התעשיינים: "המינימום בישראל הוא מהגבוהים"

במשרד האוצר ובהתאחדות התעשיינים מוסרים בתגובה - שיטת החישוב המשווה את המינימום לשכר הממוצע והחציוני, הקובעת ששכר המינימום בישראל הוא נמוך, היא השיטה הנכונה. 

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "שכר המינימום בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק הוא מהגבוהים במדינות המפותחות - מקום שלישי אחרי צרפת וניו-זילנד, וגבוה מהיחס באוסטרליה, אירלנד ובלגיה. ארגון ה-OECD, שהוא גוף כלכלי מקצועי ואובייקטיבי, קבע כי: "בשל שיעורו הגבוה של שכר המינימום בישראל מהשכר הממוצע, יש מקום לשחוק את שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע". הדברים נכתבו בדו"ח שהארגון פרסם ביוני 2010, שדן בדרכים לצמצום העוני ולהעלאת שיעור התעסוקה בישראל.

"לא בכדי בחרו כלכלני ה- OECD להציג את שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע במשק. השוואה זו הינה הנכונה והמתאימה ביותר לבחינת התאמתו לתנאי המשק ולמצבם היחסי של משתכרי שכר המינימום. בשוק חופשי, משקף השכר הממוצע במשק את כוחות השוק, ולפיכך ביחס אליו יש לבחון את גובהו האפקטיבי של שכר המינימום".

"ככל ששכר מינימום גבוה ביחס לשכר הממוצע יורד שיעור הציות לחוק, ולכן ההשוואה לשכר הממוצע היא הרלבנטית. ולראייה, שיעור אי-הציות לחוק שכר המינימום בישראל הינו גבוה ביותר (14%). בשיעורו הנוכחי תביא העלאת שכר המינימום מצד אחד להגברת אי-הציות, ומצד שני לפיטורי עובדים בקרב המעסיקים הגדולים והמאורגנים, שמקפידים לציית לחוק. במקום להיטיב את מצב העובדים בשכר נמוך, ולצמצם את מימדי העוני, תביא העלאת שכר המינימום דווקא לפגיעה באותן אוכלוסיות, עליהן בא החוק להגן".

"יתר על כן, גם כאשר בוחנים את שכר המינימום בהשוואה בינלאומית במונחי כוח קנייה, עומד שכר המינימום בישראל בסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות. בדיקה זו העלתה כי שכר המינימום לשעה בישראל, במונחי כוח קנייה, נמצא באמצע הטווח של מדינות ה- OECD בהן נהוג שכר מינימום".

"שכר המינימום לשעה בישראל, ביחס לכוח הקנייה, הוא גבוה משכר המינימום הפדרלי בארה"ב, גבוה בכ- 10% מאשר ביפן, בכ-19% מביוון, בכ-42% מבספרד, כ-80% מבפולין ופי 7 מבמקסיקו. לפי נתוני ה- OECD, ישנן 11 מדינות בארגון בהן המינימום לשעה נמוך מישראל ביחס לכוח הקנייה, לעומת 9 מדינות בלבד בהן המינימום לשעה גבוה מבישראל".

"נציין כי שכר המינימום כהגדרתו בישראל לא כולל רכיבים נוספים הכלולים בשכר הממוצע ולכן שיעורו אף גבוה יותר.

רוב משתכרי שכר המינימום מקבלים תוספות נוספות שמגדילות את הכנסתם וחלק ניכר מהם, בעיקר בשרות המדינה, מוגדרים כמקבלי שכר המינימום, אך הכנסתם גבוהה משמעותית מהשכר הממוצע. רק מיעוט ממשתכרי שכר המינימום מקבלים תעריף מינימום ללא כל תוספת. גם בתעשייה הכנסתם הכוללת של העובדים, ששכר היסוד שלהם הוא ברמת שכר מינימום, גבוהה משמעותית משכר המינימום על-פי חוק".

יש לציין כי בניגוד למה שמשתמע מתגובת התאחדות התעשיינים, גם בשאר מדינות ה-OECD המעסיקים משלמים רכיבי שכר כמו נסיעות, שעות נוספות והפרשות לפנסיה, שאינם כלולים בשכר המינימום, גם כאשר הם מחוייבים על פי חוק. 

הנתונים שנמסרו מהתאחדות התעשיינים על ה-OECD כוללים את מרבית מדינות מזרח אירופה, ששכר המינימום בהן אכן נמוך מזה שבישראל, ומתעלמים מגרמניה, איטליה וסקנדינביה, שבהן יש שכר מינימום ענפי גבוה, ומשכר המינימום הגבוה שמרבית מדינות ארה"ב מחייבות לשלם מעבר לשכר הפדרלי.

משרד האוצר: ההשוואה לתוצר בנפש היא בעייתית

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההשוואה של שכר המינימום לתוצר לנפש היא בעייתית. זאת, כיוון שההתפתחויות בתוצר לנפש מושפעות משינויים דמוגרפיים כמו תהליך הזדקנות האוכלוסייה. תהליך ההזדקנות צפוי להוביל לצמיחה נמוכה יותר בתוצר לנפש, כיוון שכאשר האוכלוסייה מזדקנת, חלק קטן יותר ממנה עובד, למרות שלא חל שינוי בתפוקת העובדים ולכן לא צפוי שינוי בשכרם. במקרה כזה, הצמדת שכר המינימום לתוצר לנפש תפגע בשכר המינימום".

"באיחוד האירופי נהוג לבחון את התפתחויות שכר המינימום ביחס להתפתחויות בשכר הממוצע. בדיקת שכר המינימום בשיטה הזאת מחלקת את המדינות לשלוש קבוצות: מדינות כמו ארה"ב, ספרד וצ'כיה, ששכר המינימום בהן שווה לפחות מ-38% מהשכר הממוצע; מדינות כמו בריטניה, הולנד, פורטוגל ובולגריה, ששכר המינימום שלהן נע בין 38% ל-44% מהממוצע; ומדינות עם שכר מינימום של 45% מהממוצע ומעלה, כמו צרפת, לוקסמבורג, בלגיה ויוון, וגם ישראל".

עוד נמסר ממשרד האוצר: "בעשור האחרון צמח שכר המינימום בישראל ב-17% במונחים ריאליים (בניכוי אינפלציה, ת.ג). באותה תקופה צמח התוצר לנפש בשיעור דומה (17.3%). ואילו השכר הממוצע עלה באותה תקופה ב-5.4% בלבד. הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, הייתה מובילה, איפוא, לשכר מינימום נמוך יותר מזה שנקבע בפועל. העלייה האיטית יותר בשכר הממוצע נבעה, בין היתר, מהגידול שחל בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה - מאחר ואוכלוסיות בעלות כושר השתתפות נמוך מהממוצע (אוכלוסיות חלשות, ת.ג) הצטרפו לכוח העבודה".