מעמד ילדי הזרים, בין ילד "בשל" שיישאר בארץ, לילד אחר - שיוכל לכאורה להסתגל ביתר קלות למדינה שאליה יגורש. יום אחרי פרסום המלצות הוועדה, שיובאו לאישור הממשלה בתחילת השבוע, מתעקש הבוקר (יום ה') מי שעמד בראשה, יוסי אדלשטיין, כי "בחיים, כל קו גבול שמעבירים מעורר שאלות".
למי הקריטריונים לא יעזרו? סדרת כתבות ב-ynet:
לפי הקריטריונים שגיבשה הוועדה ופורסמו אתמול, אלה התנאים העיקריים שבהם יצטרך לעמוד ילד לשוהה בלתי-חוקי כדי להישאר בארץ: למד בשנה האחרונה במערכת החינוך הממלכתית ורשום לבית ספר בשנה הבאה, מכיתה א' ומעלה - או
לחלופין, סיים כיתה י"ב בשנה החולפת; במועד ההחלטה, התגורר ברצף חמש שנים או יותר בארץ; נולד בארץ, או נכנס אליה לפני גיל 13; דובר עברית; הוריו נכנסו באשרה וברישיון; הוריו לא הועסקו בנציגות דיפלומטית זרה.
אדלשטיין, סמנכ"ל ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, הסביר ל-ynet כי ההחלטה לקבוע את גיל 5 כקו הגבול שממנו ומטה ייאלצו ילדים לעזוב את הארץ, נבעה בעיקר משיקולים הקשורים בפסיכולוגיה של הילד. "הופיעו בפנינו אנשי מקצוע, גם אנשי חינוך וגם מומחים מתחום הפסיכיאטריה, שנתנו לנו להבין שילד שעולה לכיתה א' וגדל פה, נמצא במצב נפשי אחר. זה עניין של בשלות שהבנו ולמדנו אותו".
"ילד בן שש הוא ילד שיש לו בשלות, ואם ניקח אותו מפה - ההסתגלות תהיה לו קשה יותר מאשר לילד בן חמש, ארבע או שלוש", טוען אדלשטיין. "הקלנו בתנאים לעומת החלטת הממשלה משנת 2005-2006, שקבעה את גיל 10 כרף", הדגיש. אגב, אותם קריטריונים מעולם לא מומשו עד להחלטה להחריף את מאמצי הגירוש, בקיץ שעבר.
אדלשטיין הודה כי בדיוני הוועדה עלה גם החשש, שהחלטה על אישור גורף יותר והשארת ילדים בני 5 ומטה, תהפוך ל"תעודת ביטוח" עבור עובדים זרים, שיוכלו לעגן באמצעות ילודה את שהותם בארץ.
"אנחנו לא מענישים את הילדים"
אדלשטיין דוחה את הטענות כי ההחלטה להבחין בין ילד שהוריו נכנסו לארץ באישור וכחוק לבין מי שאביו ואמו הסתננו לישראל ללא אשרה, היא "ענישה" לילדים בגין מעשי הוריהם. "אנחנו לא מענישים ילדים. המדינה כמדינה ריבונית ודמוקרטית רשאית לקבוע מי יהיה בתחומיה ומי לא. ניסינו למצוא איזון הולם בין זכותה של המדינה לבין מקרים הומניטריים".
גם את הפרסומים השונים בדבר מספר הילדים שיגורשו מהארץ בהתאם לתנאים שנקבעו הוא אינו מקבל בהכרח. "אני לא
יודע מאיפה נלקחים המספרים האלה. הוועדה בחנה קריטריונים ולא מספרים". בארגוני הסיוע לעובדים הזרים העריכו אתמול שגם אם ההמלצות יתקבלו, יותר ממחצית הילדים הזרים יגורשו.
על הניגוד בין המלצות הוועדה לעמדתו של שר הפנים, אלי ישי, הוא סירב להגיב בפירוט. "אני לא נכנס לדעות של שום שר. זו ועדה מקצועית ולא פוליטית. לא ערכנו סקר בקרב השרים כדי לדעת מה דעתו של כל אחד. כל שר יביע את דעתו בישיבת הממשלה". הוא כן הסכים לציין ששר הפנים לא שוחח איתו על הנושא אפילו פעם אחת: "זו ועדה בין-משרדית שחברים בה נציגי משרדי החינוך, הרווחה, המשפטים והאוצר. גם אם שר כלשהו היה לוחץ, יש עוד חברים בוועדה".
לפנייה לכתב/ת 
